![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)
על רקע תמונה מחויכת בה האושר והאהבה משתקפים מעיניהם, גיא זו-ארץ שיתף היום (שני) בבוקר הקשה בו מציינים שנה לטבח 7 באוקטובר תמונה שלו ושל אחיינו האהוב עילאי ברעם ז"ל שנרצח בפסטיבל הנובה, כשהוא סופד לו בטקסט קורע לב ומספר על הגעגוע והשבר.
"שנה. שנה מאז הזריחה בשבעה באוקטובר", פתח זו-ארץ את הפוסט ששיתף עם 309 אלף עוקביו באינסטגרם. "עילי הגיע לשם חצי שעה לפני כדי להספיק לרגע השיא הזה. זה היה אמור להיות הרגע היפה ביותר של צעירים יפים כל כך, אבל השמש לא הביאה איתה יופי. הזריחה הזו עצרה את הזמן מלכת עבורנו. קראתי אימא שכולה שכתבה שהיא הכי חששה מהרגע הזה. להבין שעבר מחזור חיים שלם , חלפו כל העונות, תמו כל החגים, אבל האוויר עומד. מרגישים את זה בבתים שלנו", המשיך ותיאר את הקושי שבניסיון לנהל שגרה בתוך האבל שלא מסתיים לעולם.
View this post on Instagram
"האם הרגע הזה יימשך לנצח? יש מי שמנסים לחזור אחורה, למצוא כל פרט, כל רמז על הרגעים האחרונים. יש מי שהמילים האחרונות שהם שמעו מלוות אותם יום וליל. כולנו מנסים להיאחז במשהו, כשאנחנו עומדים על פי תהום. שום דבר לא ישוב להיות כמו שהיה ושום דבר לא הכין אותנו לרגע הזה. הזיכרונות כל כך מלאי חיים. אמרתי לו מספיק שאני אוהב אותו? הייתי מספיק טוב עבורו? למה לא חיבקתי אותו חזק מספיק בפעם האחרונה שראיתי אותו, מה היה קורה אם הוא רק לא. המחשבות האלו לא עוזבות.
"כל יום שעובר, כל שעה, כל שנייה, מרגישים את החלל העצום שנפער. חשבנו שהאהבה שלנו לעילי היא הדבר הכי גדול עד שאיבדנו אותה. הזמן הוא תזכורת אילמת", המשיך ולבסוף ביקש לסיים בכל זאת במסר שיש בו תקווה מסוימת לעתיד.
View this post on Instagram
"שנה שאני מנסה ללכת לאורו של המלאך שלי, החלומות השתנו, ההבנה מה חשוב באמת. איך ממשיכים מכאן? בכל יום, בכל שעה, התשובה היא אחרת. יש רגעים שהחושך כולו שוב על פני תהום, יש זמנים שאור השמש מצליח לחדור ולהיכנס. מה שעוזר למשפחה שלי היא המחשבה שעילי, האחיין האהוב שלי בטוח רוצה לראות אותנו מלמעלה ממשיכים לחיות מעבר לכאב, ממשיכים לשיר חזק בארוחות שישי, ממשיכים ליהנות ממתנת החיים שקיבלנו, ממשיכים לבחור בחיים, כי את אור השמש לא יצליחו לכבות לעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו