"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תוך כמה דקות: הפעולה הפשוטה שיכולה לשפר את הרווחה הנפשית

כתיבה על הודיה ודמיון עתיד אופטימי מביאה לשיפורים הבולטים ביותר ברווחה הנפשית • במחקר חדש שפורסם, החוקרים השוו בין סוגים שונים של כתיבה

,עודכן
0השמעה
כך תוכלו לשפר את תחושת האושר שלכם. צילום: GettyImages

כתיבה על נושאים חיוביים, כמו תרגול הודיה או דמיון עתיד טוב יותר, יכולה לתרום משמעותית לרווחה הנפשית והאישית, כך לפי מחקר חדש מאוניברסיטת נורת'מבריה שבבריטניה. המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי PLOS One, בוצע על ידי החוקרת לורן הולט ועמיתיה, וכלל סקירה שיטתית של 51 מאמרים שפורסמו בין השנים 1930 ל־2023.

הכתיבה האקספרסיבית החיובית נבדלת מהגישה הקלאסית, שהתמקדה בהתמודדות עם נושאים קשים כמו טראומה או סטרס. בעוד שכתיבה כזו עשויה לעזור בטווח הארוך, היא עלולה להגביר רגשות שליליים בטווח הקצר. לעומתה, כתיבה חיובית – כמו מכתבי תודה או תרגול "האני הטוב ביותר האפשרי" (Best Possible Self) – נועדה לעודד רגשות חיוביים באופן מיידי, דרך התבוננות עצמית, הודיה ותקווה לעתיד.

כתיבה חיובית נועדה לעודד רגשות חיוביים באופן מיידי,צילום: istockphoto

הסקירה בחנה רק מחקרים שבוצעו באוכלוסיות בוגרות שאינן קליניות, וכללו תרגולים שנעשו באופן עצמאי. לפי הממצאים, הטכניקות הביאו לשיפור עקבי במדדים של רווחה נפשית וסובייקטיבית – כגון אושר, שביעות רצון מהחיים והכרת תודה. לעומת זאת, ההשפעה על מדדים קליניים כמו חרדה ודיכאון הייתה משתנה ותלויה בפרטים אישיים ובסוג ההתערבות.

"הסקירה שלנו מראה כי טכניקות כתיבה חיובית תורמות באופן עקבי לרווחה נפשית ולרגשות חיוביים, כשהתרגולים היעילים ביותר הם כתיבת מכתבי תודה ודמיון של 'האני הטוב ביותר'", כתבו החוקרים. "בנוסף, נראה כי הבדלים אישיים משפיעים על מידת האפקטיביות של ההתערבות".

עוד ציינו החוקרים כי קשה להשוות בין המחקרים בשל הבדלים בעיצובי הניסוי, אורך התרגול וקבוצות הביקורת. הם ממליצים שבעתיד ישולבו מדדי בריאות ונפש, ייבחנו משתנים אישיים, וישתמשו בכלים מדעיים מחמירים יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר