יש רגעים שבהם המציאות לא מתחשבת בתסריט, לא סופרת את הלייקים ולא מתרשמת מהישגים. עודד פז, האיש שלמד מגיל צעיר איך להדליק את המסך ולהצחיק גם את הציניקנים הכי עייפים, מצא את עצמו השנה בטריטוריה לא מוכרת: בלי מסכות, בלי פאנצ'ים, בלי תשובות מוכנות מראש. רק הוא, עם השקט שאחרי הסערות האישיות שעבר ועם השאלות שהחיים (ואולי גם המעריצים) לא מפסיקים לזרוק עליו.
"בחודשיים האחרונים קיבלתי כמה וכמה הצעות עבודה ולכולם סירבתי בנימוס", שיתף אתמול (שלישי) עודד (44) את מאות אלפי עוקביו באינסטגרם בתקופה האישית הלא פשוטה שעוברת עליו.
"מי שמכיר אותי יודע שעצלן אני לא (גם לא בזמר במסכה!) ועדיין אף אחד מהדברים שהציעו לי לא הלהיב אותי", התוודה על התהפוכות והמהמורות הרגשיות המציפות אותו. "הקרובים מזכירים לי שאני בשנת אבל ושזה הגיוני לגמרי. אני מזכיר לעצמי שאם יגיע משהו שבאמת יגרה אותי אני אקפוץ עליו בעיניים עצומות.
צילום מסך אינסטגרם
"לא יודע אם זה דיכאון או סתם דאון רגעי", המשיך ושיתף, "מה שכן אני מקבל את זה בחיבוק ובאהבה. אם גם לכם יש תקופות כאלו לא משנה באיזה נסיבות, אני כאן לומר לכם שזה יעבור", כתב וביקש בכך לנרמל את המציאות שלא תמיד פשוטה או יפה כמו בפילטר של האינסטגרם ולהניח את כל הקלפים על השולחן.
שגרה, ספורט וילד אחד קטן שמחזיק את הכל
"אני ממש לא שוכב מתחת לשמיכה ובוכה את חיי, יש לי את השגרה שלי", ביקש פז להבהיר את מצבו ואת שגרת חייו גם בחודשים הקשים שחווה מבחינה אישית עם מותה של אמו והגירושים מאשתו אושר סלים לאחר שנים של שמועות.
"מתאמן 3 פעמים בשבוע, מבלה עם לני (בנו של פז - ע"ח) המון. הקסדות ממשיכים להופיע ויש לי את ההצגות שלי. קצה ורובי (הצמד המוזיקלי שהוא מנהל - ע"ח) מקבלים המון הצעות מעניינות, ועדיין עודד של פעם ללא ספק נתן ברקס ופינה מקום לעודד קצת אחר השנה. מחבק את זה", הוסיף כשהמסר מדבריו ברור - הוא לא אותו עודד של פעם. משהו בו נשבר, משהו אחר התגבש. בין אימון לאימון, בין הופעה להצגה, הוא לומד להקשיב לעצמו. לא למה שהקהל רוצה אלא למה שהוא באמת צריך.
צילום מסך אינסטגרם
כששיחת טלפון אחת משנה הכל
"לפני חודשיים היה לי ממש קשה להניע את עצמי ואת הימים שלי", שיתף בסופו של הסטורי וסיפר על ההצעה שהצליחה להצית בו מחדש את חדוות היצירה.
"הבנתי שאני כנראה בדאון כלשהו. לא הרגשה כל כך מוכרת. העצות של כולם היו לחבק את זה ולא להתנגד לזה וככה עשיתי, עד שיום אחד קיבלתי שיחת טלפון בה הזמינו אותי לטסט לתפקיד הנחיה גדול - משהו שאני חולם עליו שנים בטלוויזיה. באותו הרגע התמלאתי כולי אנרגיות. זה היה סוויץ' כל כך מהיר שהוכיח לי שברגע שמשהו נכון מגיע הוא ממלא אותי ברגע. במקרה שלי משהו שמאתגר אותי, שעוד לא השגתי. עשיתי את הטסט ולבסוף לקחו מישהו אחר (שאני מאוד מעריך) , אבל אני כל כך שמח על ההזדמנות וגם על זה שהבנתי בזכות זה בדיוק מה זה אומר לקבל את הרגע גם אם הוא מבאס".
החיים הם לא הוליווד אבל יש בהם הרבה כוח
התמודדות עם משברים נפשיים הנובעים מאובדן בין אם מדובר במוות של אדם קרוב או בגירושים היא תהליך מורכב שמערער את תחושת היציבות והזהות. תקופות כאלו מתאפיינות לעיתים בתחושות של עצב, ריקנות, בלבול ואף ירידה במוטיבציה ובתפקוד. מחקרים מראים כי קבלה של הרגשות, שמירה על שגרה, פנייה לתמיכה מהסביבה ולעיתים גם עזרה מקצועית, הם כלים מרכזיים בהתמודדות ובשיקום. לא מדובר בחולשה אלא בתגובה אנושית וטבעית לשינוי עמוק. בסופו של תהליך, רבים מגלים בתוכם חוסן חדש ותובנות שלא היו מתאפשרות ללא המשבר.
הפתיחות של פז שבחר לשתף את תחושותיו ואת הדרך שבה הוא מתמודד, ממחישה ומנרמלת עד כמה השיח הכן סביב משברים יכול להעניק כוח והשראה לאחרים שנמצאים בדיוק באותו המקום.
פז, כך עולה מהסטורי והשיתוף החשוף, גילה והבין אולי לראשונה שהחיים לא תמיד מספקים סוף הוליוודי. לפעמים אתה עושה אודישן, מתמלא תקווה ואז רואה מישהו אחר זוכה בפרס, אבל גם זה שיעור: לא כל רגע צריך להיות ניצחון - לפעמים עצם הניסיון הוא ההישג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו