רומי אברג'יל לא צריכה את חודש הגאווה כדי להניף דגל. היא עצמה הדגל - על כל הצלקות, השברים והדרמות שהחיים דאגו להנחית עליה. בזמן שהרחובות מתמלאים בצבעים, רומי בוחרת להראות את כל מה שלא נכנס לפוסט(ר)ים: מסע יקר, חשוף, לפעמים כואב ותמיד אמיץ.
ביום רביעי האחרון, בסשן שאלות ותשובות באינסטגרם ששיתפה עם מאות אלפי עוקביה, רומי לא נזהרת ולא מתחנפת, פותחת את הדלת לכל השאלות הלא פשוטות ומחזירה תשובות בלי למצמץ. "את לפעמים מתחרטת אולי על זה שעשית את כל הניתוחים האלו ואת זה שלא נשארת גבר וזהו?" - ביקשו העוקבים שלה לדעת, ורומי, ללא פילטר נוצץ או רצון לייפות מציאות מורכבת, ענתה באופן החשוף והכן ביותר.
"אי אפשר להתחרט על משהו שלא היה קיים", הבהירה וביקשה להדהד שוב את המסר שהיא מעבירה בכל ראיון ופוסט. "מעולם לא הייתי בן. תמיד הייתי אישה, בלב ובנשמה. פשוט נאלצתי לעבור תהליך קשה מאשר להיוולד נקבה כמו שהייתי צריכה. תהליך מאוד מאוד מאוד יקר כלכלית, פיזית ונפשית. זה לא משחק ילדים וזה ילווה אותי לכל החיים. גאה על כל צעד שעשיתי".
צילום מסך אינסטגרם
רומי (23) גם לא מסתירה את המחיר, לא רק הכלכלי אלא גם הנפשי והפיזי. החודשים האחרונים היו רכבת הרים: דרמות רפואיות, ניתוח אף שהפך לסאגה רפואית מתמשכת עם השלכות לא פשוטות וגוף שלא מפסיק להזכיר לה כמה המאבק הזה רחוק מלהיגמר. המצב הנפשי? רגיש, מתוח, לפעמים על הסף, וכל זה קורה מול עשרות אלפי עיניים - חלקן תומכות, חלקן שופטות, כולן בוחנות.
כשמגיעים לשאלות על OnlyFans, רומי לא מתבלבלת כשהיא נשאלת אם היא מתחרטת על תחזוק חשבון. "על מה יש לי להתחרט? למה מה עשיתי? מעולם לא פגעתי באף אדם. המצפון שלי נקי לחלוטין. אני יודעת שמימנתי לעצמי את רוב התהליך באמצעות זה - אנשים לא מבינים איזה סכומים מטורפים התהליך הזה גובה, לא כולם נולדו למשפחה מיליונרית. להיות טרנסית זה פאקינג קשה. אולי אם היו סבסודים והיו תורים יותר קצרים לניתוחים כאלה מצילי חיים אולי הדרך שלי הייתה יותר פשוטה, אבל חשוב לי להגיד שאני לא מעודדת אף אחת לעשות שום דבר", הבהירה.
"אני מתעסקת אך ורק בחיים שלי, בפרנסה שלי ובבריאות שלי. לא נכנסת למוסרי לא מוסרי ולא מנרמלת שום דבר".
צילום מסך אינסטגרם
ואם מישהו עוד חושב שיש כאן שיח על מוסר או ערכים, רומי סוגרת את הדיון כשהיא נשאלת אם היא לא מרגישה שהיא מוכרת את הגוף שלה: "אני מניחה שכל בן אדם מוכר את הגוף שלו באיזושהי צורה - למשל בן אדם שקם למשרד או מלצר או עובד הייטק או לא יודעת מה, כל בן אדם משתמש בגוף שלו, בידיים שלו, בידע שלו כדי לעבוד ולהתפרנס, אני לא נכנסת לעניין של מוסרי או לא. אבל אני בתור בן אדם לא מרגישה שאני עושה משהו לא בסדר או פסול. אני לא פוגעת באף אחד וחשוב לי להדגיש את זה - לעשות אונלי זה לא איזה פשע, הכל בסדר. שכל אחת תעשה מה שבא לה".
בסופו של יום, דווקא עכשיו כשהמדינה מתקשטת בצבעים, רומי מזכירה לכולם שהגאווה האמיתית לא נמדדת במסיבות או בהאשטגים אלא ביכולת לחיות, להילחם ולא להתנצל, גם כשהגוף בוגד, גם כשהנפש עייפה, גם כשהעולם מסרב להבין או לקבל. הדרמות שלה - האף, הנפש, הכסף, הסטיגמות - מבחינתה הן לא סיפור צדדי, הן החיים שלה. רומי אברג'יל רוצה שתבינו - היא לא עוד סטורי חולף ולא עוד אייקון רשת. היא שיעור חי על אומץ, על מחיר ועל חירות אמיתית. בעולם שבו כולם עסוקים בלהיראות, היא פשוט בוחרת להיות - עם כל הכאב, כל האמת וכל הגאווה שלא צריכה תאריך ביומן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו