"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זוהר מדומה? המחיר הנפשי שמתמודדי ריאליטי משלמים

תכניות הריאליטי מבטיחות תהילה מיידית, אך חושפות את המשתתפים למנה גדושה של דופמין, סטרס, ונפילה רגשית כואבת • האם המחיר שווה את זה? ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית - בטור אישי

,עודכן
0השמעה
נכנסים לעולם הזה עם חלומות גדולים. צילום: רשת 13

כשמסך הטלוויזיה נדלק והמצלמות מתחילות לרוץ, אנשים רבים מוצאים את עצמם נמשכים אלהזוהר המדומהשל תכניות הריאליטי. הם נכנסים לעולם הזה עם חלומות גדולים - פרסום שיזניק אותם ממעמד של אנונימיות לכוכבות בן לילה, הבטחות לכסף קל ולהזדמנויות עתידיות שלא יכלו לדמיין בחייהם הרגילים.

עבור רבים, הריאליטי מהווה מפלט מהשגרה האפורה, פנטזיה של חיים אחרים, עסיסיים ומרגשים יותר.

מאי ובן ב"אהבה חדשה",צילום: מתוך רשת 13

מה שמעטים מבינים הוא שהמוח האנושי, שהתפתח במשך מיליוני שנים בקבוצות קטנות ואינטימיות, לא ערוך להתמודד עם החשיפה המסיבית שמציעות תכניות הריאליטי. כל לייק, כל תגובה, כל מחמאה, משחררים במוח דופמין - אותו נוירוטרנסמיטר שאחראי על תחושות ההנאה וההתמכרות. אנחנו מתמכרים לתגובות הללו ממש כמו לסם, והריאליטי מספק מנת-יתר מסוכנת של תשומת לב שהמוח פשוט לא יודע כיצד לעבד.

"אנחנו לא ערוכים להתמודד עם החשיפה המסיבית שמציעות תכניות הריאליטי", ד"ר ליאת יקיר,צילום: שרון אדלר

אך מה שמתחיל כחלום מתוק, הופך במהירות למציאות מורכבת הרבה יותר. המשתתפים מוצאים את עצמם בתוך מערבולת רגשית עוצמתית שקשה לצאת ממנה. תחושת הזהות מתחילה להיטשטש; הם כבר לא בטוחים אם הם מציגים את האני האמיתי שלהם או את הדמות שהמפיקים והקהל מצפים לראות.

תחושת הזהות מתחילה להיטשטש, אופיר ואולה בחתונמי,צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון"

הם חשופים לביקורת אכזרית ובלתי מסוננת מצד קהל אנונימי ברשתות החברתיות, ביקורת שחודרת לנפש ומערערת את הביטחון העצמי. המוח, שמתוכנת להגיב בעוצמה לדחייה חברתית מצד הקבוצה, נכנס למצב של לחץ מתמשך. רמות הקורטיזול - הורמון הסטרס - עולות, והמערכת החיסונית נחלשת. הגוף פשוט לא בנוי להתמודד עם עוצמת הרגשות שמייצר הריאליטי.

וכשהזרקורים כבים והעונה מסתיימת, מגיעה הנפילה הגדולה. האדרנלין והריגוש נעלמים, ובמקומם מתחיל תהליך התנתקות ממש כמו גמילה מסם. המשתתפים חווים "תסמונת גמילה מפרסום" - המוח, שהתרגל לפרצי הדופמין הקבועים, מוצא את עצמו במחסור חמור. הם נותרים עם שאלות קשות על זהותם, על המחיר ששילמו עבור רגעי התהילה החולפים.

כשהזרקורים כבים - מגיעה הנפילה הגדולה, יאנה ושי הישרדות,צילום: אביב טל

הם מגלים שקשה להם לחזור לחיים הרגילים, שמערכת התגמול במוח השתבשה. חלקם נופלים לתוך דיכאון וחרדה, מרגישים שנוצלו ונזרקו כשכבר לא היו שימושיים למטרות הרייטינג. מה שהיה אמור להיות חוויה מעצימה, מתגלה כהתערבות פולשנית במנגנונים העדינים של המוח והנפש, התערבות שמשאירה צלקות רגשיות שיכולות להימשך שנים ארוכות.

ההמלצה שלי – שומר נפשו ירחק.

ד"ר ליאת יקיר היא ביולוגית, חוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית. מגישת הפודקאסט BrainStoryומייסדת 'האקדמיה למדעי הרגש'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר