ילדים הם צופים קטנים וחדים עין יותר ממה שהורים רבים מעריכים, הם לא רק קולטים את מה שאומרים להם ישירות, אלא גם את הדרך שבה אנחנו מדברים על עצמנו ואחרים, מה שאומרים עליהם לאחרים, ואיך אנחנו מתנהגים.
מומחי חינוך ופסיכולוגיה חשפו בהופוסט את הדברים שילדים קולטים בלי שהורים מבינים שהם שמים לב. הרשימה הבאה לא באה לבקר, אלא להזכיר לנו שכדאי להביא קצת יותר מודעות לאינטראקציות היומיומיות שלנו.
איך אתם מרגישים לגבי בן/בת הזוג
אולי אתם חושבים שאתם עדינים כשאתם מגלגלים עיניים על בן הזוג או זורקים מבט עוין, אבל ילדים קולטים את הרמזים הלא מילוליים האלה, אומרת הפסיכולוגית הקלינית ג'זמין מקוי. הם מסוגלים לקלוט ביקורת או הערות שליליות על ההורה השני, גם כשאתם מנסים להסוות אותן כבדיחות או סרקזם.
"ילדים שמים לב לדינמיקות האלה, אז נסו במיטב יכולתכם לדבר בחיוב על ההורה השני והמטפלים - גם אם הם בחדר אחר. הם כנראה עדיין שומעים אתכם", אומרת מקוי.
איך אתם מרגישים לגבי הגוף שלכם
ילדים מודעים לאופן שבו מבוגרים מדברים על הגוף שלהם ועל גופים של אחרים, אומרת התזונאית אליסה מילר, והם גם יודעים לקרוא את שפת הגוף שלנו.
"הם יכולים לקלוט פעולות עדינות ולהסיק מסקנות. הם לומדים מה נחשב טוב ורע, רצוי ולא רצוי.הם צופים בדרך שבה אתם מסתכלים על עצמכם במראה ויכולים להסיק מזה מסקנות. הם שמים לב אם אתם אף פעם לא לובשים בגד ים בבריכה, אם אתם מוחקים הרבה תמונות של עצמכם או נמנעים לגמרי מלהצטלם.
"מבוגרים כל הזמן מראים לילדים איך לראות את הגוף שלהם דרך הפעולות היומיומיות. חשבו על זה: שום תינוק או פעוט לא מתבייש בבטן שלו, בירכיים או בגובה עד שהוא שומע הערות או רואה מישהו אחר לא בטוח בעצמו בגלל זה".
מה באמת חשוב לכם
"ילדים שמים לב למה שבאמת חשוב לכם על בסיס מה שאתם אומרים ועושים. זה לפעמים שונה ממה שאתם אומרים שחשוב לכם", אומרת הפסיכולוגית הקלינית לורה מרקהם.
למשל, אתם יכולים להגיד לילד שספורט חשוב בשביל ללמוד כישורים חדשים, לעבוד בצוות ולבלות עם חברים."אבל אז כשאתם באים לאסוף אותם אחרי המשחק, השאלה הראשונה שלכם היא 'מי ניצח?'.
כנראה אמרתם לילד פעמים רבות כמה חשוב להיות כנים, "אבל אז אתם גורמים להם לשקר על הגיל שלהם כדי לקבל כניסה זולה יותר לפארק השעשועים".
ילדים לומדים ערכים על ידי התבוננות בהתנהגות שלכם ואז הסקת מסקנות על מה שאתם מאמינים שחשוב.
החמלה העצמית שלכם (או היעדרה)
"דבר אחד ששמתי לב אליו שוב ושוב הוא שלמרות שלילדים שונים יש טמפרמנטים שונים, היכולת שלהם לתת ולקבל חסד וחמלה לעתים קרובות משקפת את המבוגרים סביבם", אומרת מילר.
אם הילד שלכם מכה את עצמו על טעות בבית הספר, אתם יכולים לנחם אותו בבקשה שלא יקח את זה כל כך קשה. אבל אם יש לכם נטייה להתמודד עם כישלונות באופן הזה גם כן, הילד שלכם שם לב לזה. "ילדים קולטים איך מבוגרים מתמודדים עם טעויות, עם ציפיות לא מציאותיות ונטיות פרפקציוניסטיות".
מערכת היחסים שלכם עם אוכל
ילדים שמים לב להרגלי האכילה של המבוגרים בחייהם וגם לדרך שבה הם מדברים על אוכל. הורים ומטפלים אחרים "משפיעים ישירות" על בחירות אוכל שילדים עושים ועל האמונות שהם מפתחים לגבי מזונות.
"הערות תמימות כמו 'אלה מסוכנים' ליד צלחת עוגיות, תיוג מזונות כ'טובים' או 'רעים', דילוג על ארוחות או הבעת אשמה על אכילה - כל זה נצפה ומופנם על ידי ילדים".
עם הזמן, הערות והתנהגויות כאלה מעצבות את מערכת היחסים של הילד עם אוכל, ועלולות להוביל להרגלי אכילה לא בריאים.
איך אתם מדברים על הילד שלכם עם אחרים
נניח שלילד שלכם הייתה "התמוטטות עצבים" בסופר והוא לא הפסיק לצרוח. כשאתם מגיעים הביתה, אתם מעדכנים את בן הזוג על מה שקרה בצורת הערות סרקסטיות על ה"יום המדהים שהיה לכם" או בדיחות על המקרה וחושבים שזה כנראה עובר מעל הראש של הילד.
"הם אולי לא יודעים מה זה אומר, אבל הם יכולים לקלוט את העובדה שאתם חושבים באופן שלילי על מה שקרה, וזה יכול להשפיע לרעה על ההערכה העצמית שלהם ועל מערכת היחסים שלהם איתכם".
כשאתם מדברים עם חבר, קרוב משפחה או הורה שותף על משהו שקרה עם הילד שלכם, היו קשובים לשפה שבה אתם משתמשים. "דברו על הלקח שנלמד או איך פתרתם את הבעיה במקום להתמקד בטעות או בבעיה. תעשו כאילו אתם מדברים לילד ודברו לבן הזוג על הילד כמו שהייתם מדברים אליו ישירות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו