הורות מדוזה חזרה לאופנה בהתאם למגמות המדיה החברתית ונאבקת על מקומו של סגנון ההורות המדובר, לצד מגוון רחב של סגנונות הורות כמו פיל, קואלה, טיגריס ודולפין. הורות מדוזה נתפסת לעיתים כסגנון הורות "מתירני מדי", אך רבים מתחברים לסגנון ההורות.
מה זה הורות מדוזה?
במהותה, הורי מדוזה נשענים על הרעיון שילדים מגורים יתר על המידה מלרוץ מפעילות לפעילות. התיאוריה היא שהורים גוררים את הילד שלהם משיעור לפעילות או חוג, לא בהכרח בהתבסס על תשוקה מסוימת לפסנתר, בלט או שחייה, אלא בעיקר כדי למלא לחצים חברתיים הוריים, דרישות או תחושות שהילד שלהם לא יוכל להצליח בחברה שלנו אלא אם הוא ישתתף בחוג האמנות, בסדנת החליל ובכיתת הצרפתית.
הרעיון מאחורי הורות מדוזה הוא שמקשיבים למה שהילד שלהם רוצה לעשות - ופשוט עושים את זה. סגנון ההורות נקרא כך בשל היעדר המבנה הנוקשה האופייני למדוזה - כלומר, בגלל הצורת ה"ג'לי" האופיינית לה.
כל ההורים מנסים לתמוך בצורה הטובה ביותר בילדיהם. רוב הורי המדוזה שואלים שאלות חשובות שלא כולם חושבים עליהן: האם הפעילות שרשמתי את הילד שלי אליה היא בשבילי? האם זה נועד להרשים מישהו מחוץ למשפחה? או שזה באמת לטובת הילד?
מה הורי מדוזה עושים במקום?
חלק מלהיות הורי מדוזה הוא לפתוח מקום לפעילויות שונות או בכלל לא כשילד מתנגד ללוח הזמנים או לא נהנה מפעילות מסוימת. לעיתים, אנחנו בוחרים עבור הילדים שלנו פעילויות מתוך תחומי העניין והתשוקות שלנו, לצד הלחצים המורגשים בסביבה החברתית. מציור, דרך שיעורי ספרדית ועד לשחייה, אתם צריכים לתת לילדים שלכם את המקום ולא להכריח אותם לעשות דברים שלא מעניינים אותם.
חשוב להיות קשובים למה שהם סקרנים לגביו ומה שהם באמת מתעניינים בו. כדאי לשמוע טוב יותר את הקול של הילד שלכם ולעשות בחירות משפחתיות שלוקחות את הקול שלו בחשבון.
איזה סוג של הורות שאתם בוחרים, הכי חשוב שאתם עושים מה שהכי טוב עבור הילד שלכם והמשפחה שלכם. לא משנה אם תקראו לזה דולפין, נמר או מדוזה - או שלא תקראו בכלל - כדאי פשוט לאמץ את זה ולהיות שם עבור הילדים שלנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו