בלי להתעלם או ליצור טראומה: כך תכינו את ילדיכם לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל

בימים הקרובים נתייחד כולנו עם זכר הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה, ומיד אחר כך נחגוג את יום העצמאות.

זוהי תקופה רוויה רגשית עם מעברים חדים בין עצב ויגון לשמחה וחגיגות. בנוסף על הכל, השנה אנו מוקפים באווירה ציבורית שמתאפיינת במחלוקת עמוקה ובמחאות ציבוריות אינטנסיביות ותכופות.

הורים ואנשי חינוך רבים שואלים את עצמם אם מתאים וראוי לחשוף ילדים צעירים בגיל הגן לתכני יום, האם לא נוצר חשש ליצירת טראומה, חרדות ופחדים מיותרים – ובכלל, כיצד לחשוף את הילדים לתכנים האקטואליים בצורה נכונה?

ההתעלמות המוחלטת מתכני היומיום והניסיון לטייח את התכנים שעומדים בבסיסו, היא זו שעשויה ליצור חרדות מיותרות. ילדים זקוקים לוודאות: הם חשים מיד כשהמבוגרים סביבם מנסים "לטייח" ולעמעם את האמת. אי-ודאות ומסר לא ברור יוצרים אי-אמון בין הילד והמבוגר, שהוא מצפה שיתווך לו את המציאות. אצל ילדים שנוטים לפחדים, אי-ודאות רק מגבירה את החרדות. המציאות שבה אנו חיים לא מאפשרת לנו להתעלם מיום הזיכרון. זאת, בשל אי-יכולת להתעלם מסביבה חזותית, שמעיתית ותקשורתית שמקיפה את כולנו ביום זה ובמציאות של הימים הללו.

במצבים שבהם הילד חש כי ישנו שינוי כה משמעותי בסביבתו, ואם אין מבוגר שיתווך לו באופן אמין ואותנטי את חוויותיו ותחושותיו, הילד עלול לפתח חרדות וחשדנות כלפי סביבתו, מכיוון שאי הידיעה היא זו שמפתחת לעיתים הנחות דמיוניות מפחידות ולא מוכלות, אשר עשויות לעורר פחדים אצל הילד.

התווך לילד באשר לתכנים צריך להיות מותאם לגילו, מבחינה רגשית וקוגניטיבית. בכל גיל, היכולות הקוגניטיביות והרגשיות משתנות באשר להבנת כל נושא, ובוודאי שהמצב כזה לגבי נושאים מורכבים מבחינה רגשית. גם גילי הגן מהווים מבחינה זו טווח גילאי משתנה (6-3).

בעניין יום הזיכרון, הילד צריך להבין שמדובר ביום מיוחד המכבד את החיילים שנפלו, דרך חשיפה במינון מוגבל לסביבה ויזואלית ותכנית. למשל, הורדת הדגל לחצי התורן, הדלקת נר זיכרון, שמיעת שיר עצוב תוך ניסיון להבנת משמעותו ועמידה בצפירה.

יש להכין את הילדים לקראת הצפירה.ישנם לא מעט ילדים ששמיעת הצפירה מעוררת בהם חרדה, כמה מהם "חוזרים" לימי האזעקות. יש לערוך עם הילדים את ההבחנה בין צפירה ואזעקה תוך הבנת הדומה והשונה ביניהן. עם זאת, יש להמשיך עם הילדים ביום מעין זה את סדר יומם הרגיל (למעט זמן הצפירה), ולאפשר להם לשחק כרגיל תוך שמחה רגילה.

המבוגרים שסובבים את הילד אינם צריכים לשדר לו מבע שונה מהרגיל.שמירת השגרה ביום זה תחזק את ביטחון הילד. השגרה תמסור את המסר שלפיו התכנים שעוסקים בהם ביום הזה הם חלק ממעגל חיינו, ולכן אינם משנים את מעגל החיים שלנו, אלא מהווים חלק ממנו כפי שמהווים תכנים פחות מורכבים.

יש להיזהר מהצפת הילדים בתכנים לא מתאימים וממינונים לא מותאמים שיוצרים חרדה.אין לחשוף את הילדים לתמונות קשות למראה, אין לתלות תמונות אשר מתארות חיילים פצועים, מדממים או מתים, ואין לדרוש מהם ביום זה להיות עצובים כל היום ו/או לא לצחוק ו/או לא לשמוח. אלו דברים לא מותאמים ליכולות הרגשיות של הילדים, והם עשויים ליצור רגשות אשם וחרדות על אי-עמידה בציפיות לא מותאמות.

לעניין סוגיית מותם של חיילים, ניתן לומר כי ביום זה אנו זוכרים את החיילים שנהרגו, כלומר מתו, ואינם כבר עמנו. אם הילדים שואלים מה זה אומר, יש לציין כי הם כבר לא חיים איתנו כאן, אך אנו זוכרים אותם, את גבורתם ואת מעשיהם הטובים, שתמיד יישארו בזיכרון שלנו.

הסיפורים שילדי הגן ייחשפו אליהם צריכים להכיל אלמנטים של אופטימיות וגבורה, למשל כזה של חייל שסייע לחבריו, טיפל בפצועים ועזר לסביבתו.

חשוב לתווך לילדים את סמיכות יום הזיכרון ליום העצמאות ואת הקשר בין הכאב אודות הנופלים ובין הקמת המדינה. ילדים זקוקים למבט אופטימי לעתיד, ומתוך כך חשוב גם לתווך להם את כמיהתנו לשלום ולימים שבהם נוכל לשכון בבטחה במדינת ישראל ללא נופלים וללא חללים.

ניתן למנף את המעבר החד בין יום הזיכרון העצוב לבין יום העצמאות השמח, להסתכלות אופטימית על סיפור חיינו, כמו מעין סוף טוב לסיפור המדינה שאותו אנו חוגגים, כי בזכות החיילים יש לנו מדינה חזקה, משגשגת ויפה. גם אם יש מחלוקות, כמו במשפחה, גם במדינה נלמד להתגבר ולהמשיך יחד.

הכותבת היאפסיכולוגית חינוכית מומחית וסגנית התוכנית לפסיכולוגיה חינוכית במכללה האקדמית אחוה