"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק משכורת ותנאים: הדבר שחסר לעובדים רבים במקום העבודה

מומחים טוענים כי חברויות במקום העבודה עשויות להשפיע על תחושת השייכות, המעורבות והבריאות הנפשית - בעוד שאחד מכל 5 עובדים בעולם מדווח על תחושת בדידות במהלך יום העבודה

0השמעה
כשהכול נראה טוב - חוץ מהעבודה עצמה , מידג'רני
יותר עובדים מתמודדים עם תחושת בדידות. צילום: מידג'רני

חברויות במקום העבודה אולי מתחילות בשיחה ליד מכונת הקפה, אבל ההשפעה שלהן עשויה להיות רחבה הרבה יותר. מומחים טוענים כי קשרים חברתיים עם קולגות עשויים להשפיע על תחושת השייכות והמעורבות של העובדים,ואף לתרום לבריאות הנפשית.

מנגד, יותר ויותר עובדים מתמודדים עם תחושת בדידות במקום העבודה - גם כשהם מוקפים באנשים במשך רוב שעות היום.

לפי מומחים לתרבות ארגונית, חברות בעבודה אינה בהכרח נוצרת מעצמה. לדבריהם, ארגונים צריכים ליצור סביבה שמעודדת קשרים חברתיים בין עובדים, תוך שמירה על גבולות ברורים וכללים שנועדו למנוע הטרדות ובעיות משפטיות.

מחזק את הבריאות הרגשית,צילום: istockphoto

"שייכות לא נוצרת במקרה: חברות בעבודה אינה צומחת רק מאירוע חברתי מזדמן או מפעילות בלוח השנה: היא תוצאה של כוונה, שיטה וטיפוח מתמשך", אמרה נטאליה לזאריני, מומחית לתרבות ארגונית, לפי האתר הברזילאי Você RH, העוסק בניהול ומשאבי אנוש. לדבריה, ארגונים צריכים להפסיק להמתין שקשרים חברתיים יתפתחו מעצמם, ובמקום זאת ליצור עבורם תנאים מתאימים.

הנתונים מצביעים על הקשר האפשרי בין יחסים חברתיים לבין חוויית העבודה. עובדים שיש להם חברים במקום העבודה עשויים להיות מעורבים יותר בעבודתם עד פי 7, בעוד שאחד מכל 5 עובדים בעולם מדווח כי הוא מרגיש לבד במהלך יום העבודה. עוד עולה כי 83% מהמשיבים אמרו שחברות בעבודה מחזקת את המעורבות שלהם, ו־43% קישרו קשרים כאלה לאיזון נפשי טוב יותר.

בברזיל, שם נאספו חלק מהנתונים, 54% מהעובדים דיווחו שיש להם "חבר הכי טוב" במקום העבודה, 55% אמרו שיש להם לפחות חבר קרוב אחד בעבודה, אך רק 35% סברו שחברויות כאלה הן הכרחיות.

לא רק עניין של מצב רוח

מומחי בריאות הנפש מדגישים כי קשרים חברתיים אינם רק עניין רגשי, אלא עשויים להיות קשורים גם לבריאות לאורך החיים. ד"ר מישל חדאד, פסיכיאטר במכון לסיוע רפואי לעובדי המדינה בסאו פאולו, אמר כי שמירה על רשת חברתית בגיל מבוגר עשויה לסייע בשמירה על תפקודים קוגניטיביים, לחזק את הבריאות הרגשית ולהפחית את הסיכון לירידה תפקודית.

מחזק את תחושת השייכות וההערכה העצמית,צילום: freepik

לדבריו, קשרים חברתיים עשויים לסייע גם בשמירה על העצמאות בגיל מבוגר, בין היתר באמצעות עידוד ללמידה לאורך החיים, שימוש בטכנולוגיות תקשורת והשתתפות בחיי הקהילה. חדאד טען כי יש להתייחס לחברות כחלק מהבריאות הכללית ולא כאל פרט שולי בחיים, כך לפי האתר Viva Pariquera.

גם פסיכולוגים מציינים כי קשרים חברתיים יציבים עשויים לשמש גורם מגן מפני מתח ובדידות. קשר עם אדם שאפשר לשתף אותו בקשיים עשוי להשפיע על האופן שבו אנחנו חווים אירועים מלחיצים ולסייע בהפחתת העומס הרגשי והתגובות הגופניות לסטרס.

הפסיכולוגית ליגיה קאורי מטסומוטו הסבירה כי בני אדם הם יצורים חברתיים, וכי קשרי חברות עשויים לחזק את תחושת השייכות וההערכה העצמית. עם זאת, היא מבחינה בין להיות לבד - מצב פיזי - לבין תחושת בדידות, שהיא חוויה סובייקטיבית שיכולה להופיע גם כאשר אדם מוקף באנשים.

החברות משתנה לאורך החיים

החוקרים והמטפלים מדגישים כי לתפקידן של חברויות יש פנים שונות בתקופות שונות בחיים. בילדות הן מסייעות בפיתוח שיתוף פעולה ותחושת שייכות, בגיל ההתבגרות הן תומכות בתהליך העצמאות, ובבגרות הן עשויות לספק יציבות בתקופות של שינוי, כמו מעבר מקום מגורים, שינויים במשפחה או שינויי קריירה.

כך שגם אם לא כל קולגה במשרד יהפוך לחבר הכי טוב שלכם, נראה שיש ערך גם לקשרים החברתיים הקטנים שנוצרים במהלך יום העבודה. לפעמים זו שיחה קצרה במטבחון, ארוחת צהריים משותפת או מישהו שאפשר לשלוח לו הודעה אחרי יום מתיש - אבל דווקא הקשרים האלה עשויים להפוך את שעות העבודה לקצת יותר נעימות, ואולי גם להשפיע על האופן שבו אנחנו מרגישים בתוכן.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר