אוגוסט מתקרב ואין הורה שלא מרגיש את זה בבטן. השאלות הקבועות נוקשות בדלת ביחד עם עוד גל שרב: אצל מי הילדים השבוע? מי לוקח חופש? מי נשאר איתם בבית, וההוצאות, איך נעמוד בכל ההוצאות? השאלות האלה מעסיקות כל הורה לילדים בישראל וביתר שאת הורים פרודים/גרושים שנאלצים להתמודד עם מורכבויות נוספות שבקלות עלולות להפוך לשדה מוקשים של עימותים וחיכוכים בלתי פוסקים.
זה לא חייב להיות כך, אוגוסט יכול להפוך באמצעות כמה כלים פשוטים להזדמנות לייצר זיכרונות יפים עם הילדים, כאלה שיישארו איתם ואיתנו להרבה שנים קדימה.
כמגשר אני רואה בכל שנה מחדש את הסדקים שמייצרים האתגרים שמציב החופש הגדול בין זוגות נשואים ובין זוגות גרושים כשהם לא מנוהלים נכון. מחד כמות הפניות לגישור גירושין בסיום החופש הגדול נמצאת בעלייה דרמטית ומאידך זוגות שכבר התגרשו חווים בתקופה הזאת משברים שמאיימים על השותפות שבנו בתהליך הגירושין.
אז כדי לנסות להקל ומתוך ניסיוני כמגשר גירושין וכאבא גרוש בעצמי, כזה שחי את המתח שחודש אוגוסט מייצר על בשרו, אציין כאן מספר כלים שיכולים לעזור למנוע חיכוכים מיותרים ומתח שבסופו של דבר מוביל לפיצוצים לא נעימים. כי בשונה מרוב חודשי השנה, אוגוסט לא נשען על מערכת שמכתיבה גבולות וזמנים. אין גן ובית ספר, אין מסגרות, אין גבולות ברורים. כל דבר קטן שלא הוסכם עליו הופך לגדול, כל מילה שלא נאמרה בזמן - הופכת לקונפליקט.
אוגוסט הוא לא רק תקופה מאתגרת, הוא גם תקופה קריטית בה נבחנת השותפות של הורים גרושים סביב הילדים. הורים גרושים שלא נערכים אליה נכון, עלולים למצוא את עצמם לא רק מותשים אלא גם פוגעים, בלי כוונה, בילדים שלהם ובקשר ההורי שהם מנסים לשמר.
- תאמו הכל מראש - התובנה הראשונה והברורה ביותר היא שתיאום מראש הוא לא בגדר מותרות, אלא אחריות הורית רגשית. זה לא רק עניין של נוחות, זה מייצר תחושת ביטחון עבורכם שדרככם עוברת גם לילדים. כשאין הסכמות ברורות, הילדים קולטים את המתח. הם לא צריכים לשמוע את הריב כדי להרגיש אותו. הם מרגישים כשיש תחרות סמויה על אהבה, על נוכחות, על "מי עושה יותר". ילדים שחיים בתוך הדינמיקה הזאת מפתחים באופן אוטומטי מנגנוני הגנה: הם מוותרים, מתכווצים, שותקים. לפעמים הם פשוט מנסים לא להפריע.
- שנו את צורת ההסתכלות על החופש הגדול - אנחנו עסוקים בשאלות של לוגיסטיקה, עבודה וכסף ובתוך כל אלה נוטים לפספס את העובדה שיש באוגוסט גם מתנה. זו תקופה שאין דומה לה בשנה מבחינת ההזדמנות שהיא מעניקה לנו - הילדים בבית, הקצב איטי יותר, אפשר להכין ארוחת בוקר ביחד, לצאת לטיול ספונטני, לראות סרט בצהריים, לדבר. אבל כל זה קורה רק אם אנחנו מצליחים באמת להיות שם.
אם אחד ההורים סוחב את רוב הזמן לבד כי הוא עובד מהבית, או כי הצד השני פחות פנוי, הוא עלול למצוא את עצמו מנסה לשרוד את החודש הזה במקום ליהנות ממנו. כשזה קורה, כשהורה נשחק, נשכח ונמתח - הילד שלצידו מרגיש בזה. לא משנה כמה ננסה להסתיר. והחופש, שיכול היה להפוך לזיכרון משפחתי יקר, הופך לימים שאף אחד לא רוצה לזכור. בחזרה לסעיף הקודם, אם תתכננו את הכל מראש ובצורה הוגנת תוכלו גם ליהנות מההזדמנויות שמביא עימו החופש הגדול.שורדים את החודש הזה במקום ליהנות ממנו?, צילום: GettyImages - להחליט מראש על הוצאות משותפות ולנהל תקציב משותף - עוד גורם רגיש במיוחד בתקופה הזו הוא כסף. ההוצאות באוגוסט קופצות לשמים - קייטנות, בריכות, בילויים, טיסות, אוכל בחוץ, דלק. כשאין שיח פתוח בנושא והסכמות ברורות מראש, הורה אחד עלול להרגיש שהוא נושא בכל הנטל, בעוד ההורה השני לא מבין על מה הרעש. לא מדובר רק בכסף, אלא בתחושת עומס ואי־צדק. שבו לישיבת תקציב לפני שמתחיל החופש הגדול, תפתחו טבלת אקסל משותפת ותכינו תקציב כמו עסק שמתכונן לתקופה עמוסה. תסכימו מה ההוצאות המשותפות בהן תחלקו ונהלו אותן בשקיפות ובתיאום מלא. אחרת, כל הוצאה הופכת לפיצוץ פוטנציאלי. תיאום כלכלי, גם אם לא נעים לפתוח אותו, הוא דרך לומר להורה השני: "אני רואה אותך, אני לא רוצה שתישאר לבד במאמץ הזה".
- גם בני נוער צריכים הורה - בני ובנות נוער לא צריכים בייביסיטר בזמן החופש הגדול אבל זה לא אומר שהם לא צריכים הורה. לפעמים דווקא בגלל שהם עצמאיים ושקטים, אנחנו שוכחים לבדוק מה קורה איתם. הם יכולים להישאר לבד יום שלם, והכול ייראה תקין, אבל זה לא בהכרח אומר שהם בסדר. דווקא בגיל ההתבגרות, צריך לזכור להראות נוכחות גם בלי לפלוש. שיחה בערב, חיבוק, תכנון משותף לסופ"ש, שאלה אחת פשוטה של "מה שלומך?" - כל אלה יכולים להיות עוגן חשוב עבורם והדרך שלכם לשמור על קשר עין עם מה שעובר עליהם.
החופש הגדול הוא מראה של מי שאנחנו כהורים, צילום: GettyImages
- לתאם חופשות מראש ככל שניתן - הנפיצות של הקיץ מגיעה גם כשאנחנו מתקרבים לטיסות ולחופשות. כל אחד מההורים רוצה לבלות זמן איכות עם הילדים, וזה לגמרי מובן, אבל גם בנושא הזה כמו בכל האחרים - אם לא מתאמים מראש, זה מהר מאוד הופך מאירוע כיפי שמחכים לו למאבק מתסכל. ברגע שאחד ההורים מגלה על טיסה דרך הילד או אחרי שכבר נקנו הכרטיסים, תחושת חוסר האמון עלולה להופיע. ואז גם אם הילד שמח - ההורה השני נפגע והילד עומד באמצע, לא מבין למה השמחה שלו הפכה למוקד של מתח.
בהסכמי גירושין אני דואג לייצר ביחד עם ההורים מנגנון של הודעות של זמן מוגדר מראש לפני שהורה רוכש כרטיסים לחופשה עם הילדים, אבל גם אם אין לכם מנגנון כזה בהסכם, אל תעמידו את הילדים במצב בו הם מוקד לעימות בין ההורים בנושא הזה ואל תעמידו את ההורה השני במצב בו הוא זה שנאלץ לבלום טיסה של הילד.
החופש הגדול הוא מראה של מי שאנחנו כהורים, של האופן שבו אנחנו מתמודדים עם שותפות הורית גם כשהיא מתחלקת לשני בתים. וכשהילדים רואים שני הורים שמצליחים לתקשר, לתאם, להתחשב, גם אם לא להסכים על הכול - הם לומדים משהו עמוק יותר ממה שמלמדים על בילוי או חופשה. הם לומדים שאפשר גם אחרת והם נשארים עם זיכרונות טובים שילוו אותם כל החיים.
הכותב הוא מגשר, מומחה בתהליכי גישור בפרידות ובגירושין
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו