גם אתם מאלה שמחכים שהילדים ילכו לישון לפני שאתם פותחים בריב עם בן/בת הזוג? אם תשאלו את הדר זוהר, מאמנת לזוגיות, היא תגיד לכם שזו דווקא טעות! "ילדים לא צריכים הורים שלא רבים - ילדים צריכים לראות הורים שיודעים לריב. ומה שקריטי הוא שהם גם רואים אותם מתפייסים".
את המסקנה הזאת היא יכולה לאמת לא רק מתאוריה, אלא גם מחוויה אישית שהפתיעה אפילו אותה, כשאירחה את הבת שלה בפודקאסט שלה - "מדברים זוגיות מעשית":
"אחד הדברים שהיא סיפרה הוא שהיא אמנם רואה את ההורים שלה רבים, אבל היא גם רואה אותם מתפייסים. זה בא ממנה וזה הפתיע אותי לטובה. אני יכולה להעיד שזה נותן לילדים המון ביטחון".
מה באמת קורה כשמסתירים קונפליקטים
אתם יכולים לשאול את עצמכם בשלב הזה, מה יכול להיות כל כך גרוע להסתיר ריב מהילדים? בסך הכל הכוונות טובות והרצון הוא שהם ירגישו שהבית הוא מקום חם ואוהב, אבל זוהר מדגישה עד כמה זה יכול להיות בעייתי "כשאנחנו בוחרים להסתיר את הקונפליקטים, לריב בשקט או לחכות שהילדים יירדמו כדי לפרוק את כל מה שיש לנו, הכוונה אולי טובה, אבל אז ילדים תופסים זוגיות בצורה לא נכונה".
אנחנו כבר יודעים שילדים הם כמו ספוג, גם אם לא אומרים להם כלום - הם קולטים התנהגות והם לומדים הכי טוב מהדוגמא שיש להם בבית. לדברי זוהר, כשהילדים רואים מתח ומרגישים אותו, אבל לא רואים את הריב עצמו, זה נתפס אצלם שקשר טוב הוא קשר בלי קונפליקטים, "ואז כשהם גדלים ונתקלים באי-הסכמות בקשרים שלהם - זו בעיה. הם לא מבינים שזה חלק טבעי מכל קשר".
ללמוד להתעמת בצורה בריאה
אם ניקח את זה צעד קדימה, הדר מציעה לקחת את העימות כשיעור חשוב לחיים ודרך שבה אנחנו יכולים להביא את האמת שלנו, "אני תמיד אומרת להחליף את ה'ע' ב'א'", (כלומר להחליף את המילה עימות במילה אמת), כי זה לבוא ולהגיד את מה שאני רוצה ומבקשת".
לדבריה ילדים שחושבים שהזוגיות של ההורים שלהם מושלמת וללא ריבים, הם קודם כל לא ימצאו אף פעם זוגיות כזאת, ודבר שני הם יפחדו להיכנס לריב. כי אם הם ייכנסו לריב, בתפיסה שלהם - תהיה פרידה.
מה באמת חשוב שילדים יראו?
"חשוב שילדים יראו שאם יש קונפליקט, הכל בסדר", מסבירה זוהר. "שיראו שההורים מתווכחים, לפעמים אפילו מרימים את הקול, ושיבינו שזה חלק מחיים משותפים. אנחנו לא רובוטים, אנחנו לא מכונות. לפעמים אני כועסת או מתבאסת. וזה בסדר".
אבל גם כאן חשוב לדעת לשים את הגבול במקום הנכון ואין פה כוונה לריבים אלימים: "חשוב לנהל ריב בכבוד. לא חלילה לקלל או לדבר בלעג או בבוז. אבל כן לראות את ההורים אומרים אחד לשני 'נפגעתי', או 'היה לי חשוב ש... וזה לא קרה', גם אם זה באינטונציה יותר חזקה".
וכאמור החלק החשוב ביותר הוא הפיוס, שהילדים יראו שהריב מסתיים בהתקרבות, "זה שיעור סופר חזק, מדגישה זוהר, "אם אני רוצה ללמד על אהבה - אז רק דרך פיוס אני יכולה לעשות זאת. כי אני מתגברת על האגו, אני לא מנוהלת ממשהו חיצוני".
"ואם אמרנו שהם חיקוי שלנו", היא ממשיכה, "אז כשהם רואים אותנו מתנצלים או מתחבקים - שאגב, גם מגע זה סופר חשוב ליד הילדים, הם לומדים שהקשר יותר חזק מהקונפליקט שהיה לנו".
היתרונות של ריב בריא לעיני הילדים
אם החלטתם לאמץ את הגישה, הדר זוהר מסכמת את כל היתרונות החשובים של ריב בריא לעיני הילדים:
"זה נותן להם ביטחון", היא מסבירה. "שגם אם רבים, אפשר להשלים. בקשר שלהם בעתיד - הם לא יבהלו אם יהיה קושי, כי אנחנו נותנים להם כלים לתקשר ולפתור בעיות".
"עוד משהו חשוב - זאת תחושת אמון ושייכות. הם לומדים שקשר הוא לא מושלם, שיש כל מיני דברים ועדיין יש קשר. זו תפיסה ריאלית של אהבה," היא מדגישה. "אנחנו לא בדיסני, אנחנו לא באגדה. יש קונפליקטים, יש אי-הסכמות. שוב, חשוב שריב לא יהיה אלים או שלא יהיו שתיקות ומתח ממושכים".
"בגדול," מסכמת זוהר, "ילדים לא צריכים לראות הורים מושלמים, אלא הורים אמיתיים. לראות שאנשים נשארים יחד גם אם הם לא מושלמים".
מה לעשות אם גדלת בבית "ללא ריבים"?
ומה לגביי מבוגרים שגדלו בבתים שבהם הוריהם נמנעו מריב לידם, והיום הם מתקשים להתמודד עם קונפליקטים? גם פה יש מה לעשות. אומנם תצטרכו ללמוד לפתח את הכלי, אבל זה לחלוטין אפשרי. הנה כמה נקודות מרכזיות שהדר ממליצה לתרגל:
- לשנות את התפיסה שריב שווה פרידה.
- לבחור את המקום שהכי פחות מפחיד אותי, מה שהכי קל לי, (זה יכול להיות עם חברה, אמא או הבוס), ולתרגל את המקום הזה של עימות.
- לחשוב מה הם הדברים שמאוד חשובים לי ואיך אני הולכת להילחם על הזכויות שלי. להסתכל על ריב בתור דרך שבה אוכל להעביר למי שמולי מה חשוב לי, מהן הזכויות שלי.
"וכמובן", אומרת זוהר, "שהכל בצעדים קטנים ולאט לאט, צעד אחרי צעד. להבין שעשיתי את זה ולא קרה משהו נורא, ולהבין שככל שאני מתנסה אני עולה כיתה. לפתח את החלק הסומך שבתוכי".
אז אולי דווקא בעיצומה של חופשת הפסח זו הזדמנות מצוינת לזכור שחינוך ילדים בצורה הטובה ביותר הוא על ידי דוגמה אישית, ושאין צורך להיות הורים מושלמים, אלא הורים אמיתיים שמתמודדים עם אתגרים, מביעים רגשות, ובסופו של דבר, מוצאים דרך חזרה זה לזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
