רבים מאיתנו נוהגים לדבר עם עצמנו - ולפעמים גם תוהים אם זה "נורמלי"?
מסתבר שלא רק שזה נורמלי, זה אפילו יכול להיות כלי טיפולי חזק. מחקרים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות הנפשית מגלים שדיבור מכוון עם הגוף יכול לעזור בהתמודדות עם מתח, חרדה וכאב כרוני.
במהלך תקופות קשות, כמו למשל מלחמה, קורונה או מצבי לחץ אחרים, הטכניקה הזו יכולה להיות מקור תמיכה זמין ומיידי. הכלי הזה, שמקורו בטיפול סומטי, הופך להיות נגיש יותר לציבור הרחב.
מה זה טיפול סומטי ואיך הוא עובד?
הטיפול הסומטי מתמקד בקשר שבין הגוף והנפש, בניגוד לגישות טיפוליות מסורתיות שמתמקדות בעיקר במחשבות ורגשות. המטרה היא לטפל בתסמינים של לחץ כרוני ופוסט-טראומטי באמצעות תרגילים שמכוונים להתמקדות בתחושות פנימיות כמו מתח, כאב או דחק.
חוקרים ומטפלים מגלים שרבים מאיתנו מנותקים מהגוף שלנו. אנחנו רגילים להתעלם מאותות שהגוף שולח לנו - מתח בכתפיים, עייפות, כאבי ראש - ולהמשיך לתפקד כרגיל. הטיפול הסומטי מלמד אותנו לחזור להקשיב לגוף.
טכניקות בסיסיות בטיפול סומטי:
- תרגילי מיינדפולנס להכרת הגוף
- מעבר בין אזורי כאב לאזורים נוחים יותר
- הדמיה של תחושות גופניות
- שיחה מכוונת עם הגוף
איך "שיחה עם הגוף" יכולה לעזור?
שאילת שאלות את עצמכם היא פרקטיקה מוכרת בטיפול סומטי, המשמשת להבהרת המודעות למה שקורה בגוף. הטכניקה מאפשרת לפתח מודעות עמוקה יותר לקשר בין הנפש לגוף בצורה מובנת ונגישה.
התהליך מתחיל בשאלות פשוטות לגוף: "איך אתה מרגיש?" כשמתרחשים מצבי לחץ או כאב. התגובות עלולות להיות מגוונות - חרדה, קפיאה, מתח או תחושות אחרות. השלב הבא הוא לשאול: "מה אתה צריך כדי להרגיש יותר רגוע?"
דוגמאות לתגובות נפוצות:
- אם הגוף מרגיש עייף - מנוחה או שינה
- אם יש חרדה - מדיטציה או נשימה עמוקה
- אם יש מתח - תנועה או מתיחות
- אם יש בלבול - זמן שקט או הליכה
מתי הטכניקה יכולה להיות שימושית במיוחד?
במהלך תקופות משבר, כמו הסגרים בקורונה, הטכניקה הזו הוכחה כיעילה במיוחד. אנשים רבים דיווחו על שימוש אינטנסיבי בשיחות עם הגוף - עד 30 דקות, מספר פעמים ביום - כדי להתמודד עם חרדה ומתח.
המטרה היא לזהות מה הגוף באמת צריך: יותר זמן להרגעה, פעילות גופנית, מדיטציה או פשוט הכרה ברגשות שעולים.
איך להתחיל - מדריך מעשי
שלב 1: הכנה בסיסית - בחרו זמן קבוע בכל יום להתרגל. התחילו עם 5-10 דקות.
שלב 2: שאלות בסיסיות - כמו: "איך הגוף שלי מרגיש עכשיו?", "איפה אני מרגיש מתח או אי-נוחות?" או "מה אני צריך כדי להרגיש טוב יותר?"
שלב 3: הקשבה ותגובה - המתינו לתגובה הפנימית ופעלו בהתאם - מנוחה, תנועה, מדיטציה.
שלב 4: תיעוד - רשמו את התגובות שלכם כדי לזהות דפוסים לאורך זמן.
אזהרות חשובות ומגבלות
ד"ר שרלין בירד, מדריכה קלינית במחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה NYU גרוסמן, מזהירה: "אנשים עלולים לעקוב אחר הטכניקות המוצעות, אבל יש סיכוי גבוה שהם עושים זאת לא נכון. בלי השפה הנכונה או הדרכה ממקצוען, התהליך יכול להיות מבלבל או אפילו מעורר זרזעם למתח ולחרדה".
מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית:
- אם אתם מתמודדים עם חרדה או דיכאון כרוניים
- במקרה של כאב כרוני או מצבים רפואיים מורכבים
- אם הטכניקה מעוררת תגובות רגשיות חזקות
גרסה מפושטת לכולם
למי שרוצה לנסות בעצמו, ד"ר בירד ממליצה על גרסה פשוטה: באותה שעה כל יום, שאלו את עצמכם "איך הגוף שלי מרגיש?" - אנרגטי, עייף, רגוע? רשמו את התגובה.
הפעולה הפשוטה של תיעוד, לפי ד"ר בירד, "מאפשרת לגוף להכיר את התחושות במקום לדכא אותן". מתן מקום לתחושות האלה גורם להן להרגיש פחות דחופות ומאפשר להתמודד איתן טוב יותר.
למה זה לוקח זמן?
ד"ר בירד מדגישה: "לא מלמדים אותנו להרגיש דרך הגוף. תרגיל כמו זה עלול להיראות זר בהתחלה כי קשה להסביר את הקשר לגוף, גם עם אלפי מילים. צריך לחוות את זה".
לכל אדם יש לוח זמנים שונה - מסשן טיפול אחד למספר שנים. הסבלנות עם עצמכם היא חלק מהתהליך.
חלופות ודרכים נוספות
אם השיחה עם הגוף מרגישה מוזרה או לא עובדת, יש דרכים אחרות להתחבר לגוף, כמו למשל: מדיטציית מיינדפולנס, תרגילי נשימה, יוגה או תנועה מודעת, או כמובן טיפול מקצועי.
המטרה היא להבין כמה הגוף שלנו יודע עלינו וכיצד הוא יכול לסייע לנו כשאנחנו מקדישים זמן להקשיב לו. בעידן שבו רבים מאיתנו מנותקים מהגוף שלנו, חזרה לשיחה פנימית זו יכולה להיות המפתח לרווחה גדולה יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו