ביום רביעי בערב, 22.07.2026, ט' באב תשפ"ו, יחול צום תשעה באב שיימשך עד למחרת בערב, יום חמישי, 23.07.2026, ט' באב. לפניכם זמני כניסת ויציאת הצום, הלכות, מנהגים ואיסורים.
לוח זמנים מעודכן: מתי מתחיל ומסתיים הצום בערים המרכזיות בישראל?
| עיר / יישוב | כניסת הצום יום רביעי, 22.07.2026 | יציאת הצום יום חמישי, 23.07.2026 |
|---|---|---|
| ירושלים | 19:42 | 20:11 |
| תל אביב-יפו | 19:44 | 20:14 |
| חיפה | 19:45 | 20:15 |
| באר שבע | 19:43 | 20:12 |
| צפת | 19:44 | 20:13 |
| ראשון לציון | 19:44 | 20:13 |
| פתח תקווה | 19:44 | 20:13 |
| אשדוד | 19:44 | 20:14 |
| נתניה | 19:45 | 20:14 |
טיפים לצום תשעה באב
המדריך התזונתי לצום קל: איך להכין את הגוף נכון ולמנוע תחושת רעב קיצונית?
| רכיב התזונה המומלץ | למה זה חשוב? (ההשפעה על הגוף במהלך הצום) | מקורות מומלצים לארוחה |
|---|---|---|
| פחמימות מורכבות | מתעכלות לאט ומפרקות סוכר לדם בצורה הדרגתית. הדבר מבטיח אספקת אנרגיה קבועה וממושכת לאורך שעות הצום ומונע נפילות סוכר מהירות. | אורז מלא, פסטה מחיטה מלאה, בטטה, כוסמת, קוואקר או לחם מלא. |
| חלבונים רזים | מסייעים באופן ישיר בשמירה על תחושת שובע יציבה לאורך זמן, מאטים את ריקון הקיבה ומפחיתים את החשק למתוק. | חזה עוף, פילה דג (כמו סלמון), ביצים קשות, טופו או קטניות. |
| ירקות ופירות | עשירים בסיבים תזונתיים המאטים את העיכול, ובנוזלים חיוניים השומרים על רמת לחות טובה ומאזן אלקטרוליטים תקין בגוף. | מלפפונים, עגבניות, חסה, קישואים, תפוח עץ או אבטיח (במידה). |
| נוזלים (מים) | מניעת התייבשות, שהיא הגורם המרכזי לכאבי ראש, סחרחורות וחולשה במהלך הצום. מומלץ להימנע ממשקאות מתוקים או מוגזים המגבירים תחושת צמא. | מים בלבד! לפחות 8 כוסות מים ביום שלפני תחילת הצום. |
רעות לוי, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות, מסבירה כיצד ניתן להתכונן נכון לצום, ולהצליח לעבור אותו בצורה בטוחה ורגועה.
להתכונן מעכשיו: כך תעברו את צום תשעה באב בקלות ובבריאות
טיפים להקלת הצום
- מנוחה: מומלץ לנוח ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת במהלך הצום.
- מקום קריר: שהייה במקום קריר יכולה לסייע במניעת תחושת צמא והתייבשות.
- נטילת תרופות: אם יש צורך בנטילת תרופות במהלך הצום, כדאי להתייעץ עם רופא לגבי האופן הבטוח לעשות זאת.
מהם האיסורים של תשעה באב?
מנהגי אבלות וחורבן: הלכות מפתח והגבלות הגוף במהלך יום התענית
| האיסור ההלכתי | גבולות האיסור ודיני היום | הרציונל והקלות מיוחדות |
|---|---|---|
| 1. אכילה ושתייה | איסור מוחלט על צריכת מזון ומשקאות (כולל מים) מהשקיעה בערב הצום ועד צאת הכוכבים למחרת. | מבטא אבל עמוק (בדומה ליום הכיפורים). חולים, נשים בהיריון או מניקות רשאים להקל במקרים מסוימים בהתייעצות עם רב. |
| 2. רחיצה | אסור לרחוץ את הגוף במים חמים או קרים, בין אם לשם תענוג ובין אם לשם ניקיון. מותר ליטול ידיים עד פרקי האצבעות בלבד בבוקר (נטילת שחרית) או לאחר שימוש בשירותים. | הימנעות מטיפוח והנאת הגוף כחלק ממנהגי האבלות על חורבן בית המקדש. |
| 3. נעילת הסנדל | אסור לנעול נעליים או סנדלים העשויים עור. מותר לנעול נעלי בד, גומי, פלסטיק או חומרים סינתטיים אחרים. | הליכה ללא מנעל עור נחשבת מימים ימימה לביטוי מובהק של אבלות, שפלות וצער בגוף. |
| 4. תשמיש המיטה | חל איסור מוחלט על קיום יחסי אישות וקרבה גופנית בין בני הזוג במהלך כל שעות היממה של הצום. | התרכזות באבל הלאומי והכללי, תוך פרישה זמנית מהנאות פיזיות ומשמחה משפחתית. |
| 5. סיכה | איסור שימוש בתמרוקים, קרמים, שמנים, בשמים או משחות ריחניות שנועדו לעדן ולסוך את עור הגוף. | הסטת תשומת הלב מהטיפול המפנק בגוף החומצי אל עבר הצער הרוחני וההיסטורי של היום. |
בנוסף אליהם ישנם מנהגי אבלות נוספים:
איסור שאילת שלום
בתשעה באב נהוג שלא לומר "שלום", "בוקר טוב" וכדומה, ולא לשאול בשלום חברים כרגיל. האיסור מבטא את האבל הציבורי העמוק - לא יום של קשרים לבביים וחברתיים, אלא יום של התכנסות וצער. אם אדם בירך אותך - מותר להשיב בשקט ובכובד ראש, ללא חום מיותר.
איסור לימוד תורה
לימוד תורה גורם לשמחה, ולכן נאסר בתשעה באב, כדי שלא יסיח את הדעת מהאבלות. עם זאת, מותר ואף ראוי ללמוד עניינים הקשורים לחורבן ולאבל - כמו מגילת איכה, ספר איוב, חלקים במסכת גיטין העוסקים בחורבן, ודיני אבלות. לימוד כזה מחבר לעומק היום ולטראומה ההיסטורית שהוא מבטא.
מדוע ישנם מנהגי אבלות שונים בתשעה באב?
למה צמים בתשעה באב? היסטוריה ומשמעות הצום
חורבן בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון, שנבנה על ידי שלמה המלך, נחרב בתשעה באב בשנת 586 לפני הספירה על ידי נבוכדנצר השני, מלך בבל. חורבן בית המקדש הראשון סימל את סיום תקופת הבית הראשון ואת תחילת גלות בבל, שהייתה נקודת שפל משמעותית בהיסטוריה של עם ישראל.
- מקור: ספר מלכים ב', פרק כ"ה.
חורבן בית המקדש השני
בית המקדש השני, שנבנה לאחר שובם של היהודים מגלות בבל, נחרב בתשעה באב בשנת 70 לספירה על ידי הרומאים בהנהגת טיטוס. החורבן הזה הביא לסיום תקופת הבית השני ולתחילת גלות רומא. חורבן בית המקדש השני נחשב לאחד האסונות הגדולים ביותר בתולדות עם ישראל, וסימן את תחילת הפיזור היהודי ברחבי העולם. חורבן זה התרחש במהלך תשעת הימים, שמתחילים בראש חודש אב ומסתיימים בתשעה באב, ומהווים את התקופה הקשה ביותר בלוח השנה היהודי.
- מקור: תוספתא תענית, פרק ד' הלכה ח'.
נפילת ביתר
בתשעה באב בשנת 135 לספירה נכבשה העיר ביתר על ידי הרומאים, מאורע שסימל את כישלון מרד בר-כוכבא. היה זה המרד היהודי הגדול ביותר נגד השלטון הרומאי, ונפילת ביתר הייתה אחת הנקודות השחורות ביותר במרד זה. לאחר נפילת העיר הרומאים הרגו את כל התושבים ולא אפשרו לקבור את המתים.
- מקור: תוספתא תענית, פרק ג' הלכה ו'.
חרישת ירושלים
לאחר כישלון מרד בר-כוכבא, בתשעה באב חרש הקיסר הרומאי אדריאנוס את ירושלים והקים במקומה את העיר הרומית איליה קפיטולינה. אירוע זה סימן את השינוי המוחלט של ירושלים ואת הפיכת העיר הקדושה לעיר רומית פגאנית. טורנוסרופוס, המפקד הרומאי, החריב את המקומות הקדושים של היהודים ובנה מקדש לאלים רומיים.
- מקור: תלמוד בבלי, מסכת גיטין דף נ"ז ע"ב.
מנהגים נוספים
אמירת קינות:
- נוהגים לקרוא את מגילת איכה ולהגיד קינות בבית הכנסת. הקינות עוסקות באירועים הקשים והטרגיים שקרו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה.
- מבצעים: בדרך כלל נהוג בכל הקהילות היהודיות, ללא הבדל עדה או מיקום.
- מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ח.
תפילות מיוחדות:
- בתפילת שמונה עשרה מוסיפים את תפילת נחם, המתארת את הציפייה לבניין בית המקדש השלישי.
- מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ט.
תפילין:
- נוהגים שלא להניח תפילין בשחרית אלא במנחה, כדרך האבלים.
- מבצעים: מנהג זה נהוג בעיקר אצל האשכנזים וחלק מהספרדים.
- מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ט.
הלכות נוספות
ישיבה על הרצפה:
- אין יושבים על כיסא אלא רק על גבי כיסא נמוך או על הרצפה, כדרך האבלים.
- מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ח.
עבודה בתשעה באב:
- אין איסור מוחלט על עבודה, אך השולחן ערוך פוסק כי "כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה". עם זאת, מלאכת דבר האבד (מלאכה שאם לא תבוצע - ייגרם נזק לאדם), עבודה לצורך רבים או מצווה מותרת.
- מבצעים: בעיקר אנשים העובדים בעבודות חיוניות או במלאכות דבר האבד.
- מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד.
סגירת עסקים:
- לפי הוראות הדין, רשויות מקומיות יכולות לאסור על פתיחתם של בתי אוכל ובתי עינוגים בתשעה באב. ערב ט' באב נחשב ליום עסקים מקוצר. התחבורה הציבורית פועלת במתכונת מצומצמת בערב הצום. בט' באב עצמו התחבורה הציבורית פועלת כרגיל.
נתינת צדקה
חז"ל קבעו שביום הצום יש לתת צדקה שווה לערך שלוש סעודות, כפי הנאמר: "אגרא דתעניתא צדקתא". זהו מנהג חשוב, המעודד נתינה וסיוע לנזקקים ביום הצום.
- מקור: תענית דף ט"ז ע"א.
כל הלכות תשעה באב: העינויים, הקריאות המיוחדות, האיסורים וההקלות
שאלות ותשובות נפוצות: הלכות ומנהגים נוספים בתשעה באב
דיני עבודה, צחצוח שיניים, תפילות ופטורים מיוחדים במהלך יום האבל
| השאלה / הנידון | ההלכה למעשה ופרטי הדין | מקור הלכתי / סמכות |
|---|---|---|
| האם מותר לצחצח שיניים? | נוהגים שלא לצחצח שיניים כדי להימנע מאיסור רחיצה ומחשש לבליעת מים. עם זאת, במקרים של צער משמעותי או ריח רע הגורם מבוכה, יש המקלים לצחצח ללא מים ומשחה (או באופן שלא יבלע דבר). | פניני הלכה (הרב אליעזר מלמד) |
| מה דינם של חיילים בפעילות? | חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית או לחימה פטורים מהצום כדי לשמור על כשירות וערנות מבצעית. עליהם לפעול על פי הנחיות הרבנות הצבאית. | הרבנות הצבאית הראשית |
| חולה מיגרנה או כאב ראש עז | מי שסובל ממיגרנה קשה או כאבים עזים המגדירים אותו כ"חולה שאין בו סכנה" פטור מלצום. מומלץ ליטול תרופה ללא מים, ואם יש צורך – לשתות לשיעורין או כרגיל על פי פסק הלכה פרטני. | הרבנית זיוית ברלינר |
| האם מותר ללמוד תורה? | חל איסור ללמוד תורה מאחר שהלימוד משמח את הלב. החריג: מותר ומצווה ללמוד נושאים הקשורים לחורבן ואבלות כגון מגילת איכה, ספר איוב, מדרשי החורבן והלכות תענית. | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד |
| האם מותר לעבוד? | אין איסור הלכתי מוחלט, אך נהוג שלא לעבוד לפחות עד חצות היום. חכמים קבעו כי "כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה". מותר לעבוד במקרה של הפסד כספי ניכר ("דבר האבד") או לצורך רבים. | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד |
| מהו סדר התפילות ביום זה? | בלילה: קריאת מגילת איכה ואמירת קינות בישיבה על הארץ. בשחרית: תפילה ללא טלית ותפילין (מניחים אותם רק במנחה) ואמירת קינות. במנחה: הנחת תפילין וקריאת "ויחל". | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ט |