"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהי "הורות נמר" ואיך היא מזיקה לילדים שלכם?

להורים בכל רחבי העולם עשויים להיות סגנונות הורות שונים, אך כולם רוצים לטובת ילדיהם • עם זאת, לעיתים המטרה מתפספסת וסגנון ההורות עלול להזיק • זו המשמעות של "הורות נמר" והסיבה שצריך להימנע ממנה

,עודכן
0השמעה
כדאי להימנע מסגנון ההורות הזה. צילום: GettyImages

כשמדוברבהורות, אין סגנון אחד שמתאים לכולם. להורים בכל רחבי העולם עשויים להיות סגנונות שונים, אך בסופו של דבר, כולם רוצים את הטוב ביותר עבור ילדיהם. בין אם מדובר בהורות עדינה, הורות הליקופטר או הורות קפדנית, כל ההורים מנסים להשיג את התוצאות הטובות ביותר ולהפוך את ילדיהם לחכמים יותר ומצליחים בחיים. אבל האם סגנון הורות זה גורם יותר נזק מתועלת?

מהי "הורות נמר"?

"הורות נמר" היא סגנון הורות קפדני ביותר, שבו הורים מציבים סטנדרטים גבוהים מאוד לילדיהם, ולעיתים קרובות מתמקדים בעיקר בהצלחה בלימודים ובמשמעת. הורים אלה מצפים מילדיהם לבלות שעות ארוכות בלימודים או בתרגול מיומנויות כמו מוזיקה, ללא כל מרווח למשחק, בילוי עם חברים ועוד. לעיתים קרובות הם אינם מאפשרים לילדים לבחור את תחומי העניין שלהם בעצמם ועשויים להעניש אותם אם הם סוטים מהדרך.

הורים מציבים סטנדרטים גבוהים מאוד לילדיהם בסגנון זה,צילום: freepik

סגנון הורות זה התפרסם באופן נרחב לאחר שהתפרסם ספרה של איימי צ'ואה "המנון הקרב של האם הנמרה", שתיאר כללים נוקשים כמו איסור על פיג'מות, איסור על טלוויזיה ותמיד להיות הכי טוב בבית הספר (אין מקום שני).

מחיר רגשי על הילדים

מחקרים מצאו שילדים שגדלו על ידי הורים "נמרים" סובלים לעיתים קרובות מחרדה, דיכאון והערכה עצמית נמוכה. כאשר הורים משתמשים בבושה או אשמה כדי להעניש את ילדיהם על כך שלא עמדו בציפיות שלהם, הדבר עלול לפגוע בביטחון העצמי של הילד ולהוביל לתחושות של חוסר ערך. לדוגמה, אם אומרים לילד שהוא חסר תועלת לאחר ציון ממוצע במבחן, זה עלול לפגוע ברגש שלו ולהביא לתוצאה הפוכה.

מחקר משנת 2018 בסינגפור הראה שילדים עם הורים ביקורתיים מאוד שדרשו מהם סטנדרטים גבוהים, היו בעלי סיכון גבוה יותר לפתח דיכאון וחרדה מאשר ילדים עם סגנונות הורות פחות פולשניים. ילדים אלה עלולים גם לפתח פרפקציוניזם שפוגע בבריאותם הרגשית, מה שגורם להם לחשוש מכישלון במקום לראות בכך הזדמנות ללמוד.

סגנון ההורות גורם לילדים להיות תלותיים ועם קשיים בקבלת החלטות,צילום: Getty Images

הורים כאלה לעיתים קרובות מעדיפים הישגים לימודיים מעל לכל, ומשאירים מעט מקום ליצירתיות או חיי חברה. ילדים עלולים להחמיץ תחביבים, חברויות ומשחקים מכיוון שלוחות הזמנים שלהם עמוסים בלימודים ותרגול. זה יכול להוביל לחוסר יצירתיות ולכישורים חברתיים ירודים מכיוון שתחומים אלה אינם מקבלים עידוד.

יתר על כן, מכיוון שהורים "נמרים" שולטים בקפדנות בפעילויות ילדיהם, לילדים יש פחות הזדמנויות לקבל החלטות משלהם. זה יכול לפגוע בכישורי קבלת ההחלטות שלהם ולהפחית את המוטיבציה הפנימית שלהם - כלומר הם עושים דברים בעיקר כדי לרצות את הוריהם, לא כי הם רוצים.

חשוב למצוא איזון

למרות שהורות נמר יכולה ללמד משמעת ואתיקת עבודה חזקה, מומחים מציעים להורים לאזן בין ציפיות גבוהות לחמימות והבנה. ילדים צריכים להרגיש אהובים ללא תנאי, לא רק כשהם עומדים ביעדים. מתן אפשרות לילדים לחקור את תחומי העניין שלהם, לעשות טעויות ולפתח מיומנויות חברתיות חשוב לצמיחתם.

מטפלים ממליצים להורים להקשיב לרגשות ילדיהם ולתמוך בהם בקביעת מטרות משלהם. זה עוזר להם לבנות הערכה עצמית ומוטיבציה מבפנים, במקום להסתמך על לחץ חיצוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר