תחביב נפוץ במיוחד עלול לפגוע בסיכויי קבלה לעבודה, כך עולה ממחקר אקדמי שפורסם ב־Journal of Personnel Psychology, ושסוקר גם בדיווח באתר YourTango.
לפי המחקר, מועמדים שמציינים משחקי וידאו כתחביב בקורות החיים שלהם מדורגים כפחות "ברי-העסקה" בהשוואה למועמדים דומים שמציינים פעילות ספורטיבית קבוצתית, כמו כדורעף. הניסוי נערך בגרמניה ובחן הערכה של מועמד פיקטיבי, כאשר ההבדל היחיד בין הגרסאות היה סוג התחביב שצויין בקורות החיים.
החוקרים בדקו שני היבטים מרכזיים: מידת הרצון להעסיק את המועמד ואיכות קורות החיים הנתפסת. בשני המקרים, מועמדים שציינו גיימינג קיבלו ציונים נמוכים יותר לעומת מועמדים שציינו ספורט קבוצתי, וזאת ללא קשר לרמת המיומנות שהוצגה, בין אם בסיסית ובין אם גבוהה. כלומר, גם הצגה של מיומנויות גיימינג גבוהות לא שיפרה את ההתרשמות של הבוחנים.
החוקרים ציינו כי אף שמשחקי וידאו עשויים לפתח יכולות כמו חשיבה אסטרטגית, פתרון בעיות ועבודת צוות, הם עדיין נתפסים בעיני מעריכי מועמדים כתחביב בעל ערך נמוך או ככזה שאינו רלוונטי לעבודה. סטריאוטיפים שליליים, כמו עצלות או חוסר כישורים חברתיים, ממשיכים להשפיע על האופן שבו גיימרים נתפסים בשוק העבודה.
עם זאת, לפי החוקרים קיימים תחומים שבהם התפיסה הזו מתחילה להשתנות. בענפי הייטק, הנדסה, עיצוב, ניתוח נתונים וניהול פרויקטים, יש מעסיקים שמכירים בערך של מיומנויות שמקורן בגיימינג, כגון חשיבה מערכתית, הסתגלות מהירה ושיתוף פעולה תחת לחץ. גם אז, לפי המחקר, נדרשת זהירות באופן הצגת התחביב, שכן ברוב המקרים הוא עדיין מוערך בחסר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו