"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גיא-זוארץ משתף בזיכרון כואב במיוחד: "לא נשמתי מהלחץ"

מגיש הטלוויזיה פרסם באינסטגרם פוסט מרגש שבו סיפר על בקשותיו של אביו, שהלך לעולמו לפני יותר משנה, לשוב ולנהוג כשעבר טיפולים קשים • הוא כתב: "הוא ישב מאחורי ההגה, התחיל לנהוג – והיה מאושר כמו ילד בלונה פארק, אבל שנה מהחיים ירדה לי בנסיעה הזו"

,עודכן
0השמעה
גיא זו-ארץ, ב-2020. צילום: אורן בן חקון

יותר משנהלאחר שאביו הלך לעולמו, מגיש הטלוויזיהגיא זו-ארץפרסם בסוף השבוע האחרון פוסט מרגש בחשבון האינסטגרם שלו, שבו יש לו 309 אלף עוקבים, בבקשותיו החוזרות ונשנות של אביו לשוב ולנהוג חרף מצבו הבריאותי אחרי הטיפולים הקשים שעבר.

זו-ארץשיתף בהחלטה שקיבל בזמנו, למרות החשש הגדול שניקר בו: "לא נשמתי מהלחץ, ראיתי שמשהו שם לא מאה ולא חד".

"אחרי הטיפולים שאבא שלי עבר,ההתאוששות הייתה קשה", כתב זו-ארץבצירוף לתמונה משותפת שלו ושל אביו. "יום אחרי שהוא פקח עיניים במחלקה, הוא שאל אותי 'איפה המפתחות של האוטו?'. אמרתי לו 'אבא, הם אצלי, אני אסיע אותך הביתה'. הוא אמר 'לא, לא, לא. אני אנהג'", ציטט מחילופי הדברים בין השניים. "הוא בקושי הצליח ללכת, אבל הוא רצה לנהוג. הסעתי אותו הביתה ויצאנו לתקופה של החלמה בבית, לאט-לאט. לא עבר יום שהוא לא התקשר אליי ואמר לי 'גיאצ'ולה שלי, אני רוצה לנהוג, אני ממש בסדר'. ידעתי שהוא עדיין לא בסדר ושהוא צריך עוד זמן להתאושש ולנהוג, זה לא בא בחשבון".

בהמשך, חלקזו-ארץבתחושותיו בזמן שסירב לבקשותיו החוזרות ונשנות של אביו, ניסים ז"ל. "לא היה פשוט עבורי להיות האיש הרע ולהגיד לו שאי אפשר, אבל הבנתי שאין מצב שזה יקרה עדיין. אחרי כמה חודשים הוא התקשר אליי באיזה ערב, ממש על הקצה, ואמר לי 'אני נוהג כל החיים שלי, אני מרגיש מצוין. תן לי לנהוג, אני ממש מבקש ממך. אני מרגיש מצוין'. אבא ידע שאני הכי שומר עליו, ולשמחתי הוא הקשיב לי וסמך עליי. כששמעתי אותו בטלפון הבנתי שדי, למען הנפש שלו, תחושת המסוגלות שלו והכבוד העצמי שלו – זה חייב לקרות".

View this post on Instagram

A post shared by Guy Zu-Aretz (@guyzu_aretz)


זו-ארץ בן ה-51 סיפר על ההצעה שלו לאביו שיגיע בבוקר שלמחרת השיחה שלהם כדי שהם יבצעו ביחד מעין נסיעת מבחן. "הוא חיכה אחרי מקלחת עם בושם ריחני וחיוך מרוח, ואמר לי 'יאללה, לרכב'", נזכר. "הוא ישב מאחורי ההגה, התחיל לנהוג, והיה פשוט מאושר כמו ילד בלונה פארק. היה חשוב לו להראות לי שהוא בשליטה, אבל אני לא נשמתי מהלחץ, כי ראיתי שמשהו שם לא מאה, משהו לא חד. שנה מהחיים ירדה לי בנסיעה הזו".

"כשהגענו, הוא שאל אותי 'נו, איך הייתי?'. הסתכלתי עליו ואמרתי לו 'אבא, אתה נוהג פגז'. הוא שאל בחיוך 'עברתי את הטסט?'. עניתי 'ברור אבאל'ה שלי, ברור'. לא יכולתי להגיד לו משהו אחר. מתגעגע", חתם.

ילד של אבא. זו-ארץ (ארכיון),צילום: משה בן שמחון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר