אנשים פסיביים-אגרסיביים כמעט אף פעם לא יגידו לכם ישירות מה מעצבן אותם. במקום זה, התסכול שלהם מתבטא בדרכים עדינות: בדיחה ארסית, אנחה כבדה, הודעת ווטסאפ יבשה בצורה חריגה - וכל אלה יכולים לגרום לכם לתהות: "הם כועסים בסתר, או שאני פשוט חושב/ת יותר מדי?"
במקרים מסוימים, הסתרת תקשורת ברורה יכולה להיות מכוונת - דרך להכריח את הצד השני "לנחש" מה לא בסדר (וזה לא בריא בדיוק כמו שזה מעצבן). אבל לרוב, "אנשים פשוט חוששים לעמוד על שלהם בצורה ישירה", מסבירה פאני טריסטן, פסיכותרפיסטית ומייסדת מרכז Restority Space בניו יורק.
"כשהם כבר מוצפים, עצובים או מאוכזבים, הם צריכים לשבת עם הרגשות הלא נוחים האלה ובנוסף להתמודד עם הפחד מלהגיד משהו שהצד השני אולי לא ישמח לשמוע". זו הסיבה שבמקום להגיד "זה לא מוצא חן בעיניי" או "אני כעוסה", הם בוחרים בשתיקה, למשל, או באמירה מעורפלת כמו "אם את אומרת..."
עם זאת, לנסות להתאים בין מה שהם אומרים למה שאתם חשים יכול להיות מתיש. כשחסר לנו מידע ברור ובמקום זה אנחנו נתקלים בטון מזלזל או בשפת גוף מתוחה, המוח שלנו לא יכול שלא למלא את החסר, מציינת טריסטן - מה שמוביל לעיתים קרובות להנחות, חשיבה יתר ולחץ מיותר.
ברגעים כאלה, אולי אתם מפתים לדחוק ("בטוח שהכל בסדר?") - רק כדי להיתקל ברוגז על כמה אתם "פושרים". או שאתם מאמינים כשהם מתעקשים שהכל בסדר, אבל מגלים מאוחר יותר שכן הייתה בעיה. אז מה אתם אמורים לעשות? הנה כמה טיפים יעילים שיעזרו להתמודד עם התנהגות פסיבית-אגרסיבית.
1. שקלו את ההקשר לפני שאתם מגיבים
לא כל הודעה קצרה או רגע שתיקה שנראים פסיביים-אגרסיביים באמת כאלה. אולי החברה שלך באמת עסוקה או מוסחת, או שבן הזוג לא מעוצבן עליך - הוא פשוט עסוק בדרמה משפחתית שלא קשורה אליך.
אז לפני שאנחנו מתחילים להתפתל בהנחות, טריסטן מציעה לעשות צעד אחורה ולשקול את כל העובדות: עשיתם משהו שאולי הכעיס אותם? האם יש גורמים חיצוניים שיכולים להיות אחראים לטון ה"שונה" שלהם? יכול להיות שהבוס שלכם קצר כי יש לו פגישה חשובה אחר כך, למשל, או שהשותפה לדירה היא פשוט מסוג האנשים ששולחים תמיד הודעות "אוקיי" במהלך שבוע העבודה. להסתכל מהפרספקטיבה הזאת עוזר לבחור את הקרבות שלנו ולהימנע מקונפליקטים מיותרים.
2. אל תגיבו לאגרסיביות פסיבית באגרסיביות פסיבית
כמה שזה מפתה להגיב בהערה ארסית דומה, נסו להתאפק. "אתם לא חייבים להתעלם ממה שקורה, אבל גם לא כדאי שתפגשו אותם איפה שהם נמצאים", אומרת ד"ר דרליסה יאנג, מייסדת ומנהלת קלינית של Favorite Therapy PLLC. אחרת, אתם רק תסלימו את המתח העקיף הזה, וזו הסיבה שהכי טוב לשמור על תקשורת רגועה וברורה.
3. בקשו הבהרה
כשיש ספק, יאנג מציעה לבקש הבהרה בעדינות - משהו כמו "את לא נשמעת מתלהבת במיוחד - בטוח שהכל בסדר?" או פשוט "מה כוונתך בזה?"
הגישה הזאת עושה שני דברים חשובים: ראשית, היא מעירה על האותות המעורבים ישירות, מה שמקשה עליהם להתחבא מאחורי ציניות או שתיקה. שנית, זה נותן להם פתח עדין לבטא מה מעצבן אותם.
4. העירו על הפעולה, לא על האדם
לעיתים קרובות ניתן להתעלם מהערה ארסית חד פעמית, אבל מומחים מסכימים שדפוס של אגרסיביות פסיבית שווה התייחסות. הטריק, עם זאת, הוא להתעמת עם הפעולה המבלבלת בלי לתקוף את האדם.
אנשים לא מגיבים טוב כששופטים אותם, אז זה אולי לא רעיון טוב להגיד - 'היי, אתה מתנהג כמו אידיוט". במקום זה נסו לבודד את ההתנהגות בפועל, למשל: במקום להגיד "את תמיד כל כך גסה רוח", נסו - "לא אהבתי איך שגלגלת עיניים כשכששאלתי שאלה". זה שומר על המיקוד בבעיה שניתן לתקן, מה שמגביר את הסיכוי שהצד השני יבחין בזה.
5. אל תיקחו את ההתנהגויות המעורפלות שלהם באופן אישי
בסופו של דבר, אגרסיביות פסיבית היא בעיית תקשורת - ולפעמים, זו לא בעיה שאתם יכולים לתקן.
במילים אחרות, אם חברה, בן זוג או אפילו הבוס שלכם לא מוכנים או לא מסוגלים להיות ישירים באופן עקבי, אולי זה לא שווה לבזבז אנרגיה על כל הערה חידתית. לעיתים קרובות, ההתנהגויות המתמשכות האלה אומרות הרבה יותר על מה שקורה בחיים שלהם - לחץ, חוסר ביטחון אישי, קושי לבטא את עצמם - מאשר עליך, אומרת יאנג. להכיר בזה אולי יהיה הרמז שאתם צריכים להפסיק לפענח כל תגובה או שינוי טון מעורפלים, ולהתחיל להשקיע את האנרגיה המנטלית שלכם בדברים שאתם יכולים לשלוט בהם.
כי בסופו של יום, "להיות אסרטיביים זה למעשה אחת מצורות התקשורת הבריאות ביותר", מסבירה יאנג - זה לא הופך אותכם ל"תובעניים" או "שתלטנים". "זה נותן לאנשים לדעת איך אתם מרגישים בלי שהם יצטרכו לנחש" - וזה הרבה יותר מתחשב ויעיל מאשר ללכת על ביצים סביב מצבי רוח ולנסות לקרוא מחשבות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו