"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק בין בני זוג: מערכות היחסים הרעילות שאתם חייבים להיזהר מהן

כשחושבים על מערכת יחסים בעייתית, בדרך כלל עולה לראש זוגיות לא טובה • מומחית לטראומה חושפת שגם חברויות בין בני אדם יכולה להיות בעייתית – ונתנה גם טיפים לזיהוי קשר כזה

,עודכן
0השמעה
שתי נשים מתווכחות, צילום: Getty Images

במשך חיים שלמים חברות בין שני בני אדם יכולה להיות ממערכות היחסים הכי חשובות שיש לנו. אלא שלעיתים חברות יכולה להיות גם רעילה – ואף לפגוע באחד הצדדים, גם אם לא במכוון. אז איך תדעו אם מערכת היחסים שלכם רעילה ברמה החברית?

• נכשלים שוב ושוב בדייטים? אלה הטיפים שיצילו אתכם

• משבר בזוגיות? העצות שיעזרו לכם להציל את הקשר

לדברי ד"ר ליסה טרנר, מומחית לטראומה ומייסדת ארגון בשם CETfreedom, שעוזר לאנשים שחוו טראומות, "לאנשים יש לא פעם ציפיות פרטניות לגבי הקשר החברי, למשל בכל הנוגע לתדירות השיחות או המפגשים עם אותם חברים, פעולות שונות ששני החברים עושים ביחד ועוד. מה שהופך ידידות לדבר אידיאלי, זו מציאות שהציפיות והערכים של שני הצדדים דומים או מקבלים מקום של כבוד. אולם מצד שני, כשאנחנו לא יכולים להבין אחד את השני, את הערכים והאמונות של הצד השני, אז דברים מתחילים להיות מזיקים ורעילים".

טרנר ציינה כי ישנן כמה אמונות אוניברסליות בנוגע למערכת חברתית שאינן מתאימות למציאות, למשל שחברים צריכים לספר הכל אחד לשני, שהם צריכים להסכים על הכל ושעליהם לתעדף את צורכי החבר מעל הצרכים שלהם עצמם. "מערכת רעילה קיימת גם במציאות שבה צד אחד נותן כל הזמן והשני לוקח. זה מייצר טינה ותסכול אצל הצד הנותן", הוסיפה.

ריבים יכולים להתקיים גם בין חברים,צילום: Getty Images

דברים דומים אמר גם מתרגל ה-NLP והמאמן לחיים רוב ברנן, שציין כי הציפייה שלפיה מישהו יוותר על כל חייו כדי להיות בשבילנו בכל פעם שנצטרך, היא ציפייה לא בריאה. "על חבר להבין שגם לעמית שלו יש את החיים והמסע שלו בחיים, והעובדה שהוא לא מתייצב תמיד לעזרתנו לא אומרת שהוא לא אוהב אותנו".

נקודה נוספת שהעלה ברנן היא תופעת הקנאה. לדבריו, "סוג הפרסומים או התפיסה כי חברים עושים הכל יחד וכל הזמן נמצאים אחד עם השני, אינה מציאותית. יותר מכך, אם אחד מהחברים עושה פעילות עם מישהו אחר וזה נתפס אצלכם כבגידה, או שאתם עושים פעילות כזו והצד השני תופס את זה כבגידה, אז מדובר בדגל אדום. אדם צריך להיות שמח בשביל חברו על כך שיש לו זמן לבלות עם אנשים אחרים ושיש לו זמן לפתח את עצמו".

בכל הנוגע לשאלה מה עושים אם מזהים דפוסים כאלו בחברויות שלנו, הסבירה טרנר כי "חשוב לקחת צעד אחורה ולבחון את הציפייה שלנו מהצד השני, ואם היא ציפייה כנה והוגנת. במקרה כזה, כדאי לשוחח באופן פתוח עם החבר ולנהל איתו שיחה כנה סביב השאלה מה כל אחד צריך ורוצה מהקשר החברי. אם אי אפשר להגיע להסכמה או שהצד השני לא יכול לכבד את הגבולות שלכם, אז אולי כדאי לבדוק מחדש את הקשר".

ד"ר טרנר סיימה באומרה כי "חשוב לזכור שזה בסדר להציב גבולות ולתעדף את הרווחה שלנו מעל הקשר החברי, גם אם זה אומר לסיים את מערכת היחסים הרעילה עם הצד השני".

הם כן היו שם אחד בשביל השני 24/7. "חברים" // צילום: Getty Images,צילום: Getty Images
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר