"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למה אנחנו הרבה יותר רעבים בחורף?
ירידה באור השמש, טמפרטורות נמוכות ושינויים בפעילות הגוף משפיעים על התיאבון ועל החשקים שלנו • מומחים מסבירים למה זה קורה, מתי זה נורמלי לחלוטין ואילו סימנים כן מצדיקים תשומת לב?
תחושה מוכרת. צילום: Getty Images

למה אנחנו הרבה יותר רעבים בחורף?

ירידה באור השמש, טמפרטורות נמוכות ושינויים בפעילות הגוף משפיעים על התיאבון ועל החשקים שלנו • מומחים מסבירים למה זה קורה, מתי זה נורמלי לחלוטין ואילו סימנים כן מצדיקים תשומת לב?

מערכת לייף סטייל היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

זה דבר ידוע: כשבחוץ יורד גשם,הטמפרטורות צונחותוהימים מתקצרים, כל מה שמתחשק לרבים מאיתנו הוא להישאר בבית, רצוי מתחת לשמיכה, עם אוכל חם, טעים ומנחם. תבשילים, מרקים, קדירות ומנות עתירות פחמימות הופכים לחלק בלתי נפרדמשגרת החורף.

אבל מה קורה כשהחשק הזה מתחיל לצאת מאיזון? והאם תחושת רעב מוגברת בעונה הקרה היא עניין טבעי, או סימן שדורש תשומת לב בריאותית?

לדברי דיאטניות ואנשי מקצוע מתחום התזונה, ברוב המקרים מדובר בתהליך עונתי טבעי, שנובע משילוב של שינויים פיזיולוגיים, הורמונליים, סביבתיים ורגשיים.

נטייה לאכילה מוגברת ולבחירה במזונות כבדים יותר בחורף, צילום: Getty Images/iStockphoto

למה התיאבון נוטה לעלות כשקר?

"אנחנו בהחלט רואים נטייה לאכילה מוגברת ולבחירה במזונות כבדים יותר בעונות הקרות", מסבירה ת’אן ת’אן נגויין, דיאטנית קלינית מוסמכת. מנות קרמיות, או כאלה שמבוססות על ירקות עמילניים כמו פסטה, פירה או תבשילים, הופכות לנפוצות יותר, וגם מבחינה תרבותית החורף מזוהה עם "עונת המרקים".

קת’לין מור, דיאטנית קלינית מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת אוהיו, מדגישה כי "תחושת רעב מוגברת בחורף היא תופעה נורמלית". לדבריה, ירידה בטמפרטורות ובכמות האור הטבעי משפיעה הן על התיאבון והן על מצב הרוח. השינויים אינם זהים אצל כולם, אך הם שכיחים ומבוססים על תגובות טבעיות של הגוף לתנאי החורף.

הגוף עובד קשה יותר כדי להתחמם

אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בתיאבון הוא הצורך של הגוף לשמור על טמפרטורה פנימית יציבה. כשקר, קצב חילוף החומרים עולה, והגוף משתמש יותר בשומן חום - סוג של רקמת שומן שמטרתה העיקרית היא ייצור חום.

מחקר שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Diabetes מצא כי אצל אנשים עם שומן חום פעיל נרשמה עלייה של עד 14% בקצב חילוף החומרים לאחר חשיפה לקור, אם כי רוב ההערכות מדברות על עלייה מתונה יותר של 5%-11%. בנוסף, רעד שרירים בלתי רצוני, מנגנון חימום טבעי נוסף, תורם גם הוא לשריפת קלוריות מוגברת. התוצאה: הגוף שורף יותר אנרגיה, ולכן גם מאותת על צורך מוגבר במזון.

האפקט התרמי של העיכול

גם תהליך העיכול עצמו מייצר חום. פירוק מזון, ובעיקר תסיסה של סיבים תזונתיים במערכת העיכול, מעלה את קצב חילוף החומרים ויכול לייצר עשרות קלוריות של חום בשעה. לכן, לפי אחת ההשערות, אכילה תכופה יותר בחורף מסייעת לגוף להתחמם, מה שמסביר מדוע הרעב מופיע לעיתים קרובות יותר בעונות הקרות.

הרעב מופיע לעיתים קרובות יותר בעונות הקרות, צילום: Getty Images/iStockphoto

ירידה בסרוטונין והשפעתה על התיאבון

החורף מאופיין גם בירידה בחשיפה לאור שמש, מה שמשפיע על רמות הסרוטונין - מוליך עצבי המעורב בוויסות מצב הרוח וגם בתיאבון. ירידה בסרוטונין נקשרת לעיתים לדיכאון עונתי, אך גם אצל אנשים שאינם סובלים מהתופעה, היא עלולה להוביל לעלייה בתיאבון.

מחקר שפורסם בשנת 2014 ב-European Neuropsychopharmacology מצא כי אצל אנשים עם דיכאון עונתי קיימת פעילות מוגברת של חלבון שמפסיק את פעולת הסרוטונין בחורף. מאחר שסרוטונין פועל גם כמדכא תיאבון טבעי, ירידה בפעילותו עשויה לגרום לאכילה מוגברת ולחשקים, במיוחד לפחמימות.

למה דווקא פחמימות ומנות חמות?

מזונות עתירי פחמימות נותנים מענה לכמה מהצרכים שמתגברים בחורף: הם מספקים אנרגיה זמינה במהירות, יוצרים אפקט תרמי גבוה יחסית בזמן העיכול, ותורמים לעלייה ברמות הסרוטונין במוח. כאשר תחושת הרעב חזקה יותר, המוח נוטה להעדיף מזונות שמספקים תחושת שובע ונחמה במהירות.

גם שיקולים חושיים משחקים תפקיד: מזון חם נתפס כמשביע ומנחם יותר ממזון קר, במיוחד כשמנסים להתמודד עם תחושת קור כללית.

ומה לגבי עלייה במשקל?

למרות שקצב חילוף החומרים גבוה יותר בחורף, הוא לרוב אינו מפצה על העלייה בצריכת הקלוריות ועל הירידה בפעילות הגופנית. מחקר מ־2023 שפורסם ב־JAMA Network Open מצא כי החורף הוא העונה שבה נרשמת העלייה המשמעותית ביותר במשקל.

החורף הוא העונה שבה נרשמת העלייה המשמעותית ביותר במשקל, צילום: GettyImages

מתי כדאי לשים לב?

ברוב המקרים, שינויים מתונים בתיאבון ובמשקל אינם מעידים על בעיה. הגוף פועל במחזורים עונתיים, והציפייה לשמור על משקל והרגלי אכילה זהים לאורך כל השנה אינה ריאלית.

עם זאת, אם תחושת האכילה יוצאת משליטה, מלווה באשמה כבדה, או משמשת בעיקר כאמצעי להתמודדות רגשית, ייתכן שמדובר בסימן אזהרה שמצדיק פנייה לאיש מקצוע. אכילה מופרזת ומתמשכת או שימוש קבוע באוכל לוויסות רגשי עלולים להעיד על קושי עמוק יותר, כגון הפרעת אכילה או דיכאון עונתי.

איך לגשת לזה נכון?

תחושת רעב מוגברת, חשקים למזון מנחם ועלייה קלה במשקל הם חלק טבעי מהחורף. במקום תגובה של אשמה או ניסיון "לתקן" את הגוף, מומלץ לאמץ גישה מודעת ומאוזנת: אכילה סדירה ומגוונת, שתייה מספקת, חשיפה לאור יום ופעילות גופנית מותאמת לעונה.

בסופו של דבר, גישה קשובה וגמישה מאפשרת להתמודד טוב יותר עם השינויים שהחורף מביא, בלי להילחם בגוף ובלי להפוך תהליך טבעי לבעיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...