שר הבריאות בראיון ראשון: "ישראל במשבר בריאות הנפש החמור בתולדותיה"

שר הבריאות מש"ס אוריאל בוסו נכנס לתפקידו כשבוע לאחר פרוץ המלחמה. בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד, עמד השר על אתגרי מערכת הבריאות בשעת המלחמה, שלדבריו הביאה את ישראל למשבר בריאות הנפש החמור בתולדותיה.

לדברי בוסו, על מינויו לשר הבריאות במקומו של השר משה ארבל הוא שמע חמישה ימים לאחר הטבח, כשאריה דרעי התקשר אליו ואמר לו שמועצת חכמי התורה (הגוף הקובע בש"ס), החליטה למנותו. המינוי נעשה ביום ראשון כשבוע לאחר הטבח, זאת לאחר שהיה במשך כשנה יו"ר ועדת הבריאות בכנסת.

בבתי החולים טופלו מאז פרוץ המלחמה כ־6,000 בני אדם שנפצעו בהתקפת חמאס על אזור העוטף, ומירי הרקטות הנרחב שהגיע כמעט לכל אזור בישראל.

"מערכת הבריאות הייתה הראשונה שהתעשתה ביום הראשון הנורא של המלחמה", אמר ל"ישראל היום" השר הנכנס. לדבריו, "בכל התרגולים שעשו בבתי החולים עד פרוץ המלחמה, ההערכות הכי קשות דיברו על תרחיש של 200-150 פצועים שיגיעו בבת אחת לחדר המיון. בפועל, באותה שבת שחורה הגיעו לבית החולים סורוקה 700 פצועים ביום אחד, מספר שהלך וגדל. כל זה התנהל כאשר לרבים מאנשי הצוות הרפואי והסיעודי היו בני משפחה או חברים שנרצחו, נחטפו או נפצעו במלחמה. יש לי צמרמורת כשאני מדבר על זה".

בוסו (50), נשוי ואב לשישה, ומתגורר בבני ברק. נוסף על לימודים בישיבה הוא התגייס ושירת בצה"ל בדרגת סגן. בוסו ניהל מוסדות חינוך וכיהן כסגן ראש עיריית פתח תקווה לפני שנבחר לכנסת.

מאז מינויו לשר הבריאות ערך בוסו סיורים רבים בבתי החולים ובמלונות שבהם מתאכסנים עשרות אלפי ניצולי הטבח ומפוני היישובים הסמוכים לעזה וללבנון. בוסו סיפר כי ראה את המסירות העצומה של עובדי מערכת הבריאות בבתי החולים ובקופות החולים, והיה עד כאמור לעדויות נוראות של פצועים ושל אנשי הצוותים הרפואיים שטיפלו בפצועים, ושאצל חלקם היו גם פגיעות קשות בבני המשפחה שלהם עצמם.

אחת הסוגיות הקריטיות במערכת הבריאות בארץ היא המוכנות והיכולת של בתי החולים לטפל בבת אחת במאות פצועים קשה כאשר רק פחות ממחצית ממחלקות בתי החולים וחדרי הניתוח בארץ ממוגנים. לדברי השר בוסו, "אנחנו ערוכים לפינוי בתי חולים בצפון למרכז הארץ במקרה הצורך, ונערכים לתרחישים הקשים הקיימים במערכת הביטחון להמשך המלחמה. אנחנו עובדים עכשיו על מיגון מהיר של חלק מהמחלקות שעוד לא ממוגנות. העלות הכוללת של מיגון מלא של כל בתי החולים בארץ היא כ־4 מיליארד שקלים".

לדברי השר, מגיפת הקורונה לימדה את מערכת הבריאות לעבור במהירות משגרה לחירום, "ואת הניסיון הזה יישמו הצוותים הרפואיים בצורה יוצאת מן הכלל מייד עם תחילת מתקפת הטרור - בטיפול באלפי פצועים ובהיערכות להתרחבות המלחמה. במאבק בקורונה הוכיחה מערכת הבריאות בישראל יכולות יוצאות דופן וזכתה לשבחים ברחבי העולם, והניסיון הזה סייע עכשיו להתמודד עם כמות פצועים שלא נחזתה גם בתרחישים הכי קיצוניים שהיו במערכת הבריאות הישראלית".

"כולנו עכשיו בטראומה"

בוסו מציג את סוגיית בריאות הנפש והטראומות הנפשיות כבעיות הקשות ביותר במלחמה. זאת, בפרט כשמערך בריאות הנפש בישראל מיובש, מורעב ורמוס במשך שנים רבות, מה שמביא לתנאי אשפוז וטיפול מחפירים בבתי החולים הפסיכיאטריים, ותורים ארוכים של חודשים ושנים לטיפולי נפש חיוניים בקופות החולים.

"משבר בריאות הנפש במלחמה הוא אירוע בריאות הנפש הכי גדול וחמור בתולדות המדינה", אומר בוסו. "משברים נפשיים לא פוקדים רק את מי שהיו ביישובי עוטף עזה ומשפחותיהם, אלא גם אזרחים ישראלים רבים שלא חוו על בשרם את הזוועות. כולנו בחרדה מסוימת, כולנו עכשיו בטראומה. למשל, פנתה אלי בבני ברק אישה שגרה בבית שמש שנראתה מפוחדת מאוד וביקשה לדבר איתי, ואמרה לי שהיא לא מפחדת רק מהטילים אלא גם מהאזעקות עצמן, וזו אישה שנמצאת באירוע נפשי רק בגלל האזעקות, כמוה יש רבים".

לדברי בוסו, משרד הבריאות מתכנן שורה ארוכה של פעולות ויוזמות כדי לנסות להתמודד עם סוגיית בריאות הנפש. "משרד הבריאות מתכוון לנסות לאתר בעצמו באופן יזום, לראשונה, את מי שזקוקים לעזרה ולליווי נפשי. יש גם תוכנית של האגף לבריאות הנפש להכניס לעבודה כ׳תומך נפשי׳ אלפי מטפלים בעלי תואר ראשון בתחומי פסיכולוגיה ובריאות הנפש, שייתנו מענה בקופות החולים". לדבריו, גם בתחום השיקום משרד הבריאות מתכנן לספק מאות מיטות שיקום חדשות בפריסה ארצית.

"למדתי את המערכת"

על הטענות כי מינויו בזמן מלחמה לתפקיד הדורש זמן הסתגלות עלול לפגוע במערכת הבריאות, אומר בוסו: "למדתי את מערכת הבריאות כשהייתי ראש ועדת הבריאות בכנסת והכרתי את כל עולם המושגים. אחרת, בהחלט ייתכן מצב שבדיון אצל מנכ"ל משרד הבריאות, אחרי 10 דקות המושגים שמדברים עליהם יהיו סינית למי שלא מכיר ומבין את התחום.

"בעת הזו של המלחמה זה היה הדבר הנכון שיהיה שר בריאות במשרה מלאה (השר הקודם, משה ארבל, היה במקביל גם שר הפנים, ר"ר) אף שהשר הקודם עשה ממש עבודה מצוינת. עכשיו אני רואה כמה עבודה יש במשרד הבריאות כך שאם היו 30 שעות ביממה הייתה עבודה לכל השעות האלה".

מחסור תקציבי חמור

במהלך הראיון מדגיש השר הנכנס כי התפקוד המוצלח של בתי החולים וקופות החולים במלחמה הוא על רקע המחסור התקציבי הכרוני הקשה במערכת הבריאות. לדבריו, יש צורך בתוספת תקציבית של כ־20 מיליארד שקלים כדי להשוות את התקצוב הממשלתי-ציבורי בישראל לזה המקובל במדינות המערב.

בוסו סירב להגיד שתוספת כזו תהיה הדרישה שלו מהממשלה לאחר המלחמה, אבל הוא אומר כי "אחרי המלחמה, ההסתכלות של המדינה על מערכת הבריאות חייבת לעלות מדרגה. אני לא מוכן להישאר במצב שאזרח ישראלי מחכה 4-3 חודשים לבדיקת MRI, מדובר בשאלה של חיים ומוות. קיצור התורים יעמוד בראש סדר העדיפויות שלי אחרי המלחמה, ועוד אחרי שכולם מבינים שאי אפשר להפריד את הבריאות מהביטחון".