"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המיתוס נשבר: לידה קשה אינה ייחודית לבני אדם

במשך עשרות שנים סברו שהשילוב בין אגן צר לראש גדול הופך את הלידה האנושית לייחודית • כעת חוקרים טוענים שהתמונה מורכבת הרבה יותר - וגם פרימטים אחרים מתמודדים עם אתגר דומה

,עודכן
0השמעה
אחת התופעות הייחודיות באבולוציה. צילום: GettyImages

במשך עשרות שנים נחשבה הלידה האנושית לאחת התופעות הייחודיות באבולוציה. הסיבה לכך הייתה השילוב בין ראש גדול יחסית של היילוד לבין אגן צר, שמקשה על מעבר התינוק בתעלת הלידה. אלא שמחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Nature Ecology & Evolution מצביע על תמונה מורכבת הרבה יותר: גם מיני פרימטים רבים, ובהם קופים קטנים, מתמודדים עם מגבלות אנטומיות דומות, ולעיתים אף משמעותיות יותר.

המחקר, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת קולג' לונדון ובשיתוף חוקרים משווייץ, כלל סריקות תלת־ממד של אגני נקבות והשוואה בין גודל פתח האגן לבין גודל ראשי היילודים ב־29 מיני פרימטים. מטרת החוקרים הייתה לבדוק עד כמה "צפוף" המעבר של היילוד בתעלת הלידה בכל אחד מהמינים.

גם להן זה קשה,צילום: ים סיטון

הממצאים מערערים על תפיסה שהשתרשה כבר באמצע המאה הקודמת, שלפיה בני האדם הם כמעט היחידים שאצלם ראש התינוק עובר בקושי דרך האגן, בעוד שאצל שימפנזים, גורילות ואורנגאוטנים קיים מרווח גדול יותר.

לדברי החוקרים, הסיבה למסקנה הזו הייתה דווקא שיטת המדידה. במשך שנים השתמשו החוקרים באותן נקודות ייחוס אנטומיות שפותחו עבור בני אדם גם כאשר בחנו מיני פרימטים אחרים - למרות שהמבנה האנטומי שלהם שונה. כתוצאה מכך התקבלה הערכת יתר של גודל תעלת הלידה אצל בעלי חיים רבים.

הניתוח החדש גילה כי אצל כמה מינים, בהם קופי סנאי, גלגו וקופי פטאס, היחס בין גודל ראש היילוד לפתח האגן אף פחות נוח מזה שנמדד בבני אדם. בחלק מהמקרים, לפי החישובים, ראש היילוד אף גדול מהפתח הגרמי של האגן.

למרות זאת, הלידות מצליחות להתבצע הודות לשורה של התאמות אבולוציוניות שהתפתחו לאורך מיליוני שנים. בין היתר, עוברים במינים מסוימים משנים את תנוחת הראש והפנים בזמן המעבר בתעלת הלידה, ובחלק מהמינים רצועות האגן מתרופפות באופן זמני ומרחיבות את המעבר.

הלידה האנושית עדיין נחשבת למורכבת מאוד,צילום: GettyImages

לדברי ד"ר ניקול טורס־טמאיו מאוניברסיטת קולג' לונדון, אחת ממחברות המחקר, השימוש בשיטות מדידה אחידות עבור כל מיני הפרימטים הוביל במשך שנים להערכה לא מדויקת של גודל תעלת הלידה אצל בעלי חיים שאינם בני אדם.

החוקרים סבורים כי הקושי בלידה אינו תופעה ייחודית שהתפתחה רק אצל האדם בעקבות ההליכה על שתיים והגדלת נפח המוח, אלא אתגר אבולוציוני רחב יותר שמאפיין מיני פרימטים רבים. למעשה, הממצאים אף מצביעים על כך שאצל חלק מהמינים הקטנים הפער בין גודל ראש היילוד לפתח האגן עשוי להיות גדול במיוחד.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי הלידה האנושית עדיין נחשבת למורכבת מאוד, אלא שלדבריהם, ההבדל בינה לבין קרובינו האבולוציוניים קטן מכפי שסברו במשך עשרות שנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר