ארז איסקוב מתפרק: "אני לא יכול להגיד לאבא שלי שזה נגמר"

הדייר הדומיננטי בבית "האח הגדול" (רשת 13),ארז איסקוב, התפרק בפרק ששודר הערב (שלישי) מול האח, כשנזכר כיצד אביו תמך בו והיה שם בשבילו ברגעים הקשים.

איסקוב, שבגיל 14 כבר היה קפטן נבחרת ישראל, לא הצליח לבסס את מעמדו בליגת הבוגרים. על החלום הגדול, והמפלה, סיפר איסקוב עוד בתעודת הזהות שלו עם כניסתו אל הבית: "בפוטנציאל אני כוכב כדורגל בפועל פחות. נפצעתי, עשיתי טעויות, פתחתי יותר מדי את הפה. אני ומאמנים זה יחסי אהבה שנאה. אני מאוכזב, לא הגשמתי את החלום של אבא שלי להצליח בכדורגל, מרגיש שאכזבתי".

איסקוב התיישב על הספה של האח ולא הצליח לעצור את הדמעות בפרק ששודר הערב. "אבא שלי עבד כפולות כדי שאני אצליח לממן את האימונים והנסיעות, זה לשלוח אותי לטורניר עם הנבחרת עם דמי כיס, שאני יודע שלא היה", סיפר בבכי.

"ובגיל 28 כשאתה אמור להיות בשיא שלך, בשיא של החיים שלך, בשיא של הקריירה, שנתת את הדם בשביל לשמח את המשפחה, בשביל להוציא אותם מהמעמד הזה ש...בוא, אנחנו לא... וואלה, כואב לי, אני לא בן אדם ש... אני לא רגיל להיכשל.

"כל מה שרציתי בחיים שלי השגתי, כל מה שרציתי. לא היה דבר אחד שלא השגתי בחיים שלי. ודווקא את הדבר שהכי רציתי לא השגתי. בראש אני מבין את זה, אבל הלב, יודע קשה.

"אני לא יכול להגיד לאבא שלי שזה נגמר. אני לא יכול להגיד לו 'אבא, זהו, אני סיימתי'. שהכל הלך לפארש".

המאבק הפנימי

כשילד בגיל מבוגר מרגיש שהוא אכזב את הוריו בגלל חלום שלא התגשם, הוא נושא בתוכו כאב כפול - האובדן של החלום עצמו לצד הפחד מאכזבת האנשים החשובים לו ביותר. תחושה זו מעמיקה במיוחד כאשר הילד זוכר את הזוהר בעיני הוריו כשדיבר על שאיפותיו, או כאשר הם השקיעו זמן, כסף ורגש בתמיכה בחלום שלו, בדיוק כפי שאיסקוב הסביר.

הילד המבוגר עלול לפרש דממה, אכזבה או אפילו הבנה מצד ההורים כאישור לכישלון שלו, גם אם ההורים עצמם לא רואים זאת כך. המאבק הפנימי בין הרצון לחיות את חייו שלו לבין הצורך לעמוד בציפיות ההוריות יכול ליצור מעגל של רגשי אשם וחרדה, שמקשה עליו לגבש זהות עצמאית ולמצוא נתיבים חדשים להגשמה עצמית. אולי ההשתפות בריאליטי תאפשר לאיסקוב לסגור את הפרק בחייו ולהמשיך הלאה בתחושת גאווה.