רבים מאיתנו אימנו את עצמנו לצפות לגרוע ביותר - לא כי אנחנו רוצים להיות פסימיים, אלא כי לנסות להיות יותר חיוביים לעתים קרובות מרגיש כמו רעיון מופשט, הקשור למנטרות כפויות ועליזות.
לא מדובר רק בקושי לראות רק את הצד הטוב. כבני אדם, אנחנו בעצם מחווטים ביולוגית לחוסר אמון כלפי הטוב, מסבירה ד"ר לורי סנטוס, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל ומנחת הפודקאסט The Happiness Lab ל-SELF. זה אומר שהמוח שלנו נצמד לבעיות פוטנציאליות ותרחישי הגרוע ביותר - יותר מאשר לדברים הטובים, מה שמסביר גם למה "אפילו כשדברים הולכים טוב באופן אובייקטיבי, המוח שלנו עדיין סורק מה עלול ללכת רע אחר כך", מסבירה ד"ר סנטוס.
תוסיפו לזה את החיוביות הרעילה שנראית בבלוגי בריאות מטיפים ובאינפוגרפיקות באינסטגרם - הסוג שטוען שציניות ניתנת לתיקון עם גישה של "תסתכל על הצד הטוב!" - ולא פלא שניסיון להיות אדם אופטימי יותר נשמע כמו מאמץ שטחי.
אבל זה שהמוח שלנו נוטה להתמקד בדברים הרעים לא אומר שאנחנו נידונים להיות פסימיסטים כרוניים. לפי מומחים, יש עדיין הרבה דרכים מועילות להפוך לאנשים מלאי תקווה (או קצת פחות שליליים) בלי להרגיש שאתם מכריחים את עצמכם להיות כאלה.
1. תתחילו להיות נייטרליים
"אתם לא צריכים להיות עליזים ללא הפסקה או ללא קשר למציאות כדי להימנע מחשיבה של תרחיש הגרוע ביותר", מציינת ד"ר סנטוס, מכיוון שהמוח שלכם חכם מספיק כדי לדעת מתי אתם מעמידים פנים. פשוט לכוון להיות נייטרליים זה מקום טוב להתחיל.
במקום לומר לעצמכם "הם בטח מתעלמים ממני", למשל, נסו "הם לא ענו, וזה עושה לי חרדה. אבל אני לא באמת יכול לדעת בוודאות מה קורה". לפעמים, ללמוד איך להיות יותר חיובי מתחיל עם פשוט להיות קצת פחות רעים ושליליים.
2. אמצו השקפה הגיונית ומאוזנת יותר
מסיבות ברורות, כנראה שאתם כבר יודעים שמחשבות כמו "דברים רעים תמיד קורים לי" לא עושות לכם טוב. אבל ללכת רחוק מדי לכיוון השני ("הכל יהיה בסדר!!!") יכול להיות פחות מציאותי באותה מידה.
"האמת היא איפה-שהוא באמצע", אומרת איימי מורין, LCSW, מחברת הספר 13 Things Mentally Strong People Don't Do, ל-SELF. במילים אחרות, החיים יכולים להיות קשים, אבל הם גם יכולים להשתפר.
אז "חשוב להכיר באזור האפור שיש קצת טוב וגם קצת רע", אומרת מורין - והדרך הקלה ביותר להחליף חשיבה בשחור-לבן היא לחתוך מילים כמו "תמיד" ו"אף פעם" לגמרי. שנו את הביטוי "החיים אף פעם לא הולכים בדרך שלי", ל"אוף, לא התקבלתי לעבודה שרציתי". או רככו את "אני לא יכול לעשות שום דבר נכון" ל"טעיתי, אבל זה רק פרויקט אחד".
ככל שתתפסו את עצמכם יותר נוטים להכללות מוגזמות (ולא מועילות), כך יהיה קל יותר לאמץ השקפה הגיונית, אבל גם מאוזנת, על החיים.
3. הריצו תרחיש של "אם זה קורה, אז מה?"
למרבה הצער, דברים רעים יכולים לקרות וקורים. אתם עלולים להיזרק על ידי מישהו שהתאהבתם בו, או להידחות לעבודת החלומות שהייתם בהחלט מוכשרים עבורה. אבל במקום לדחוף את המחשבות האלה של "מה אם זה לא יצליח" מהראש (מה שבדרך כלל לא עובד), מורין ממליצה לענות עליהן עם תוכנית.
בואו נגיד שהתרחיש הגרוע ביותר שלכם מתגשם - לא התקבלתם לעבודה. אם זה קורה, אז מה? אולי תחליטו להפעיל את הקשרים שלכם עבור המלצות עתידיות, או לחדד את קורות החיים שלכם לפני שתגישו למשרה דומה. כך או כך, לתכנן תוכנית גיבוי למקרה של כישלון פוטנציאלי יכול לפחות לעודד אתכם להרגיש פחות חרדים, לא בטוחים ומיואשים - ויותר מוכנים, בשליטה ומלאי תקווה.
4. חזרו להוכחה שהתמודדתם עם גרוע יותר
דרך נוספת לכבות את הקול הפסימי, לפי שני המומחים, היא למעשה להכיר בכך כשאתם תקועים במצב חרא - ואז להיזכר בפעם האחרונה שעברתם משהו דומה (או גרוע יותר). לא כדי להרהר באירועים שליליים, אלא כדי להזכיר לעצמכם שאתם מסוגלים להתגבר על כל דבר שאתם מתכוננים אליו.
שאלות אפשריות יכולות להיות: "איך עברתי את זה בעבר, ומה עשוי לעזור הפעם?" אולי זאת היתה הפרידה הרומנטית הראשונה שלכם - אז זה היה בלתי נסבל, אבל בסופו של דבר, היחסים האלה הפכו יותר לזיכרון רחוק מאשר לפצע טרי.
אולי תיזכרו ברגע בו נבהלתם במהלך מצגת בעבודה או הרגשתם כמו כישלון אחרי שיעור הפילאטיס הראשון שלכם. זה היה חרא, בוודאי, אבל העולם לא נגמר - וסוגי זיכרונות כאלה יכולים להיות ההוכחה לכך שאומנם רגעים קשים קורים, אבל זה לא אומר שהכל נידון לכישלון.
5. הבחינו בניצחונות הקטנים שלכם
בלי ניצחונות גדולים ומפוארים לתת לנו תוקף (לסיים מרתון שלם, נגיד, או לקנות את בית החלומות שלכם), קל להתעלם מההתקדמות שלכם ולהתמסר למנטליות של "שום דבר אף פעם לא מסתדר לי". יחד עם זאת - לחכות רק לרגעים כאלה כדי להרגיש ראויים, זה ממש לא רעיון טוב.
במקום זאת, "נסו לציין בכל יום לפחות דבר קטן אחד שהלך בסדר או טוב יותר מהצפוי", מציעה ד"ר סנטוס. אולי הקפה בבוקר היה טעים במיוחד, מזג האוויר היה מושלם אחרי שבוע של גשם בלתי פוסק, או השיער שלכם שיתף פעולה לשם שינוי. "כשאנחנו מאמנים את המוח שלנו להבחין במה שהולך טוב - אפילו בכאוס - זה בונה בסיס מציאותי יותר לחשיבה חיובית", היא מסבירה.
לאט לאט ההרגלים האלה מצטברים ועוזרים לכם להיות יותר אופטימיים בלי שיחות מעודדות כפויות או אישורים מביכים מול המראה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו