נקלעים למצבי הרוח האלה? ייתכן שאתם חווים "טראומה קטנה"

העולם המודרני מהווה כר פורה ללחצים עבור כולנו, גם כשאנו מצויים במצב טוב ובזמן רגוע. המצבים האלו עלולים לצבור בתוכנו, מבחינה נפשית, מתח רב מאוד שעלול להשפיע עלינו, וזאת מבלי שאנו מודעים כלל אל המתח הזה ולנזקים שבסופו של דבר נגרמים ממנו.

מי שעוסקת רבות ב"טראומות" הקטנות של היומיום היא הפסיכולוגית הבריטית ד"ר מג ארול, שבריאיון ל-Femail הסבירה שהטראומות הקטנות שאנחנו מדחיקים במהלך העשייה השגרתית שלנו, עלולות להתפתח לבעיה גדולה שתפגע בפעילות שלנו בסופו של דבר.

• סובלים מקשיי חשיבה? הטיפים שיעזרו לכם לחדד את המוח

• מנהלים דיון? כך תנצלו לטובתכם את שפת הגוף של עמיתכם

• לא חייבים לשבת אצל הפסיכולוג: 6 שיטות טיפול כיפיות שכדאי להכיר

מה הן טראומות קטנות?

לדברי ד"ר ארול, מדובר ב"פצעים נפשיים יום-יומיים" שמצטברים עם הזמן, ומשולים לפגיעה נמשכת הנגרמת מ-1,000 חתכים של נייר בגוף. "מדובר בפגיעות יום-יומיות כמו מפגש עם תוקפנות קלה במקום העבודה, תחושה מתמשכת של דחייה במשפחה, בגידות ומציאות של ציפיות חברתיות שהחברה מצפה מהאדם, ציפיות שלא ניתן לממש ולעמוד בהן כל הזמן. למעשה, צריך להבין שהרווחה הנפשית והפסיכולוגית של האדם היא מעין ספקטרום, ממצב של פעילות ושגשוג עד מצב של אי-תפקוד", אמרה.

למעשה, הצטברות טראומות עלולה לגרום לאנשים לסבול מתשישות גדולה, מקשיים בהירדמות ובשינה, מאכילה רגשית וממצב של חוסר יכולת להתגבר על פגיעות או לא להצליח ליהנות מההנאות הקטנות של החיים. ד"ר ארול גם פירטה את 7 סוגי הגורמים המרכזיים שמהווים טראומות קטנות, כאלו שיכולות להצטבר עם הזמן ולהפוך לבעיה משמעותית בתפקוד האדם מבחינה נפשית.

מציאות של חוסר בשינה

על פי ד"ר ארול, אנשים שנפגעים במהלך היום מטראומות קטנות עלולים להתקשות בשינה בלילה. לדבריה, "לעיתים, רגישות יתר, חרדה או עודף גירויים מותירים את האדם עם גירוי יתר, מה שמונע ממנו שינה. במצב הזה אנחנו מנסים להירגע על ידי צפייה בסרטונים בסלולר, כשסרטון אחד הופך לשניים ושלושה ועוד, וכך אנו מרגיעים את עצמנו אחרי יום עמוס מדי, כשבפועל אנו מזיקים לעצמנו עם חוסר מתמשך בשינה לאורך הימים". הנזק מההתנהגות הזה נצבר לאורך זמן והופך לטראומה. כאן, לדברי המומחית, "כדאי לנסות לנטרל רגשות רעים כבר במהלך היום. צרו לעצמכם שעות ערות שבה אתם נחים ומטפלים בעצמכם כדי לא להגיע ללילה לחוצים מדי ועם חוסר יכולת לישון".

רגשות האשמה של הבוקר

על פי המומחית, הרוטינה של ארוחת הבוקר יכולה לייצר אצל הורים רגשות אשמה. "משדרים לנו שעלינו לצאת לעבודה מיד בבוקר כדי לתחזק קריירה משמעותית יחד עם היותנו ההורה המושלם שמנהל את הבית בקור רוח בזמן הכאוס של הבוקר. מדובר בציפייה לא מציאותית, מה שיוצר אוסף של טראומות קטנות שמובילות לחוסר ביטחון, דאגה כרונית, אשמה ובושה".

לדבריה, "נראה לנו שכולם מצליחים לג'נגל ולהצליח בכל תחומי החיים, בעוד אנחנו לא מצליחים בכך. אם אתם מרגישים בכך, אז כדאי לכם לשוחח יותר עם הורים אחרים ולגלות שאין אדם שמצליח לעשות את כל המטלות האלו בצורה מושלמת".

לחצי תחילת יום העבודה

אנשים יכולים לחוות אגרסיה קטנה מעמיתיהם לעבודה, כך שהוא סופג אותה אל תוכו באופן שנצבר עם הזמן לפגיעה של ממש. "הפגיעה הזו מצטרפת לאי-כיבוד המרחב האישי של העובד, לא פעם כשחציית הגבולות הזו כוללת גם טרטור על ידי פגישות רבות שמפריעות לו בעבודה השוטפת". לפי ד"ר ארול, פשוט כדאי להציב גבול למפריעים.

חברות נצלנית

לפעמים אנו שומרים על קשר עם חבר מהילדות או מהתיכון שפונה אלינו רק כשהוא צריך משהו. כשאנו מנסים להעיר לו על כך או לדרוש הדדיות בקשר, הוא נעלם עד הפעם הבאה שהוא צריך משהו. לדברי המומחית, "יש לנו כוחות נפש רק למספר חברויות מצומצם, וכשאנו מבזבזים את המרחב הזה על מישהו שמנצל ומקטין אותנו, אנו חווים מציאות מתמשכת של טראומות קטנות".

ביחס לכך, אמרה ד"ר ארול כי "קחו את החבר הזה לשיחה רצינית אך לא נוזפת, שבה תבררו את ההתנהגות שלו. בנוסף לכך, עלינו להיות מסוגלים להגיד לפעמים לא לסוג כזה של חבר אם החברות לא משרתת אותנו".

היחשפות מוגזמת למידע חדשותי

מסתבר שפנייה לעולם הדיגיטלי ולרשתות החברתיות חושפת אותנו למידע מכל העולם, בכמות כזו שמייצרת אצלנו סוג של הלם נפשי. "החשיפה הנרחבת לידיעות מרחבי העולם עלולה לייצר מעין תגובת לחץ מתמדת בגלל שטף האירועים והאינטנסיביות שלהם", מסבירה המומחית, שמייעצת לצמצם את החשיפה לחדשות רק לשני חצאי שעה בכל יום, ובשאר הזמן להתמקד בתכנים שקשורים לאדם עצמו או לעולמות עליהם הוא יכול להשפיע.

העומס בעת היציאה מהעבודה

אחרי יום עבודה מלא בהוצאת אנרגיה, אנו מותשים מבחינה רגשית – ואז המפגש בתחבורה הציבורית או בפקק בכביש עם הכמות העצומה של האנשים שגם נוסעים הביתה פשוט מציפה אותנו. "מפגש עם ההמון מייצר אצלנו תשישות וחרדה. זהו לחץ שמגיע מהילדות, שאז חששנו מהמוני האנשים שמקיפים אותנו. במצב כזה, ההתעלמות שלנו מהמציאות היא טעות", מסבירה המומחית. במקום להתעלם מהתחושה הזו, היא מציעה לתרגל נשימות או להקשיב למוזיקה מרגיעה כדי להקטין את העוררות הרגשית שלנו.

עימותים בין בני זוג

אחרי יום העבודה, אנחנו חוזרים הביתה ומנהלים את שגרת הבית ואת המטלות השונות בו. לא פעם אנחנו נכנסים לניהול מטלות שהתרגלנו אליהן כבר מילדותנו, גם אם לא נוח לנו עם התפקיד הזה. הדבר יוצר תחושה של טינה סמויה בין בני הזוג, כי אחד חש שהוא פועל בבית יותר מהשני. המתח הזה מתפתח לעיתים למריבה, שבה אחד מבני הזוג מטיח בשני שהוא לא חש שותפות במטלות הבית. המציאות הזו היא גם של טראומה קטנה, של מריבה קטנה או טינה קטנה בין בני הזוג, שמתפתחת עם הזמן ועלולה להזיק מאוד.

במקרה הזה, ד"ר ארול מציעה לשוחח עם הנושא ולתפקד יחד, קרי לתת לבן הזוג לסייע במטלות שאתה רגיל לעשות לבד. שיתוף בן הזוג ייצר הקלה בתחושת העומס הנפשי.