לכולנו יש ימים שבהם אנחנו לגמרי מותשים. ולמרות שקל להאשים הלו"ז הצפוף או חוסר שינה - אם להרגיש מרוקנים הפך לנורמה שלכם, כדאי לבחון מקרוב את ההרגלים היומיומיים שלכם.
סימנים שאולי צריך לשנות את השגרה
למרות שלחץ ולוח זמנים מלא בהחלט יכולים לגרום לעייפות, יש הבדל בין להיות עסוקים לבין להיות מותשים מנטלית מההרגלים שלכם.
"בניגוד ללחץ מצבי, שלעתים קרובות חולף עם מנוחה או שינוי קצב, עייפות הקשורה להרגלים נוטה להתעכב", מסבירה ד"ר סנאם חפיז, פסיכולוגית נוירו-פסיכולוגית מניו יורק ומנהלת Comprehend the Mind.
אתם עלולים לשים לב שגם בימים יותר איטיים, אתם עדיין מרגישים שחוקים. זה מרמז שהבעיה היא לא רק לוח הזמנים שלכם, אלא איך אתם עוברים דרכו. "זיהוי הדפוס הזה הוא הצעד הראשון לקראת בחירות בריאות יותר", אומרת ד"ר חפיז.
הנה שישה הרגלים שעלולים לרוקן לכם את האנרגיה המנטלית בשקט.
1. ביצוע מספר משימות במקביל (מולטיטאסקינג)
קפיצה מתמדת בין משימות דורשת מהמוח שלכם להתמקד מחדש, מה שאוכל אנרגיה נוספת. "במקום לחסוך זמן, זה לעתים קרובות גורם ליותר טעויות ותסכול", אומרת ד"ר חפיז. מולטיטאסקינג מוסיף עומס מנטלי, מאט את הפרודקטיביות, ועם הזמן מגביר את הלחץ ומקשה על הריכוז. אתם אפילו עלולים לשים לב שהזיכרון שלכם מחליש או שאתם מתקשים לזכור מידע.
במקום זאת, התמקדו במשימה אחת בכל פעם, מה שמאפשר למוח שלכם לעבוד ביעילות רבה יותר. "לקיחת הפסקות קבועות יכולה לעזור לכם להיטען מחדש ולשמור על המיקוד שלכם חד. על ידי האטה והיותכם יותר מודעים, תרגישו פחות לחוצים ויותר בשליטה", אומרת ד"ר חפיז.
2. דחיינות
דחיינות יכולה להתיש אתכם מנטלית כי המוח שלכם ממשיך להזכיר לכם על המשימות שעדיין לא השלמתם, וגורם ללחץ ודאגה מתמדים. "ככל שאתם מעכבים יותר, המשימה נראית גדולה יותר, מה שמגביר את החרדה", אומרת ד"ר חפיז. "כל הלחץ המנטלי הזה מקשה על ההתמקדות בכל דבר אחר".
דרך אחת להקל על העומס היא לפרק משימות לצעדים קטנים ומנוהלים יותר כך שהן לא ירגישו כל כך מרתיעות. חסמו זמנים ספציפיים להתמודד איתן, גם אם זה רק לכמה דקות. "התמקדו על התחלה, לא על סיום מושלם, כי להתחיל זה החלק הכי קשה", מציעה ד"ר חפיז. "השתמשו בתזכורות או טיימרים כדי לשמור על עצמכם במסלול ולהגביל הסחות דעת".
3. רצון לרצות את כולם
ניסיון מתמיד לשמור על אחרים מאושרים, במיוחד אם זה אומר לשים את הצרכים שלכם בסוף, יכול לרוקן את האנרגיה המנטלית שלכם. "רצון לרצות יכול להוביל להערכה עצמית נמוכה, כי הערך שלכם מתחיל להיות תלוי באיך אחרים רואים אתכם", אומרת ד"ר חפיז. "אתם גם עלולים להרגיש ממורמרים, גם אם אתם לא מביעים את זה, כי לעיתים קרובות מתעלמים מהצרכים שלכם". התחילו בקביעת גבולות קטנים ובדיקה איך אתם מרגישים. "שימו לב למניעים שלכם ועזרו לאחרים כי אתם באמת רוצים, לא כי אתם מפחדים מדחייה", אומרת ד"ר חפיז.
4. לתת לבלגן להצטבר
בלגן ויזואלי לא רק מצופף את החלל שלכם, הוא גם מצופף את המוח שלכם. בין אם אתם לחוצים מזה, נמנעים מזה, או מתכננים איך להתמודד עם זה, הכל מוסיף לעומס המנטלי. "לעתים קרובות, בלגן מתחיל קטן ונבנה עם הזמן עד לנקודה שהוא הופך מעורר חרדה במידה רבה, מה שמוביל להימנעות, מה שמוביל לבושה, והמעגל פשוט חוזר על עצמו", אומרת ד"ר מדיסון וויט, פסיכולוגית קלינית מורשית ומייסדת ובעלת MSW Psychological Associates.
שברו את המעגל על ידי התחלה קטנה. ברגע שתתחילו, לעתים קרובות זה מרגיש הרבה יותר קל להמשיך. "חברו משימה קשה, כמו לארגן למשך 30 דקות, עם פינוק קטן", מציעה ד"ר וויט. "לדוגמה, הרשו לעצמכם נשנוש טעים, משקה מועדף, או פרק של תוכנית רק בזמן עשייה, או אחרי השלמת 30 הדקות". ככה המוח שלכם מקבל תגמול ויש יותר סיכוי שתעמדו בזה.
5. הרהורים כפייתיים
התעכבות על פחד, חרדה או דאגה שומרת את המוח שלכם תקוע בלולאה חרדתית. "זה גם מתיש מנטלית כי לעתים קרובות אנשים מרגישים כאילו ההרהורים שלהם עוזרים להם בדרך כלשהי, כשבמציאות זה מוביל ליותר חרדה", אומרת ד"ר וויט. "חשוב שאנשים יהיו מודעים לזמן שהם מהרהרים - כמו לחשוב שוב ושוב על אותו דבר, לדמיין את הגרוע ביותר, ולהרגיש תקועים על נושא מסוים". נסו אסטרטגיות של דיפוזיה קוגניטיבית, כמו לתייג את המחשבה ולהגיד אותה בקול רם - מה שעוזר ליצור מרחק ממנה במקום להיתפס בה. "זה לא מועיל לאנשים לנסות לעצור את ההרהורים, אלא להכיר בהן מחדש ולהכיר שמחשבות הן לא עובדות, הן רק מחשבות", אומרת ד"ר וויט.
6. קבלת יותר מדי החלטות טריוויאליות
ממה ללבוש למה לאכול או איזו תוכנית לראות, הימים שלנו מלאים בבחירות. "קבלת יותר מדי החלטות טריוויאליות מתישה מנטלית כי זה יכול להוביל אנשים לבלות יותר זמן על החלטות ממה שבאמת צריך", אומרת ד"ר וויט.
הלחץ המתמיד לקבל את הבחירה ה"נכונה" יכול גם להוביל לשחיקה, שיתוק החלטות וחשיבה פרפקציוניסטית. תיקון אחד הוא להתחיל להאציל. שתפו משימות בית עם המשפחה או משימות עבודה עם עמיתים כדי להוריד חלק מהעומס. טריק נוסף הוא לקבוע מגבלות זמן, כמו לתת לעצמכם חמש דקות להחליט מה לארוחת ערב. "אתם לא חייבים לקבל את ההחלטה ה'הכי טובה' או ה'נכונה'. יותר מזה, המטרה היא להפחית את הזמן שמושקע על החשיבה עליה", אומרת ד"ר וויט.
איך לתרגל שינוי מתמשך
קשה לשנות הרגל אם אתם לא ברורים בדיוק מה הוא או איך הוא משפיע עליכם. בגלל זה ד"ר וויט מציעה לעקוב אחר ההרגלים היומיומיים שלכם במשך שבוע על ידי רישומם ואיך הם גורמים לכם להרגיש, במחברת או באפליקציית הרשימות של הטלפון. "התרגיל הזה יכול גם לעזור לאנשים לפתח תובנה לגבי אילו פעילויות יומיומיות מעניקות אנרגיה מנטלית", אומרת ד"ר וויט.
להרגלים שמתישים במיוחד, התחייבו לא לעסוק בהם למשך שבועיים. "לעתים קרובות, תוך שבועיים, אנשים מצליחים לשים לב לשינויים החיוביים שהם מרגישים, מה שאז מניע אותם להמשיך את השינוי ההתנהגותי הזה", היא אומרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו