"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להתמודד עם הבלתי נתפס: מדריך להתנהלות מול החדשות בימים קשים

חשוב לזכור שלכל אחד מאיתנו יש את הזכות והחובה לשמור על בריאותו הנפשית • אימוץ הכלים הללו יכול לסייע בהתמודדות עם המציאות המורכבת

,עודכן
0השמעה
בינג' של -"אחרי המלחמה". צילום: Gettyimages

בימים אלו,כשהחטופים החללים מטבח 7 באוקטובר מוחזרים לישראל, רבים מאיתנו מתמודדים עם הצפה רגשית וחרדה מול זרם החדשות הבלתי פוסק. איך נשמור על בריאותנו הנפשית מבלי להתנתק לגמרי?

לעשות בקרה על תכנים -צריך להחליט מאיפה אנחנו צורכים את התוכן שלנו, לבטל אפליקציות מיותרות או ערוצי מידע בטלגרם שאנחנו מרגישים הם יותר מעוררי מתח מנותנים מידע רלוונטי.

מידע אמין -לנצל את ההזדמנות כדי לדבר עם הילדים שלנו על מקורות מידע אמינים ואיך בודקים מידע, למה כדאי להתייחס וממה להתעלם. לעבור איתם על האפליקציות וערוצי המידע שהם מנויים עליהם ולבטל ערוצים שעושים יותר נזק מתועלת.

לא להיות חלק מרעש -לא להפיץ מידע לא מאומת שעלול להעצים את החרדה של אנשים אחרים.

להחליט על זמנים קבועים לצריכת חדשות -לא צריך להיות מחוברים כל היום למסכים, רוב הזמן המידע אינו רלוונטי

להתנתק -להחליט על זמן ביום שאתם מתרחקים מהחדשות.

החדשות האינטנסיביות משפיעות על הנפש. אילוסטרציה,צילום: Getty Images/iStockphoto

לעשות טוב -להקפיד הקפדה יתרה לעשות משהו שעושה לכם טוב, גם אם "אין לכם ראש" לזה. הערך של הזנה עצמית בדברים שמאזנים אותנו הוא גבוה מאוד, במיוחד פעילות גופנית כמו הליכה, ריצה, יוגה או כל פעילות שמתחברת אליכם. פעילות גופנית משחררת אנדורפינים שמסייעים לשיפור מצב הרוח ולהפחתת חרדה.

לנשום -זה נראה אולי מובן מעליו אבל נשימות במקצב מסויים משדרות למח שהכל בסדר המקצב שמצאתי הכי יעיל הוא: לנשום לספירת 4, להחזיק בריאות לספירת 7 ולנשוף לספירת 8, למשך 3 דקות לפחות.

לדבר על זה -דברו על החרדה שלכםועל איך שאתם מרגישים עם אנשים שיכולים להכיל אתכם. שיתוף התחושות והחרדות עם חברים ובני משפחה יכול להקל על המתח ולעזור לכם להתמודד עם המצב. אם החרדה הופכת למשמעותית וקשה לניהול, יש לפנות לעזרה מקצועית. מטפלים מוסמכים יכולים לספק כלים מקצועיים להתמודדות עם חרדה.

החשיפה המוגברת לחדשות ולהודעות דרמטיות יכולה בהחלט להשפיע על ההרגשה האישית ועל מצב רוחנו. ניהול נכון של ההתראות ושל היום יום, יחד עם מודעות עצמית לפעול להורדת מתח והרגעה, יכולים לסייע רבות לשמירה על שקט ושלווה פנימיים.

הילה מעוז שפיצר, דרמה-תרפיסטית, מומחית בבריאות נפש קהילתית, דוקטורנטית במעבדה לנוירוביולוגיה התנהגותית באוניברסיטת חיפה ומנהלת ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה אינטגרטיבית"www.otsmot-psy.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר