"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"תפסיקו לומר את זה לעצמכם": הטעות הפסיכולוגית שכולנו עושים

יש מילה אחת קטנה שיכולה להרוס לנו את מצב הרוח, הביטחון העצמי ותחושת המסוגלת • מבלי שנשים לב, אנחנו משתמשים בה כל הזמן

,עודכן
0השמעה
הורס את היום. אילוסטרציה. צילום: freepik

אם אי פעם אמרתם לעצמכם משפטים כמו "אני צריך לנקות יותר", "אני צריך פשוט להתגבר על זה כבר" או "אני צריך לעבוד על זה" - אתם בעצם מכפיפים את עצמכם ל-צורך.

"להגיד לעצמכם שאתם כל הזמן 'צריכים' לעשות דברים זה לעוות את המצב, וכולנו עושים את זה כל הזמן", מסבירהקארי הווארד, עובדת סוציאלית קלינית ומאמנת חרדות מטקסס, בראיון שנתנה להופסוט.

"אני לא צריך לאכול את העוגה הזו" ו"הייתי צריך להגיב אחרת במצב הזה" - אלו שתי דוגמאות, אומרת הווארד. היא מציינת שהדבר יכול לכלול גם מילים כמו "חייב", "אמור" ו"מוכרח".

מה זה בעצם "צריך"?

"זה בעצם סוג של מחשבה או הצהרה אוטומטית שאנחנו משתמשים בה כלפי עצמנו. היא יוצרת תחושת חובה שלא נשקלה בצורה מודעת או רציונלית על בסיס מידע עובדתי", מסבירה הווארד.

למרות שבוודאי יש דברים שאתם באמת צריכים לעשות, לא כל משימה או פעולה צריכה להיכנס לקטגוריה הזו. הצהרות מסוג "צריך" יכולות להוסיף תחושת חובה או בושה למשוואה, מציינת הווארד.

תשאלו את עצמכם לפני שתרגישו חובה לעשות משהו. אילוסטרציה,צילום: GettyImages

למה זה כל כך מזיק?

רגשות אשמה יכולים לשתק אנשים או להוביל לדחיינות במקום לפעולה בריאה, היא מוסיפה. תחשוב על זה: האם אי פעם אמרת לעצמך שאתה צריך לסיים פרויקט בעבודה כשלא בא לך, רק כדי להרים את הטלפון ולגלול ברשתות החברתיות במקום? זה יכול ליצור מעגל של להרגיש רע עם עצמך.

"יותר מכך, להגיד לעצמכם כל הזמן שאתם "צריכים" מנתק אתכם מהאני העצמי", אומרת מיגן ווטסון, מייסדת ומנהלת קלינית של קליניקה בלום בטורונטו.

אנשים מסוימים מתקשים להפריד בין מה שהם באמת רוצים ובין מה שאומרים להם לרצות. ההשפעות החיצוניות האלה יכולות להגיע מהמשפחה, החברים ובכלל מהסביבה.למשל, אם גורמים לכם להרגיש שאתה צריכים להיות מושלמים כל הזמן, אז יהיה עליכם כמויות עצמות של לחץ. בסופו של דבר, אנחנו נרגיש שאנחנו נשלטים על ידי הבושה והאשמה שמלווות את הצהרות ה"צריך" האלה, אומרת ווטסון.

"בכל פעם שאנחנו קופצים אוטומטית ל'צריכים', אנחנו עוקפים את התהליך החשוב של באמת לבדוק עם עצמנו, ללמוד לסמוך על עצמנו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, ולהיות מסוגלים לשקול בצורה מודעת איך ההחלטה הפוטנציאלית מתיישרת או לא מתיישרת עם המטרות, הערכים והרצונות שלנו", מסבירה הווארד.

איך להפסיק עם זה?

שימוש במיינדפולנס הוא דרך אחת להילחם בזה, אומרת הווארד."מכיוון שה'צריך' או 'חייב' הפך להרגל אוטומטי, אנחנו באמת יכולים להתחיל להילחם בזה על ידי הוצאת התהליך מהטייס האוטומטי", היא מסבירה.

"תאתגרו את ההנחה שאתם 'צריכים' לעשות את זה", אומרת הווארד. "האם אתה מבסס את זה על עובדות, או על רגש? האם יש פחדים נסתרים שקשורים להצהרת ה'צריך' שלך?"

אנחנו יכולים להתחיל לשאול את עצמו ממה אנחנו חוששים שיקרה אם לא נעשה את מה ש"צריך"?

"אם נשאל את עצמנו, אנחנו נתחיל לחשוב על זה ולא נישאב ישר לתוך המצב האוטומטי של משהו שאנחנו חייבים לעשות או לפעול לפיו", אומרת הווארד.

אנחנו לא חייבים כלום. אילוסטרציה,צילום: GettyImages

חלופות בריאות למילה "צריך"

אפשר גם להחליף את המילה "צריך" במשהו אחר. אפשרות אחת היא הביטוי "אני בוחר", אומרת הווארד.

"זו דרך נוספת שבה אפשר לשים לב בצורה מודעת שכמבוגר, יש לך את הכוח לשקול החלטה ולבחור את הדבר הטוב ביותר עבורך", היא מציינת.

אז במקום לומר "אני צריך לעשות את שיעורי הבית שלי", אתה יכול לומר "אני בוחר לעשות את שיעורי הבית שלי כי זה מתיישר עם המטרות הלימודיות שלי", מסבירה הווארד.

בניגוד לחוסר הערך והבושה שמלווים הצהרות "צריך", המילה "בוחר" יכולה להעניק "פעולה משמעותית, מוטיבציה, תחושת עוצמה או הישג", אומרת הווארד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר