אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה שעלולה להימשך זמן רב. מלחמה מעוררת לא מעט תחושות של חוסר ודאות, של פחד ושל חרדה. אחת הדרכים להתמודד עם הקושי, היא לקיים כמה שניתן פעולות מוכרות, בדגש על חזרה לעבודה והחזרת הילדים למסגרות הלימודיות. מפגש עם החברים, המורים והמסגרות המוכרות תסייע לילדים חינוכית, רגשית וחברתית ותחזק גם את התא המשפחתי.
הנחיות פיקוד העורף מתעדכנות באופן שוטף על פי הערכת מצב המתעדכנת מדי יום. מתוך הבנה של החשיבות של קיום הפעילויות השוטפות לטובת החוסן הנפשי של הציבור ושל הפרט, פיקוד העורף מבצע הערכת מצב מדי יום וקובע היכן ובאילו תנאים ניתן לקיים לימודים בישראל.
"יש מחיר גדול מאוד לסגרים ברמה הנפשית", מסביר פרופסור יורם יובל ומציין שהשהייה הממושכת מחוץ למסגרות פוגעת בחוסן הנפשי שלנו ושל הילדים. "השהייה הממושכת בבית מייצרת חרדה, דיכאון ומצבים בעייתיים בקרב ילדים ובני נוער זה אחד הלקחים החשובים שלנו מתקופת הקורונה".
בשבועות האחרונים כמות ההתרעות והירי אל עבר ישראל פחתו באופן משמעותי והן מאפשרות הקלות בקיום פעילויות חינוכיות וחברתיות בערים שמוגדרות ככאלה שניתן לקיים בהן לימודים לפי הנחיות פיקוד העורף. "צריך ליצור איזון בין הרצון לדאוג לביטחון פיזי של האוכלוסייה לבין הנזקים הנפשיים שנוצרים", מסביר יובל. "ההערכה של האיום באותו הזמן אל מול האיום של הנזק הנפשי".
לחזור לבתי הספר - זה הדבר הנכון
ילדים נסמכים על הסביבה שלהם כדי להתפתח רגשית, חברתית ושכלית. פגיעה בשגרה ובתחושת הוודאות, עלולה לגרום להם להרגיש פחות טוב באזורים רבים של חייהם. לכן, חזרה למסגרות הכרחית לבניית החוסן הנפשי של הילדים והיא חלק בלתי נפרד מחיזוק היכולת שלהם להתמודד עם חוסר הוודאות והתחושות הנגרמות בעקבות המלחמה. לצורך בריאותם הנפשית, ילדים זקוקים לקשר קרוב ותכוף עם החברים שלהם, ולא לעוד שעות מסכים כאשר הם לבד בחדר.
לכן, על פי הערכת המצב הנוכחית חשוב לחזור למסגרות ולפעול על פי "עקרון הכי מוגן שיש". החשש של ההורים מלשלוח את הילדים למוסד שאין בו מרחב מוגן תקני לכל הילדים הוא מובן, אך ניתן לפעול באופן שיגן עליהם בצורה הטובה האפשרית מבלי למנוע מהם להגיע למסגרת.
"כולנו מפחדים מתאונות דרכים ומהאפשרות שהילד שלנו ייפגע בדרך לבית הספר", הוא מסביר. "אבל יש רק דרך אחת להבטיח באופן מוחלט שהילד לא יפגע והיא לדאוג שלא ייצא מהבית אף פעם, משהו שכמובן איננו ריאלי. אנחנו מלמדים אותם לחצות את הכביש בזהירות, לעבור רק במעבר חצייה ודואגים להפחית את הסיכון ככל שניתן. אי אפשר לכלוא את הילדים. המפגש שלהם עם החברים חיוני להתפתחות התקינה שלהם, חשוב שנצמצם את הסכנה ככל האפשר אבל לא לתת לאיום לשתק אותנו".
הסגלים במוסדות החינוך הוכשרו והם יודעים איך להתמודד בזמן התרעה על ירי רקטות וטילים. ביחד עם מהנדסי פיקוד העורף הם בדקו את המבנים והגדירו את המרחב המוגן לפי עקרון הכי מוגן שיש. סגל בית הספר מתורגל בהתגוננות ויודע להכווין את התלמידים בזמן התרעה; ובמוסדות החינוך יש שילוט אשר מכווין למרחבים המוגנים, דבר שמחזיר את אווירת הלמידה יחד עם הזהירות הנחוצה.
איך מדברים עם הילד על חזרה לבית הספר?
לפני החזרה לבית הספר דברו עם הילדים על החשיבות של החזרה לגן או לבית הספר ובצעו איתם תיאום ציפיות לגבי מה הולך לקרות. עברו איתם על המערכת והתוכנית הלימודית לאותו היום, פעילויות קבועות יוצרות להם ודאות. תנו להם לשתף בתחושות שלהם לגבי החזרה לפעילות מלאה, אם הם יביעו חשש תנו לו מקום. אמרו להם שייתכן שתהיה התרעה בזמן שיהיו בבית הספר והסבירו להם איך להתנהל. ודאו שהם יודעים לאן הם הולכים וכמה זמן יש להם להגיע למרחב המוגן.
"שחזרו עם הילדים מה הולך לקרות", מסביר יובל. "ילד מוכן לא מפחד. הסבירו להם מה עושים כשיש אזעקה, בדקו אם הם יודעים מה זמן ההתרעה ואיך הם אמורים להתנהל כשיש התרעה על ירי בשטח פתוח. עצם זה שהוא יודע מה לעשות זה דבר כשלעצמו מרגיע. הם אם מאוד מפחדים זה בסדר להגיד להם בהתחלה שאתם תלוו אותם לבית הספר".
דברו איתם גם על הדרך לבית הספר ועל ההתנהלות בחוגים או בפעילויות אחרי הלימודים. ודאו איתם שהם מכירים את הדרך, אם הם הולכים לחברים או לחוגים בדקו אם הם יודעים היכן המרחב המוגן ואיך להתנהל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו