כשהילדים שלנו קשים עם עצמם יותר מדי, זה יכול להיות ממש קורע לב. אתם עלולים לשמוע את הילד שלכם אומר דברים כמו "אף אחד לא אוהב אותי כי אני מכוער" או "אני לא מבין את הבעיה במתמטיקה - אני כל כך טיפש". ובצדק אתם מודאגים.
"ההערות האלה יכולות להיות מדאיגות ולהשאיר הורים בתחושה של חוסר אונים", אומרת שרה קיפנס, פסיכותרפיסטקה מוסמכת.
אם הילד שלכם ביקורתי במיוחד, אתם כנראה דואגים איך זה משפיע על הבריאות הנפשית שלו, ואם זה יכול להוביל להסתגרות חברתית, חרדה ובעיות בבית הספר. בעיקר, אתם רוצים לדעת איך אפשר לעזור לילד להתמודד עם הגישה השלילית הזאת.
מומחים להתנהגות ילדים מסבירים למה ילדים יכולים להיות כל כך קשים עם עצמם, איך לזהות אם הילד שלכם נאבק עם זה - והכי חשוב, איך לעזור לו לבנות את הביטחון והדימוי העצמי.
למה ילדים כל כך קשים על עצמם?
ילדים ביקורתיים יתר על המידה בגלל שילוב של גורמים. "לרוב, זה תערובת של טמפרמנט, חרדה וגורמים חברתיים שגורמת לילדים להיות כל כך קשים על עצמם", אומרת קיפנס.
הנה כמה סיבות אפשריות:
טמפרמנט - אחת הסיבות לנטייה של ילד להיות קשה על עצמו היא הטמפרמנט הטבעי שלו. "למשל, ילד עם טמפרמנט פרפקציוניסטי טבעי עלול להיות כועס מאוד בגלל תשובה שגויה אחת במבחן, ולהרגיש שהוא נכשל לחלוטין", אומרת קיפנס.
סביבה - הסביבה הביתית של הילד יכולה גם להשפיע על הרגלי הביקורת העצמית, אומרת ג'וסלין ביבי, פסיכותרפיסטית המתמחה בהתנהגות ילדים. ילדים הם ספוגים קטנים וקולטים את השפה שהם שומעים בבית. במילים אחרות, אם הם שומעים אתכם מבקרים את עצמכם כל הזמן, או לא מוכנים לתת לאף אחד חסד כשהוא טועה, הם עלולים לאמץ את זה.
חרדה - חלק מהילדים נוטים יותר לרגשות חרדה מאחרים, וחלק מהילדים חיים עם הפרעות חרדה כרוניות. חרדה לעתים קרובות משחקת תפקיד בכך שילדים קשים על עצמם. "ילדים שדואגים הרבה עלולים לפרש כשלים קטנים כאסונות גדולים, כמו לחשוב שציון גרוע במטלה אחת אומר שהם 'תלמידים גרועים'", היא מתארת.
לחצים חברתיים - לחצים חברתיים בבית הספר ובין חברים יכולים להשפיע חזק על ילדים. "למשל, לראות חברים לכיתה מצליחים ליצור חברויות בבית הספר בזמן שהילד שלכם ביישן ומהסס להתחבר לאחרים יכול לגרום לו להרגיש נחות", אומרת קיפנס.
רשתות חברתיות ומדיה - לא פחות חשוב, ההשפעה של רשתות חברתיות, סרטונים וסרטים יכולה להיות סיבה מרכזית לכך שילדים ביקורתיים יתר על המידה, מציינת ג'וסלין. "הרבה משפיענים ברשתות החברתיות גורמים לחיים להיראות מושלמים. לעזור לילדים להבין שהדמויות האלה כנראה לא מייצגות חיים אמיתיים יכול לעזור".
7 סימנים שילדים ביקורתיים יתר על המידה
זה יכול להיות מתאים מבחינה התפתחותית שילדים ישאלו למה הם עושים דברים מסוימים או יעשו הסתכלות פנימה. אבל כשביקורת עצמית הופכת קיצונית - זו בעיה.
הנה כמה סימנים שמצביעים על ילד שנאבק עם ביקורת עצמית לא בריאה:
- דיבור שלילי על עצמו תכוף - כמו לומר "אני טיפש" או "אני לא יכול לעשות כלום נכון"
- הסתגרות מחברים ובני משפחה
- יצירת רשימות מפורטות של דברים שהם רוצים לשנות בעצמם
- הימנעות מאתגרים חדשים או ויתור קל
- התרגשות יתר מטעויות קטנות (למשל, לקרוע מטלת בית אחרי טעות קטנה)
- סירוב להשתתף בפעילויות שהם חוששים שיתפקדו בהן גרוע יותר מאחרים
- הפגנת סימני עצבנות, דיכאון ופחות מעורבות עם העולם מסביב
מה לא לומר כשהילד שלכם קשה על עצמו
אם אתם מבחינים שהילד שלכם עוסק בביקורת עצמית מוגזמת, זה טבעי לרצות להתערב ולתקן דברים. אתם עלולים להתפתות לאשר את מה שאתם כבר מאמינים - שהם מושלמים, חכמים, ושאין שום דבר לא בסדר איתם.
אבל התגובה הזאת לא באמת משרתת את הילד שלכם. במקום זאת, פגשו אותם איפה שהם נמצאים והתעמקו ברגשות שלהם. זה יכול להישמע כך: "נראה שאתה מרגיש רע על איך שהלך לך במבחן המתמטיקה. ספר לי יותר", במקום.
לפי ג'וסלין, לעזור לילד להיות פחות קשה על עצמו דורש לקחת צעד אחורה בהתחלה, ולא לקפוץ מיד עם פתרונות. "היו סקרנים וחוקרניים. עזרו להם למצוא את החוזקות שלהם".
קיפנס מסכימה שמשפטים מזלזלים כמו "אל תהיה מטופש, הכול בסדר איתך" או "תפסיק להגזים" עדיף להימנע מהם. "התגובות האלה יכולות לגרום לילדים להרגיש לא מובנים או לסגור אותם", היא אומרת. במקום זאת, היא ממליצה לתקף את הרגשות של הילד, תוך עידוד חמלה עצמית. זה יכול להישמע כך: "אני רואה שאתה מרגיש ממש עצוב בקשר לזה. בואו נדבר על מה שעושה את זה כל כך קשה?" או "זה בסדר לטעות, כולנו טועים".
איך לעזור לבנות קול פנימי חביב יותר
ליווי הילד בזמנים שהוא ביקורתי יתר על המידה זה עניין של שינוי הקול הקטן בראש שלו שנותן ביקורות קשות. הנה כמה טיפים איך לעשות את זה:
התחילו מלהדגים חמלה עצמית כלפי עצמכם - בפעם הבאה שתטעו מול הילד, דברו בחביבות על עצמכם בקול רם כדי שהם יוכלו לשמוע. תוכלו לומר: "ניסיתי הכי טוב וזה היה כיף וזה מה שחשוב" או "זה בסדר לטעות, אני לא מושלם".
עודדו את הילד להתחיל לנסח מחדש מחשבות שליליות - תנו לו לשאול את עצמו: "אם חבר היה מדבר בצורה לא נחמדה על עצמו, מה הייתם אומרים לו במצב הזה כדי לעזור לו להרגיש טוב יותר עם מי שהוא?"
תרגלו אישורים חיוביים יחד - מצאו רשימה של אישורים שמהדהדת עם שניכם וקראו אותם בקול רם לפני השינה או אחרי ההתעוררות.
חגגו מאמץ ולמידה בחיים, לא רק תוצאות - אם אתם יודעים שהילד שלכם למד קשה למבחן, תוכלו לחגוג את העבודה הקשה עם פינוק.
עבדו ליצור תרבות משפחתית שמעריכה עמידות, קבלה עצמית וחשיבה של צמיחה - זה עלול לקחת זמן, אבל על ידי הערות מעודדות ותגמול מאמץ, אתם יכולים לאט לאט להתחיל לשנות את הערכים המשותפים של המשפחה.
מה לעשות כשזה יותר מסתם יום רע
בעוד הורים יכולים לנקוט בצעדים רבים כדי לטפח דימוי עצמי חיובי יותר לילדים, הם לא צריכים לעשות את זה לבד, ולפעמים עזרה מבחוץ נחוצה.
"אם המחשבות הביקורתיות העצמיות של הילד שלכם מתמשכות, מפריעות לחיי היומיום, או מובילות לסימני חרדה, דיכאון או הסתגרות, הגיע הזמן לחפש עזרה מקצועית", אומרת קיפנס. "פסיכותרפיסט מוסמך או עובד סוציאלי בבית הספר יכולים לספק אסטרטגיות המותאמות לצרכים של הילד ולעזור להתמודד עם בעיות בסיסיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו