"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש: מצוקה נפשית אצל אבות משפיעה על התפתחות הילדים

קשיים נפשיים אצל אבות יכולים להשפיע על ההתפתחות החברתית, הקוגניטיבית, הלשונית והפיזית של ילדיהם

,עודכן
0השמעה
מתמודד נפש (אילוסטרציה). צילום: freepik

קשיים פסיכולוגיים כמו דיכאון, חרדה ולחץ שחווים אבות עלולים לפגוע בהתפתחות ילדיהם. כך על פי סקירה מדעית חדשה איחדה, בפעם הראשונה, ראיות בינלאומיות אודות הקשר בין בריאות הנפש של אבות והתפתחות ילדיהם, המחקר התפרסם בכתב העת JAMA וצוטט ב-The Conversation.

צוות המחקר, בהובלת פרופסור דליס האצ'ינסון מאוניברסיטת דייקין באוסטרליה, ערך מטא-אנליזה של 84 מחקרים nאוסטרליה, אירופה, אסיה וצפון אמריקה, במטרה לבחון את הקשר בין מצוקה פסיכולוגית אבהית בתקופה הקודמת ללידה ולהתפתחות הילד. המחקר מצא כי המצוקה הנפשית של אבות לאחר הלידה הייתה קשורה יותר להתפתחות הילדים מאשר המצוקה הנפשית שלהם במהלך ההיריון.

הסקירה מצאה קשרים עקביים בין מצוקה פסיכולוגית של אבות לפני ואחרי הלידה לבין תוצאות גרועות יותר בהתפתחות החברתית, הרגשית, הקוגניטיבית, השפתית והפיזית של ילדים, המצביעים על כך שהשפעות אלה נמשכו מעבר לגיל הינקות אל תוך הילדות.

באופן ספציפי, המחקר מצא כי לקשיים הפסיכולוגיים של אבות הייתה השפעה גדולה יחסית על הירידה בהתפתחות הכללית של הילדים ובהתפתחות השפה שלהם. הדבר מרמז על כך שללא תמיכה, מצוקה נפשית פרינטלית של האב עשויה להיות קשורה להתפתחות הילד הרבה מעבר לגיל הינקות.

"יש ראיות הולכות וגדלות שמצבו הנפשי של האב עשוי להשפיע על ילדו המתפתח בטווחים הקצר והארוך, והמחקר מראה שהעומס הפסיכולוגי של אבות יכול להשפיע על התפתחות הילדים וכי זה ניתן לשינוי", ציין The Conversation.

באוסטרליה, מוערך כי אחד מכל עשרה גברים חווה בעיות בריאות נפשית כמו חרדה ודיכאון לפני ואחרי לידת ילדם, אך רבים אינם מבקשים עזרה עבור בעיות בריאות הנפש שלהם במהלך התקופה הקודמת ללידה. במחקר נטען כי אבחון ותמיכה בבריאות הנפש של אבות יכולים להוות התערבות מניעתית לשיפור בריאות ורווחת הילדים.

הפיכה לאב עשויה להיות קשורה לעלייה במצוקה פסיכולוגית בקרב גברים, כאשר שכיחות החרדה בקרב אבות עומדת על 11%, דיכאון על 8%, ועלייה בלחץ בין 6% ל-9%, על פי The Conversation.

לקשיים הפסיכולוגיים של אבות לא היה קשר סטטיסטי משמעותי עם מיומנויות הסתגלות ומוטוריות, והמחקר מצא ראיות לא מספיקות כדי לאשר שמצוקת האב משפיעה על כישורי ההסתגלות של הילד או על המיומנויות המוטוריות העדינות והגסות, כפי שדווח על ידי Maeil Business.

ההשפעה קריטית מיד לאחר הלידה. אילוסטרציה,

ממצא זה מרמז כי מצבם הנפשי של אבות עשוי להשפיע באופן ישיר יותר על התפתחות הילדים לאחר הלידה, כאשר השפעת האב נעשית ישירה יותר בתקופה זו. תוצאות המחקר מצביעות על כך שקשיים פסיכולוגיים שאבות חווים לאחר הלידה קשורים יותר לירידה בהתפתחות הילדים מאשר אלה שנחוו לפני הלידה, כאשר הקשרים השליליים חזקים יותר בדרך כלל כאשר מצוקת האב מתרחשת בתקופה שלאחר הלידה.

החוקרים הסיקו כי השקעה בגילוי מוקדם וטיפול בדיכאון, חרדה ולחץ באבות חדשים היא אסטרטגיית מניעה בסיסית. הם הוסיפו כי עזרה לאבות להתגבר על קשיים פסיכולוגיים סביב ההיריון צריכה להיות מטרה חשובה של התערבויות מניעתיות לתמיכה באבות בתהליך ההורות ושיפור בריאות ורווחת הילדים.

המחקר מדגיש כי בריאות הנפש של האב אינה רק עניין אישי, אלא גורם בריאות ציבורית עם השלכות ישירות על רווחתם של הדורות הבאים, על פיEl Periódico. מצוקה נפשית אבהית היא גורם מנבא להתפתחות הילד אשר, בניגוד לגורמי סיכון אחרים, ניתן לשינוי באופן פוטנציאלי.

החוקרים מציעים ליישם בדיקות סינון שיטתיות של בריאות הנפש האבהית בהתייעצויות טרום לידה ופדיאטריות, כמו גם קידום התערבויות תמיכה, בין אם באמצעות אנשי מקצוע בתחום הבריאות, קבוצות עמיתים, או כלים דיגיטליים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר