יום המשפחה עומד השנה בסימן שינויים משמחים לקהילת הלהט"ב, המאפשרים להם להקים משפחה בישראל. מהן האפשרויות העומדות בפני זוגות חד-מיניים המעוניינים להרחיב את המשפחה?
בעבר הדרך המקובלת להבאת ילדים לעולם הייתה במסגרת תא משפחתי של אבא ואמא שנישאו זה לזו במטרה להקים משפחה. במציאות של היום ואורח החיים המודרני, ישנן הרבה סוגים של משפחות. יום המשפחה השנה עומד בסימן שינויים משמחים לקהילת הלהט"ב: בתחילת השנה הכריז שר הבריאות אוריאל בוסו, על מתווה חדש במסגרתו להט"בים יוכלו להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאית בישראל, ולאחרונה אף הוחלט בבית המשפט העליון כי בני זוג מאותו מין כשירים לאמץ ילדים.
אז איך נערכים מבעוד מועד להרחבת המשפחה ומה חשוב לדעת?
הסכם הורות משותפת
אחת האופציות היא הורות משותפת, מושג יחסית חדש בחברה הישראלית, כמו גם בעולם כולו. הורות משותפת היא בדרך כלל מערכת יחסים בין גבר ואישה, המשמשים כהורים ביולוגיים לילד משותף, אבל הם אינם חיים כבני זוג ואינם מנהלים משק בית משותף. המבנה המשפחתי הוא של שני הורים המתגוררים בשני בתים נפרדים. כאשר גבר ואישה שאינם בני זוג רוצים להביא יחד ילד לעולם, הם חותמים על הסכם הורות משותפת. ההסכם בנוי משני חלקים – החלק הראשון מסדיר את תקופת ההריון ועד ללידה, והחלק השני מסדיר את מה שקורה מהרגע שהילד נולד ומתייחס לסוגיית המזונות ולחלוקת זמני השהות. בנוסף לזוגות להט"ביים, יש לא מעט זוגות הטרוסקסואלים המביאים ילדים לעולם באמצעות הורות משותפת.
הליך פונדקאות
עוד לפני שנקבע כי המדינה תממן הליך פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים, אפשרות זו הייתה פתוחה רק בפני זוגות בעלי ממון, שכן הליך הפונדקאות שהתנהל בחו"ל היה יקר ביותר והביא לכך, שזוגות להט"ביים רבים נאלצו לוותר על החלום להביא ילד לעולם, בשל העלות הגבוהה. המשמעות של מימון הליך פונדקאות בארץ לבני זוג הומוסקסואליים, היא שהמדינה מכירה במבנה המשפחה של אבא ואבא, כאשר לרוב בנות זוג מאותו מין, מביאות לעולם ילד באמצעות תרומת זרע.
במקרה של פונדקאות, על מנת ששני בני הזוג או בנות הזוג (שהביאו ילד לעולם באמצעות תרומת זרע) ירשמו כהורים של הרך הנולד, צריך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת "צו הורות פסיקתי". הצו יינתן בתנאי שההורה הלא ביולוגי, הוא בן הזוג (בפועל או לשעבר) של ההורה הביולוגי והם מנהלים יחד משק בית משותף. התנאי הוא ששני ההורים מתפקדים יחד כהוריו המלאים של הילד, ולילד אין הורה אחר שרשום כהורה. את הבקשה לצו הורות פסיקתי יש להגיש בתוך 3 חודשים ממועד הלידה.
אימוץ
עד לפסק הדין החשוב של בית המשפט העליון, זוגות חד-מיניים לא היו כשירים לאמץ. בית המשפט העליון פסק, כי שאלת כשירותם של בני זוג מאותו המין לאמץ ילד כלל לא עמדה בפני המחוקק, וכי תכליתו של חוק האימוץ היא שטובת הילד לגדול בתא משפחתי שיקנה לילד יציבות וביטחון. באמצעות פסק דין זה נפתחה אפשרות נוספת לבני זוג חד-מיניים להקים משפחה, לאחר שבית המשפט פרש את לשון החוק בהתאם למציאות החיים המשתנה, בה יש מבנים שונים של משפחות.
הסכם פרידה
אם נערך הסכם הורות משותפת, במקרה של פרידה ימשיכו לחול ההוראות שנקבעו בו בנוגע לחלוקת זמני השהות והמזונות. במקרה של מחלוקת, ניתן כמובן להגיש תביעות מתאימות לבית המשפט לענייני משפחה.
בכל מקרה אחר, פרידה בין ההורים אינה שונה מפרידה במשפחה הטרוסקסואלית. יש להסדיר את חלוקת ענייני הרכוש, את סוגיית המזונות ואת חלוקת זמני השהות עם הילדים המשותפים.
ומה בנוגע למזונות?
חיובו של אדם במזונות ילדיו הקטינים קם מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959. חוק המזונות, נותן מענה לסוגיית המזונות במסגרת המשפחה המסורתית, אך מה קורה כששתי נשים נפרדות? הדין האישי מכוחו מחויב האב במזונות ילדיו, אינו חל על נשים. באחד המקרים כאשר בית המשפט נדרש להכריע בסוגיה זו, הוא בחן את הקשר בין הנשים לא על פי הדין האישי אלא מכוח דיני החוזים. בית המשפט בחן האם התקיימה בין השתיים התחייבות חוזית, למרות שהן לא חתמו על הסכם לחיים משותפים והנתבעת לא אימצה את הילד.
התחייבות חוזית יכולה להתקיים גם בעל פה או בדרך של התנהגות. בסופו של יום בית המשפט חייב את האם הלא ביולוגית בתשלום מזונות. האמור יחול בהתאמה ובשינויים הנדרשים גם על אבא ואבא.
עו"ד דלית יניב מסר, מומחית לדיני משפחה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו