נרקיסיסטים נוטים להעריך יתר על המידה את דיוק האמונות שלהם. הם נעשים הגנתיים או אפילו קרביים כשהם מתעמתים עם נקודות מבט שלא מתיישרות עם שלהם. על פי מחקר משנת 2023 שפורסם ב-Frontiers in Psychology, זה נובע מכך שנרקיסיסטים מפגינים לעיתים קרובות רמות נמוכות מאוד של ענווה אינטלקטואלית.
כתוצאה מכך, הם מסתמכים בכבדות על טקטיקות ויכוח מניפולטיביות המשרתות את התדמית המנופחת שלהם. על פניו, הטקטיקות הללו עשויות להיראות חכמות או אפילו נכונות מבחינה אינטלקטואלית. למעשה, הטקטיקות הללו מתמקדות יותר בשליטה מאשר בהיגיון.
מחקר נוסף משנת 2024 שפורסם ב-Memory & Cognition מציין שאנשים הנוטים לטקטיקות ויכוח גרועות כאלה נוטים מאוד לקבל ולהנציח מידע שמאשר את האמונות הקיימות שלהם.
נרקיסיסטים מנצלים הטיה קוגניטיבית זו עד כדי שיגעון: הם ממסגרים את הטיעונים שלהם כך שיתיישרו עם הפחדים או חוסר הביטחון של הקורבנות שלהם, בדרכים שמגנות על התדמית המעוותת שלהם. הם מיומנים בטווית רשתות של נימוקים פגומים שמרגישים משכנעים - אבל תחת כל בדיקה אמיתית, הם מתפרקים מיד. הנה חמש טקטיקות כאלו, שבחר הפסיכולוג וכתב פורבס האמריקני מארק טראוורס.
1. תקיפה אישית
טקטיקת התקיפה האישית מתרחשת כאשר מישהו בוחר לתקוף את האדם שמציג טיעון במקום להתייחס לטיעון עצמו. הם מסרבים להתעסק עם בנושא שהועלה, ובמקום זאת מערערים על אמינות הדובר בהתמקדות בתכונות האישיות, הרגשות או התנהגות העבר שלו. כתוצאה מכך, הם סוגרים את הדיון כולו. לדוגמה, נניח שאתם מתעמתים עם נרקיסיסט לגבי התנהגותם המניפולטיבית. עם תקיפה אישית, הם עלולים להגיב: "אתה פשוט חסר ביטחון ומר, זו הסיבה שאתה עושה עניין כזה גדול מזה".
2. דיכוטומיה כוזבת
טקטיקת הדיכוטומיה הכוזבת מתעוררת כאשר מישהו מציג שתי אפשרויות קיצוניות כבחירות היחידות האפשריות: הם מתעלמים מקיומה של דרך ביניים. סוג זה של הנמקה עוזר לנרקיסיסטים לכפות על הקורבן (ועל השיחה כולה) מבוי סתום מוחלט. לדוגמה, אם אתם מבקרים משהו שנרקיסיסט אומר או עושה, הם עלולים להגיב בהצהרות שחור-לבן כמו: "או שאתה מסכים איתי, או שאתה נגדי".
3. טיעון דמה
"טיעון דמה" מתייחס לעיוות של טענה של אדם אחר, מה שהופך אותה לקלה יותר לתקיפה, הפרכה או התעלמות. הם נמנעים מהכרה בכל הנקודות הממשיות שהועלו, ובוחרים במקום זאת להגזים, לפשט יתר על המידה או להציג באופן שגוי את הטיעון. לדוגמה, דמיינו שהבעתם בשקט את אי הנוחות שלכם לגבי התנהגותו של נרקיסיסט. בתגובה, הם מתחילים בהתפרצות: "אה, אז עכשיו אני האדם הכי גרוע בעולם? אני מניח שאני אף פעם לא יכול לעשות כלום נכון".
4. הסחת דעת
הסחת דעת היא טקטיקה שבה נושא לא קשור מועלה כדי להפנות את השיחה הרחק מהנושא האמיתי. טכניקה זו משמשת כדי לבלבל את האדם השני בשיחה, ושוב, להפוך את זה לבלתי אפשרי לתבוע את האדם לדין על מעשיו. לדוגמה, כשמתעמתים עם התנהגות פוגעת רגשית, נרקיסיסט עלול לומר לכם פתאום: "טוב, זוכרים ששכחתם את יום ההולדת שלי בשנה שעברה?"
5. פנייה לצביעות
פנייה לצביעות, או טקטיקת "גם אתה", נעשית על ידי הסטת ביקורת עם העובדה שהמאשים כנראה עשה משהו דומה בחייו. שוב, במקום להתייחס לשאלה אם התנהגותם נכונה או שגויה, הטיעון מוסט לשאלה אם האדם האחר אי פעם עשה טעות דומה. לדוגמה, דמיינו שאתם מנסים לתפוס נרקיסיסט משקר. במקום להסביר למה הם שיקרו, או להודות שזה היה פוגע, הם אומרים במקום: "אה, אז אתה אף פעם לא שיקרת בעבר?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו