סימני אזהרה: כך תזהו פגיעה בקשיש

בשלב בו ההורים מתבגרים וזקוקים לסיוע יומיומי, רבים נדרשים להכניס מטפל או מטפלת הביתה – החלטה כבדת משקל הכרוכה באמון, אחריות ולעיתים גם חשש. לאחרונה שוב נחשפנו לעדויות קשות אודות פגיעות בזקנים חסרי ישע – לעיתים על ידי אנשים מהם ציפינו שיעניקו טיפול, ליווי וחמלה.

הילה יבנאי טל, מנהלת השירות הסוציאלי ב"צבר רפואה - בית חולים בבית", מסבירה כי המטפלים המופקדים על טובת הקשיש ממלאים תפקיד משמעותי מבחינה חברתית ומשפחתית במרחב הביתי.

במרבית המקרים נפגוש מטפלים מסורים שעושים עבודת קודש, אך ישנם גם מקרים חריגים שבהם עלולה להתפתח אלימות ופוגענות.

עם כניסת מטפל/ת הביתה, באופן טבעי מצטמצמים רגעים אינטימיים כמו מגע, האכלה או שיחה חופשית, שהיו קודם – ודווקא אלה הרגעים שיכולים לסייע בזיהוי מצוקה, ולא אחת הם ההופכים למוקדי פגיעה.

לכן חשוב שבני המשפחה והסובבים יהיו ערניים לסימני האזהרה, כמו למשל:

• שינוי בהתנהגות – הסתגרות, פחד, עצבות או בכי
• שינוי במשקל, אובדן תיאבון, בעיות שינה
• רתיעה מנוכחות מסוימת או הימנעות ממגע
• בלבול או שינויים במצב הרוח
• אמירות שאינן מאפיינות את הקשיש
• סימנים פיזיים

לאלימות כלפי הקשישים מנעד רחב, היא אינה בהכרח פיזית. היא עשויה להתבטא גם ב:

• התעללות רגשית: צעקות, השפלות, הפחדות, התעלמות
• ניצול כלכלי: שליטה בכספים, גניבה, החתמה על מסמכים
• התעללות מינית: מגע לא רצוי, כפייה, חשיפה
• הזנחה: היעדר טיפול, תזונה, היגיינה או תשומת לב
• שלילת אוטונומיה: בידוד מכוון, ניתוק מקשרים
• שתיקה ואדישות: חוסר תגובה למצוקה, טיפול אגרסיבי או משפיל

הכרת המורכבות תסייע לנו במקרים בהם ניתן לייצר מניעה

רבים מהמטפלים הם למעשה מהגרים החיים רחוק ממשפחתם, מתמודדים עם פערי תרבות ושפה, ניתוק חברתי ובדידות ולחצים כלכליים. כל אלה לעיתים עשויים לגרום למצוקה נפשית שעשויה להוביל להתפרצויות אלימות.

לכן חשוב לזכור שלמשפחות תפקיד כפול: שותפות בטיפול בהורה הזקן ושותפות בהעסקה המחייבת אחריות וסיפוק תנאים עבדה ומחייה ראויים תמיכה, הכוונה ואנושיות כלפי המטפל.

מה ניתן לעשות כמשפחה?

• להיות נוכחים: לפקח, לשאול, לבקר – גם בהפתעה
• לשוחח בפרטיות עם הקשיש – בלי נוכחות המטפל
• ליצור חפיפה וערוץ פתוח עם המטפל – שיחה אישית, הצעה לעזרה
• לכבד את המטפל כאדם עובד: לאפשר חופשות, הפסקות, תנאים סבירים
• לשקול אמצעי פיקוח טכנולוגיים – המותאמים לרצון וכבוד הקשיש  
• ובכל חשד – לפנות לאנשי מקצוע, לתאגיד, ולפי הצורך – לרשויות

חשוב לזכור: אם יש ספק – אין ספק.

כל פגיעה בחסר ישע היא עבירה. החוק בישראל מחייב דיווח על כל חשד, גם אם אינו ודאי. גורמי הרווחה, הבריאות והאכיפה יקבלו ויבדקו את הפניות ויסייעו במתן כלים ותמיכה לקורבנות.

ולצד מקרי הפגיעה – חשוב להזכיר: במרבית המקרים נרקם קשר אנושי מופלא בין המטפל לקשיש. קשר חוצה גיל, תרבות ומין – שמבוסס על כבוד, אנושיות ונתינה.