צום תשעה באב נועד לזכור ולכאוב את חורבן המקדש, לעורר אותנו לעניין חשיבות בניין הארץ והעם בימינו, ולעוררנו בתשובה. בתוך צער החורבן אנו כוללים גם את הכאבים האישיים שלנו, ומבקשים מד' שיעזור לנו לצאת מאפילה לאור גדול, 'אור חדש על ציון תאיר'.
*עדכון: זמני כניסה ויציאת צום תשעה באב 2024
חמישה עינויים ישנם בתשעה באב: אכילה, סיכה, רחיצה, תשמיש המיטה ונעילת הסנדל.
אכילה ושתיה
אדם רגיל שחש חולשה טבעית ורגילה בצום, ממשיך להתענות למרות הצער.
חולה שיש בו סכנה או ספק סכנה - אסור לו לצום.
חולה רגיל שאין בו סכנה - כגון מי שהראש כואב לו מחולי או שיש סחרחורות וחום, או אדם השוכב מרוב חולשתו, או מי שיש לו דלקת עיניים, והוא רוצה לאכול להתחזק (או שרופא מורה שיאכל) - מותר לו לאכול ולשתות, ואין צורך בשיעורין.
תשעה באב תשפ"ב: אלפי מתפללים ברחבת הכותל// יוני ריקנר
נשים בהריון ומיניקות- מתחילות לצום כרגיל. אם מתחיל להן כאב ראש או בטן, או חולשה, מותר לאכול ולשתות מיד, ללא שיעורין.
לאחר הלידה- אישה עד שלושים ימים, בדורנו שהגוף חלש, פטורה מלצום, לכל העדות.
מניקות- אם יש למניקה חשש שיתמעט החלב (אפילו אין כאב ראש או חולשה, ואפילו אם התינוק יהיה מסוגל לעבור לתחליפים), יש להקל, ולשתות ולאכול כרגיל.
אם יש הוראה מהרופא לאשה מעוברת להימנע מהצום מסיבה רפואית, יש לשמוע לו ולא לצום.
סיכה
מותר להשתמש בדיאודורנט. אין להשתמש במשחות איפור. משחה נגד יובש מותרת. מותר למרוח חומר נגד יתושים בלילה.
רחיצה
פנים מלוכלכות, מותר לשטוף לניקיון את האזור שהתלכלך. להתרענן אסור, אפילו באצבע קטנה. חולה שנוטל ידיו ללחם יטול כרגיל, עד פרק היד.
תשמיש המיטה
בני הזוג פורשין כבימי נידה עד צאת הצום (אך איסור נגיעה רק בלילה). הכנות לפני טבילה במוצאי הצום וכו' – להתכונן מראש לפני הצום ולרחוץ בצאתו לפני הטבילה, או להתכונן בהכל לאחר הצום.
נעילת הסנדל
מעיקר הדין מותר לנעול קרוקס וסנדלי שורש גם אם הם נוחים לו, אך טוב לנעול נעליים שאינן כה נוחות. אסור לנעול נעלי עור.
הלכות נוספות: לימוד תורה, עבודה וישיבה על הארץ
ישיבה על הארץ- מחצות היום נהגו להקל לשבת על כיסא. עד חצות היום, מותר לשבת על שרפרף נמוך מאד או על הרצפה. באוטובוס עדיף לעמוד, ואם חלשים מותר לשבת.
לימוד תורה- אין לומדים תורה, משום שנאמר "פקודי ד' משמחי לב", חוץ מדברים השייכים לאבילות היום, וגם הם לא בעיון (גם דף יומי אסור). מי שמתעוררות לו ספקות באמונה, רשאי ללמוד תשובות לשאלותיו מספר אמונה, מדין 'אנכי ד' אלקיך', החל גם בצום.
עבודה- אין לעבוד בתשעה באב, והעובד בו לא רואה ברכה מכך. מחצות היום נהגו להקל ולעבוד אם יש צורך גדול. לפני חצות, מותר לעשות דבר מהיר שאין בו שיהוי המסיח דעתו מהצום, או מלאכת דבר האבד.
בנוסף, פסקו חכמינו "לא ילך ויטייל בשוק, כדי שלא יבוא לידי שחוק וקלות והיתול".
סדר התפילות
תפילת ערבית: בתפילת ערבית בתחילת הצום, לפי מנהג אשכנז, מסירים את הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. שמונה עשרה, קדיש תתקבל. מדליקים אור רק כפי הנחוץ לקריאה. יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון המקובל. אומרים קינות, ואתה קדוש, עלינו לשבח.
למנהג הספרדים - מסירים את הפרוכת, ויש שקוראים פרשת האזינו. עננו בשמונה עשרה, איכה בלי ברכות, קינות, ואתה קדוש, קדיש המיוחד, מכבים אורות ביה"כ ומכריזים לפני כמה שנים נחרב הבית, שיר למעלות, עלינו לשבח.
תפילת שחרית: בתפילת שחרית ביום בצום, נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכן אחרי שירותים), ואחר שנגב ידו ויש בה לחלוחית, מעביר על עיניו. אין לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" (ויש מברכים). אין מניחים טלית ותפילין (יש מהספרדים שמניחים כרגיל), טלית קטן לובש בלי ברכה (ובברכת הטלית יכוון לפטור את הציצית). בתפילה אין אומרים פרשיות הקטורת והתמיד, אבל אומרים: "מזמור לתודה". ומנהג הספרדים כן לומר קרבנות.
בתפילת שמונה עשרה של שחרית: לא אומרים "נחם", והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". ספרדים אומרים עננו גם בלחש של יחיד בשחרית.
למנהג אשכנז אין הכהנים עולים לדוכן, ואין אומרים ברכנו. למנהג הספרדים כן נושאים כפיים.
אין אומרים אבינו מלכנו ותחנון. אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, (ספרדים אומרים מעט קינות) וקוראים בתורה לשלושה בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים", והשלישי מפטיר. חצי קדיש, מפטירים בניגון איכה: "אסוף אסיפם" עד "נאום השם". בברכת הפטרה מסיים: "מגן דוד". מחזירים ספר התורה לארון הקודש, ואומרים קינות.
אחרי הקינות
לפי מנהג אשכנז - אשרי, ואתה קדוש, אין אומרים למנצח, מדלגים הפסוק "ואני זאת בריתי". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו, קדיש יתום, ואין אומרים שיר של יום ופיטום הקטורת.
לפי מנהג הספרדים - לאחר ההפטרה ממשיכים כרגיל עד סוף התפילה (אך אומרים על נהרות בבל במקום תפילה לדוד) קדיש עם תתקבל, חולצים תפילין ואומרים קינות ואיכה, ולאחר מכן קדיש המיוחד (עתיד לאתחדתא).
הולכים ביום זה כנזופים, ואין שואלים בשלום כשפוגשים חבר. מי שאומר שלום בטעות - משיבים לו ברמיזה.
תפילת מנחה: מי שלא הניחו בשחרית - מתעטפים בטלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם. בני אשכנז אומרים שיר של יום ושאר דברים שהחסירו בשחרית. אשרי, חצי קדיש. מוציאים ס"ת, וקוראים לשלושה בפרשת "ויחל", והפטרת "דרשו השם" כבתענית ציבור. חצי קדיש לפני תפילה בלחש.
בשמונה עשרה אומר "נחם" בבונה ירושלים, ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" בברכה מיוחדת, ו"נחם" בבונה ירושלים (אין משנים מהנוסח הרגיל, ויכוון במילים 'שוממה ובזויה' על עיר דוד והר הבית. אם שכח לומר "נחם" במקומו, אומרו בלא חתימה ב"שומע תפילה" אחר "עננו", או קודם "ותחזינה", "ועל כולם" או "אלקי נצור", ואם לא אמר כלל אינו חוזר).
ברכת כהנים - כשמתפללים אחר פלג המנחה. במנחה גדולה לדעת רוב הפוסקים אין נשיאת כפיים. אין אומרים "אבינו מלכנו".
תפילת ערבית בסוף הצום: לאחר התפילה מקדשים הלבנה.
מוצאי הצום: השנה י באב הוא ערב שבת (יום ו), ועל כן דינו קל יותר.
כביסה, מוזיקה, תספורת, ברכת שהחיינו, רחיצה: לספרדים ממוצאי הצום. לאשכנזים לכתחילה מיום שישי בבוקר, אך אם חייבים עבור שבת ואי אפשר לחכות, אזי מותר ממוצאי הצום.
בשר ויין - אשכנזים רשאים מיום שישי בחצות היום, ספרדים רשאים מכניסת שבת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו