"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך עבודת הבית משפיעה על בריאות הנפש של נשים

מחקרים מראים כי לא כמות הזמן המושקעת בעבודות הבית היא שמנבאת דיכאון ושחיקה - אלא התחושה הסובייקטיבית של עומס, אחריות ו"עבודה בלתי נראית"

,עודכן
0השמעה
העבודה נחווית ככבדה, שוחקת ולעיתים בלתי נראית. צילום: GettyImages

מחקרים מצביעים על קשר בין עבודת בית שאינה בתשלום, הכוללת הן משימות פיזיות והן משימות קוגניטיביות, לבין סימפטומים שלדיכאון ועומס נפשי, בעיקר בקרב נשים. ממצאים אלה מדגישים כי ההשפעה אינה נובעת רק ממספר השעות המושקעות בעבודות הבית, אלא מהאופן שבו העבודה נחווית: ככבדה, שוחקת ולעיתים בלתי נראית.

מחקר שנערך בשוודיה ובחן את הקשר בין הזמן המושקע בעבודת בית שאינה בתשלום לבין בריאות נפשית מצא כי לאחר התאמה למשתנים דמוגרפיים וחברתיים, כגון גיל, רמת השכלה, מצב משפחתי, מצב תעסוקתי, קושי כלכלי ורמת תמיכה חברתית,לא נמצא קשר מובהק בין מספר השעות בעבודת הבית לבין הופעת תסמיני דיכאון. כלומר, עצם משך הזמן המוקדשלמטלות הבית, כשלעצמו, לא ניבא פגיעה בבריאות הנפש.

תחושת עומס סובייקטיבית,צילום: istockphoto

עם זאת, אותו מחקר מצא "קשר מובהק וחזק" ביןתחושת העומס הסובייקטיביתשל עבודת הבית לבין סימפטומים של דיכאון ודיווח עצמי על דיכאון - הן בקרב נשים והן בקרב גברים. החוקרים מציינים כי חוויית העומס בעבודת הבית עשויה להיות גורם משמעותי יותר להשפעה על הבריאות מאשר מספר השעות בפועל, כך דווח בדויטשה וול.

במסגרת המחקר דיווחו 26.7% מהמשתתפים, נשים וגברים, על תסמינים של דיכאון, ו-8.8% דיווחו על דיכאון מאובחן. שיעור הסימפטומים היה גבוה יותר בקרב נשים. אף שנשים הקדישו יותר זמן לעבודות הבית בהשוואה לגברים, לאחר התאמות סטטיסטיות לא נמצאה השפעה מובהקת לכמות הזמן לבדה על הסיכון לדיכאון. לעומת זאת, חוויה של עבודת הבית ככבדה "כל הזמן או רוב הזמן" נקשרה ליחסי סיכוי גבוהים משמעותית להופעת תסמיני דיכאון ולדיווח על דיכאון מאובחן, וכן למצב בריאותי כללי ירוד.

עבודת הבית אינה מתמצה בפעולות פיזיות כמו ניקיון, בישול או טיפול בילדים. מחקרים שבחנו את מה שמכונה "העומס המנטלי" או הקוגניטיבי, הכולל תכנון, ארגון, ציפייה ודאגה לצרכי בני המשפחה, מצאו גם הם פערים מגדריים ברורים. מחקרי תצפית מראים כי נשים נוטות לשאת בחלק גדול יותר של עבודת הבית הקוגניטיבית לעומת גברים, וכי נטל זה קשור לעלייה בדיכאון, סטרס ושחיקה נפשית.

נשים נוטות לקחת על עצמן חלק גדול יותר מעבודות הבית והטיפול בילדים,צילום: GettyImages

מחקרים נוספים מחזקים את המסקנה כי לא רק כמות העבודה שאינה בתשלום משפיעה על הבריאות, אלא גם איכותה ואופן חווייתה. העובדה שעבודות הבית אינן מתוגמלות, ולעיתים נתפסות כ"שקופות" או כחלק מתפקיד מגדרי מובן מאליו, עלולה להעצים את העומס הנפשי ולהחמיר תסמינים של בריאות ירודה. זאת במיוחד כאשר מדובר במשימות של תכנון וראייה קדימה, שאינן נמדדות תמיד במחקרים המבוססים על דיווחי זמן בלבד.

מחקר נוסף שפורסם בכתב העת Social Science Research ובחן את השפעת הלידה הראשונה על חלוקת העבודה בבית מצא כי לאחר הולדת ילד ראשון חלה עלייה משמעותית בעומס העבודה הכולל במשק הבית. נשים נטו לקחת על עצמן חלק גדול יותר מעבודות הבית והטיפול בילדים, בעוד שעומס העבודה של הגברים לא השתנה באופן משמעותי - ממצא המדגיש את התפקיד המרכזי של נשים בעבודות הבית, במיוחד בתקופות של שינוי ומעבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר