זה דבר ידוע: כשבחוץ יורד גשם, הטמפרטורות צונחות והימים מתקצרים, כל מה שמתחשק לרבים מאיתנו הוא להישאר בבית, רצוי מתחת לשמיכה, עם אוכל חם, טעים ומנחם. תבשילים, מרקים, קדירות ומנות עתירות פחמימות הופכים לחלק בלתי נפרד משגרת החורף.
אבל מה קורה כשהחשק הזה מתחיל לצאת מאיזון? והאם תחושת רעב מוגברת בעונה הקרה היא עניין טבעי, או סימן שדורש תשומת לב בריאותית?
לדברי דיאטניות ואנשי מקצוע מתחום התזונה, ברוב המקרים מדובר בתהליך עונתי טבעי, שנובע משילוב של שינויים פיזיולוגיים, הורמונליים, סביבתיים ורגשיים.
למה התיאבון נוטה לעלות כשקר?
"אנחנו בהחלט רואים נטייה לאכילה מוגברת ולבחירה במזונות כבדים יותר בעונות הקרות", מסבירה ת’אן ת’אן נגויין, דיאטנית קלינית מוסמכת. מנות קרמיות, או כאלה שמבוססות על ירקות עמילניים כמו פסטה, פירה או תבשילים, הופכות לנפוצות יותר, וגם מבחינה תרבותית החורף מזוהה עם "עונת המרקים".
קת’לין מור, דיאטנית קלינית מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת אוהיו, מדגישה כי "תחושת רעב מוגברת בחורף היא תופעה נורמלית". לדבריה, ירידה בטמפרטורות ובכמות האור הטבעי משפיעה הן על התיאבון והן על מצב הרוח. השינויים אינם זהים אצל כולם, אך הם שכיחים ומבוססים על תגובות טבעיות של הגוף לתנאי החורף.
הגוף עובד קשה יותר כדי להתחמם
אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בתיאבון הוא הצורך של הגוף לשמור על טמפרטורה פנימית יציבה. כשקר, קצב חילוף החומרים עולה, והגוף משתמש יותר בשומן חום - סוג של רקמת שומן שמטרתה העיקרית היא ייצור חום.
מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Diabetes מצא כי אצל אנשים עם שומן חום פעיל נרשמה עלייה של עד 14% בקצב חילוף החומרים לאחר חשיפה לקור, אם כי רוב ההערכות מדברות על עלייה מתונה יותר של 5%-11%. בנוסף, רעד שרירים בלתי רצוני, מנגנון חימום טבעי נוסף, תורם גם הוא לשריפת קלוריות מוגברת. התוצאה: הגוף שורף יותר אנרגיה, ולכן גם מאותת על צורך מוגבר במזון.
האפקט התרמי של העיכול
גם תהליך העיכול עצמו מייצר חום. פירוק מזון, ובעיקר תסיסה של סיבים תזונתיים במערכת העיכול, מעלה את קצב חילוף החומרים ויכול לייצר עשרות קלוריות של חום בשעה. לכן, לפי אחת ההשערות, אכילה תכופה יותר בחורף מסייעת לגוף להתחמם, מה שמסביר מדוע הרעב מופיע לעיתים קרובות יותר בעונות הקרות.
ירידה בסרוטונין והשפעתה על התיאבון
החורף מאופיין גם בירידה בחשיפה לאור שמש, מה שמשפיע על רמות הסרוטונין - מוליך עצבי המעורב בוויסות מצב הרוח וגם בתיאבון. ירידה בסרוטונין נקשרת לעיתים לדיכאון עונתי, אך גם אצל אנשים שאינם סובלים מהתופעה, היא עלולה להוביל לעלייה בתיאבון.
מחקר שפורסם בשנת 2014 ב-European Neuropsychopharmacology מצא כי אצל אנשים עם דיכאון עונתי קיימת פעילות מוגברת של חלבון שמפסיק את פעולת הסרוטונין בחורף. מאחר שסרוטונין פועל גם כמדכא תיאבון טבעי, ירידה בפעילותו עשויה לגרום לאכילה מוגברת ולחשקים, במיוחד לפחמימות.
למה דווקא פחמימות ומנות חמות?
מזונות עתירי פחמימות נותנים מענה לכמה מהצרכים שמתגברים בחורף: הם מספקים אנרגיה זמינה במהירות, יוצרים אפקט תרמי גבוה יחסית בזמן העיכול, ותורמים לעלייה ברמות הסרוטונין במוח. כאשר תחושת הרעב חזקה יותר, המוח נוטה להעדיף מזונות שמספקים תחושת שובע ונחמה במהירות.
גם שיקולים חושיים משחקים תפקיד: מזון חם נתפס כמשביע ומנחם יותר ממזון קר, במיוחד כשמנסים להתמודד עם תחושת קור כללית.
ומה לגבי עלייה במשקל?
למרות שקצב חילוף החומרים גבוה יותר בחורף, הוא לרוב אינו מפצה על העלייה בצריכת הקלוריות ועל הירידה בפעילות הגופנית. מחקר מ־2023 שפורסם ב־JAMA Network Open מצא כי החורף הוא העונה שבה נרשמת העלייה המשמעותית ביותר במשקל.
מתי כדאי לשים לב?
ברוב המקרים, שינויים מתונים בתיאבון ובמשקל אינם מעידים על בעיה. הגוף פועל במחזורים עונתיים, והציפייה לשמור על משקל והרגלי אכילה זהים לאורך כל השנה אינה ריאלית.
עם זאת, אם תחושת האכילה יוצאת משליטה, מלווה באשמה כבדה, או משמשת בעיקר כאמצעי להתמודדות רגשית, ייתכן שמדובר בסימן אזהרה שמצדיק פנייה לאיש מקצוע. אכילה מופרזת ומתמשכת או שימוש קבוע באוכל לוויסות רגשי עלולים להעיד על קושי עמוק יותר, כגון הפרעת אכילה או דיכאון עונתי.
איך לגשת לזה נכון?
תחושת רעב מוגברת, חשקים למזון מנחם ועלייה קלה במשקל הם חלק טבעי מהחורף. במקום תגובה של אשמה או ניסיון "לתקן" את הגוף, מומלץ לאמץ גישה מודעת ומאוזנת: אכילה סדירה ומגוונת, שתייה מספקת, חשיפה לאור יום ופעילות גופנית מותאמת לעונה.
בסופו של דבר, גישה קשובה וגמישה מאפשרת להתמודד טוב יותר עם השינויים שהחורף מביא, בלי להילחם בגוף ובלי להפוך תהליך טבעי לבעיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו