במדינות רבות – בכללן אירופה, צפון אמריקה ומזרח אסיה – שיעורי הילודה ירדו אל מתחת לרמה הנדרשת לשימור האוכלוסייה. במקביל, גידול כלבים הפך לתופעה רחבת היקף: בין רבע למחצית ממשקי הבית באירופה מגדלים לפחות כלב אחד. כלבים נתפסים פעמים רבות כחלק מהמשפחה – ולעיתים אף כ"ילדים פרוותיים".
מחקר מקיף שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי European Psychologist בוחן את תופעת "ההורות הפרוותית" – גידול כלבים כחלק אינטגרלי ממבנה המשפחה – על רקע מגמות עולמיות של ירידה בילודה. את הסקירה ערכו לורה ז'ילה (Laura Gillet), דוקטורנטית לאתולוגיה, ופרופ’ אניקו קוביני (Enikő Kubinyi), ראש קבוצת המחקר לחיות לווי באוניברסיטת אטווש לוראנד (Eötvös Loránd University) שבהונגריה.
האם מדובר בתחליף רגשי לילדים? לפי החוקרות, עבור חלק מהאנשים, כלבים עשויים לשרת כמענה רגשי עמוק: הם תלויים, זקוקים לטיפול, מעניקים תמיכה חברתית ויוצרים תחושת משמעות – בדיוק כמו תינוקות, אך ללא ההתחייבויות הכבדות הכרוכות בגידול ילד אנושי.
"המחויבות הכרוכה בגידול כלב נתפסת כפחות מכבידה מהורות", הסבירה ז’ילה. "יתכן שגם אורך החיים הקצר יותר של הכלב תורם לכך – הרי רוב האנשים מצפים להאריך ימים מעבר לחיית המחמד שלהם, ולא ההפך".
המחקר מדגיש כי כלבים, במיוחד מגזעים קטנים ובעלי תכונות תינוקיות כמו פאגים ובולדוגים צרפתיים, נראים בעיני רבים חסרי אונים, תמימים ותלויים – תכונות שמעוררות תגובת טיפוח דומה לזו שחווים הורים לילדים. עם זאת, החוקרות מזהירות מהשלכות אתיות: "טיפוח תכונות תינוקיות קיצוניות והפיכתם של כלבים לתחליפי ילדים עלולים לעודד הרבעה המונית של גזעים עם בעיות בריאותיות ולהוביל להתנהגויות מגוננות מדי מצד הבעלים", כתבו.
"חשוב להדגיש שרק מיעוט קטן של בעלי כלבים באמת מתייחסים אליהם כמו לילדים אנושיים", אמרה פרופ' קוביני. "רוב האנשים בוחרים לגדל כלב דווקא משום שהוא לא כמו ילד, והם מכירים בצרכים הייחודיים למין שלו".
לפי המחקר, היחס לכלבים אינו אחיד – אלא תוצר של חוויות אישיות והקשר תרבותי. לדוגמה, הכלב יכול לשמש כ"ילד ראשון" של זוג צעיר, ובהמשך להפוך ל"אח פרוותי" לילד שנולד. הקשר בין אדם לכלבו כולל מרכיבים של הורות, חברות ושותפות – ויוצר מודל משפחתי אלטרנטיבי, במיוחד בעידן של בדידות גוברת ופירוק קהילות.
החוקרות מציינות כי במדינות רבות קיימת חקיקה המגינה הן על בעלי חיים והן על ילדים, ושקיים דמיון מבני ביחסים בין מטפלים לכלביהם ובין הורים לילדיהם – אך גם פערים משמעותיים.
החוקרות מזמינות בעלי כלבים ברחבי העולם להשתתף במחקר המשך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו