אוהבים שהבית מריח מלבנדר ולימון? כדאי שתקראו את זה

יש משהו כמעט ממכר בריח של בית שזה עתה נוקה. לימון, אורן, לבנדר או "ריח של כביסה" - עבור רבים מאיתנו, אלה הסימנים לכך שהמשימה הושלמה בהצלחה. אבל עכשיו מגיע מחקר חדש שמציע להסתכל על ה"ריח הנקי" הזה קצת אחרת.

חוקרים מאוניברסיטת Purdue בארצות הברית מצאו כי חומרי ניקוי מבושמים יכולים ליצור בתוך הבית זיהום אוויר בלתי נראה, כאשר תרכובות הריח שבמוצרים מגיבות עם אוזון הנמצא באוויר ויוצרות חלקיקי ננו זעירים.

והכמות? לפי החוקרים, בהתאם למוצר ולאופן השימוש בו, מדובר במיליארדים ולעיתים אפילו טריליונים של חלקיקים.

המחקר הוצג במסגרת הכנס של האגודה האמריקנית לכימיה, והחוקרים מדגישים כי אין כאן המלצה להפסיק לנקות את הבית - אלא להבין שגם לפעולת הניקוי עצמה יכולה להיות השפעה על איכות האוויר.

הריח שאתם אוהבים עלול להיות חלק מהבעיה

החוקרים התמקדו בין היתר בתרכובות המכונות טרפנים - חומרים אורגניים שאחראים לריחות שאנחנו מזהים עם טבע וניקיון. לימונן, למשל, מעניק ריח הדרים למוצרים רבים. פיינן קשור לריח של אורן, בעוד שלינלול נמצא בין היתר בלבנדר ותימול בטימין.

החומרים האלה אינם "רעלים" במובן הפשוט של המילה, והם קיימים באופן טבעי גם בצמחים. הבעיה מתחילה כאשר הם משתחררים בחלל סגור בריכוזים גבוהים ומגיבים עם אוזון. במחקר נמצא כי במהלך פעולות כמו ריסוס משטחים, ניגוב וניקוי, נוצרו חלקיקים זעירים במהירות רבה.

קטנים כל כך שמכשירי האוויר בבית עלולים לפספס אותם

החלקיקים שנוצרו היו בגודל של כ־1 עד 30 ננומטר. מדובר בחלקיקים זעירים במיוחד, שבחלק מהמקרים נמצאים מתחת לטווח הזיהוי של מכשירי ניטור איכות אוויר ביתיים.וזה בדיוק מה שמטריד את החוקרים: בגלל גודלם, החלקיקים יכולים לחדור עמוק למערכת הנשימה.

לפי החוקרים, חלקיקי ננו מסוג זה יכולים להתמקם לאורך דרכי הנשימה ובריאות, ובמקרים מסוימים אף להגיע למחזור הדם. הם מדגישים כי מדובר בסיכון בריאותי פוטנציאלי, ולא בהוכחה לכך שכל שימוש בחומר ניקוי מבושם גורם למחלה.

וההשוואה לכביש סואן לא בדיוק מרגיעה

אחד הנתונים הבולטים במחקר הוא ההשוואה לחשיפה לזיהום תחבורתי. לדברי החוקר הראשי, ברנדון בור, תגובות האוזון עם חומרי הריח במהלך הניקוי יכולות לייצר חלקיקי ננו בכמות שמביאה ל"מנת נשימה" דומה לזו שאפשר לקבל בעמידה בחוץ לצד כביש עמוס - ולעיתים אף גבוהה יותר.

חשוב לסייג: החלקיקים אינם זהים לאלה שנפלטים ממכוניות. ההרכב הכימי שונה, וההשוואה מתייחסת לכמות החלקיקים שנשאפת ולא לכך שהבית הופך ל"כמו כביש". ובכל זאת, מדובר בהשוואה שמבהירה עד כמה משמעותית יכולה להיות החשיפה במהלך פעולת ניקוי בחלל סגור.

גם חומרי ניקוי "טבעיים" נכנסים לתמונה

אם חשבתם שהפתרון הוא לעבור למוצר שעליו כתוב "טבעי" או כזה שמכיל שמנים אתריים - גם כאן הסיפור מעט מורכב יותר.

החוקרים בדקו לא רק חומרי ניקוי רגילים, אלא גם מוצרים בוטניים וחומרי חיטוי המבוססים על שמנים אתריים.

גם בהם נמצאו תרכובות ריח שיכולות להשתתף בתגובות הכימיות שיוצרות חלקיקי ננו. כלומר, "טבעי" לא בהכרח אומר שהמוצר אינו משפיע על איכות האוויר בתוך הבית.

אז מה אפשר לעשות?

החדשות הטובות הן שלא צריך לבחור בין בית נקי לבין אוויר נקי.

החוקרים ממליצים על כמה צעדים פשוטים:

• להעדיף חומרי ניקוי ללא בישום או בעלי ריח עדין.
• לאוורר את הבית בזמן הניקוי, באמצעות חלונות או ונטה.
• להימנע משימוש בכמה מוצרים מבושמים במקביל.
• לא להשתמש במכשירים שמייצרים אוזון בזמן הניקוי, משום שהאוזון יכול להגביר את התגובה הכימית עם תרכובות הריח.

והמסר אולי החשוב ביותר: בית שמריח חזק מניקיון לא בהכרח אומר שהאוויר בו נקי יותר. לפעמים, דווקא הריח שאנחנו מזהים כ"נקי ורענן" הוא סימן לכך שחומרים פעילים נמצאים עכשיו באוויר - ומתרחשות בו תגובות כימיות שאי אפשר לראות בעין.