מיכל ויצמן (מיכל הקטנה) כוכבת הילדים שמזוהה עם חיוכים בלתי נגמרים ואופטימיות על הבמה, מתמודדת בימים אלה עם מציאות ביתית שמציבה אותה, כאם חד-הורית לשישה ילדים, ארבעה מהם צעירים מאוד, בלב סיטואציה מורכבת במיוחד.
מאז גירושיה המתוקשרים מניר ויצמן בדצמבר 2024, היא נדרשת לא רק להחזיק את הבית ולשדר ביטחון, אלא גם לתווך לילדיה מציאות ביטחונית מתוחה, כשאזעקות ובומים הופכים לחלק מהיומיום. בסשן שאלות ותשובות שפרסמה אתמול (שבת) באינסטגרם, היא בחרה להניח את המסכה בצד ולדבר בגובה העיניים על ההתמודדות, הבדידות, האמונה והכוח שמחזיק אותה.

מיכל הקטנה עם ארבעת ילדיה הקטנים / צילום: אסף לב
"אני לא שורדת, אני בוחרת לחיות, גם כשאין לי כוח", השיבה לעוקבים שתהו איך היא מתמודדת עם המצב.
"יש ימים שאני נשברת, אבל גם אז אני קמה בשבילם - בשביל הלבבות הקטנים שלי. אני לא תמיד יודעת איך אבל משהו בי פשוט לא מוותר. קוראים לזה אימא!", היא כותבת וממשיכה: "אני משתדלת לא להילחץ גם כשבחוץ יש בומים חזקים מאוד כי הם לומדים ממני איך מגיבים למציאות. אז אני בולעת את הפחד, שמה חיוך רגוע על הפנים ונותנת להם להרגיש שהכול בשליטה גם כשהלב שלי רועד. כשיש אזעקה אני לא רק רצה לממ"ד, אני רצה להיות העמוד שהם נשענים עליו. הם מסתכלים עליי ואני נהיית כל מה שהם צריכים: חיבוק, שקט, נשימה אחת רגועה ומשתדלת לא לעשות דרמה".
המורכבות הזו, לדבריה, לא מסתיימת בדלת הבית. כשנשאלה מה למדה מהגירושים, ענתה: "למדתי מי אני באמת. שהאימפריה האמיתית זו אני. וכשיש לי את עצמי יש לי הכול! גיליתי שאני לא שורדת - אני בוראת. אני מרפאה. אני בונה את עצמי מחדש מבפנים החוצה וברגע שהבנתי והפנמתי את זה, הפכתי את השבר לכוח, את הבדידות לביטחון עצמי ואת הפחד לאש פנימית. אני מרימה את עצמי בכל פעם מחדש. מחזיקה בית, ילדים, קריירה ומתמודדת בכל הכוח עם הכל בזכות עצמי. למדתי שאין מחיר לחופש הזה - החופש להיות אני. למדתי שזוגיות לא מגדירה אותי. ושאישה שיודעת מה היא שווה אי אפשר לשבור אותה באמת. גם אם ניסו. גם אם כאב. גם אם נפלתי - קמתי. אני כבר לא אותה מיכל ואני גאה בעצמי מאד!".

צילום מסך אינסטגרם
בסטורי היא מתעכבת גם על השאלה מי מחזיק אותה ומדגישה את חשיבות האמונה: "אני העמוד של עצמי. אבל אני לא באמת לבד. יש בי אמונה. יש בי אלוהים שנמצא בדיוק כשאני כבר לא יכולה. יש לי שישה ילדים שמהמבט שלהם אני מקבלת חמצן. יש לי את הקהל שלי שמגיע להופעות שלי ונותן מלא כוח ואהבה ענקית ויש לי אתכן העוקבות שלי שמחבקות אותי מרחוק בתגובות, בלב שלכן. אז לא, אין לי גב קבוע להישען עליו. אבל יש לי עמוד שדרה והוא כבר לא מתכופף", הבהירה כי למרות הקשיים היא חזקה. האמונה, כך הדגישה, היא לא רק עוגן רוחני אלא מנוף שמאפשר לה להחזיק מעמד גם ברגעים שבהם היא מרגישה שהיא כבר לא יכולה.
ההתמודדות היומיומית, היא מודה, רחוקה מלהיות קלה או זוהרת: "לא תמיד אני יודעת איך. אבל אני פשוט עושה. צוללת לתוך החיים גם כשאין מציל. הילדים שלי הם השותפים שלי. זה לא פשוט ולפעמים מאתגר מאוד. אין פה קסם, אין מתכון. יש אהבה, יש אחריות, ויש שפה שנבנתה בינינו עם הזמן. הם כבר מרגישים מתי מגיע הגבול ואני יודעת מתי לוותר ולנשום רגע. נכון, אני האמא. אני זו שצריכה להחזיק, להכיל, לנהל, להרגיע, אבל הם איתי. הם לא רק ילדים - הם חלק מהמסע. הם לומדים אותי ואני לומדת אותם, ואולי הכי חשוב - אני כבר לא מרגישה שאני לבד מולם. אנחנו ביחד בזה. אנחנו שבט. הם מחזיקים אותי לא פחות ממה שאני מחזיקה אותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
