יש צבעים שאתם "לובשים". ואדום - ובמיוחד אדום על השפתיים - יותר דומה לשלט ניאון קטן שאומר: הגעתי, ואני לא מתנצלת על זה. זה לא רק עניין של אופנה או טרנד; זה קיצור דרך תרבותי. לפעמים הוא משדר זוהר, לפעמים מרד, לפעמים "אל תנסו אותי היום", ולפעמים את כל החבילה יחד.
ומה שמעניין באמת: המשמעות הזו לא נולדה באינסטגרם. היא נבנתה שכבה אחרי שכבה במשך אלפי שנים - כשכל תקופה הדביקה לשפתון האדום תווית אחרת: סטטוס, חטא, כישוף, פטריוטיות, מחאה, ואז שוב - כוח.
הצבע שמסרב להיות "רק צבע"
הסיבה ששפתון אדום "עובד" כמעט בכל תרבות קשורה גם לביולוגיה וגם לסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על אדום: דם, חיים, חיוניות, תשוקה - ובעיקר תשומת לב. אדום הוא צבע שמושך מבט גם כשאתם לא מבקשים, ולכן הוא נהיה כלי שמאפשר לכם לבחור איך להופיע בעולם: להעצים נוכחות, לסמן גבול, או להפוך רגע רגיל להצהרה.
5,000 שנה של אודם: מאבנים כתושות ועד חיפושיות
לפי מקורות היסטוריים שונים, שימוש בצבע לשפתיים קיים בערך 5,000 שנה - עוד בעולם הקדום של מסופוטמיה ועמק האינדוס, הרבה לפני שפתון במארז מגנטי. במצרים העתיקה צבע לשפתיים סימל מעמד - ולא היה "רק לנשים"; גם גברים וגם נשים השתמשו בו כסימן סטטוס.
כלומר, עוד בהתחלה - האדום לא היה "קישוט". הוא היה שפה חברתית.
כשהאדום הפך לחשוד: פריצות, כישוף ומוסר ציבורי
כאן מגיע הטוויסט שמופיע גם בתמלול שסיפקתם: באירופה, ובמיוחד באנגליה, שפתיים צבועות קיבלו תקופות ארוכות של מוניטין מפוקפק - ולפעמים ממש מסוכן. במאות קודמות "איפור בולט" נקשר לא פעם לסטייה מוסרית, הונאה, או אפילו דימויים של כישוף; ובהמשך, בתקופה הוויקטוריאנית, התפיסה הציבורית נטתה להציג קוסמטיקה כלא-מכובדת.
האירוניה? באותה אנגליה עצמה, אליזבת הראשונה הפכה את האדום לאייקון מלכותי - אבל רבים מהחומרים ששימשו אז בקוסמטיקה (למשל תכשירי עופרת) היו רעילים. היום אנחנו יודעים ש"זוהר" יכול היה לעלות במחיר בריאותי כבד.
המלכה אליזבת ה-2
האדום יוצא לרחוב: זכות בחירה, זכות הצבעה, וזכות להיראות
בתחילת המאה ה-20 התרחשה אחת ההפיכות הכי מעניינות: תנועות נשים התחילו להשתמש באדום כטקטיקה של נראות. לפי תיעוד פופולרי (כולל Google Arts & Culture), אליזבת ארדן אף תרמה אלפי שפתונים אדומים לצועדות במצעד נשים בניו יורק ב-1912 כסמל סולידריות.
אבל - פה זה נהיה אפילו יותר מעניין - חוקרות והיסטוריוניות של תרבות האיפור מציינות שחלק מהסיפור הזה הפך עם השנים ל"אגדה" שיווקית, ושלא כל פרט בו ודאי כפי שמספרים אותו.
מה שבטוח: באותה תקופה האדום עבר מיתוג מחדש אדיר - מ"סימן לאישה לא מכובדת" ל"אני כאן כדי לדרוש זכויות".
כל מיני אדומים. שנות ה-50 של המאה הקודמת
מלחמת העולם השנייה: "יופי הוא חובתך!"
אם יש תקופה שבה שפתון אדום הפך מסמל אישי לסמל לאומי - זו מלחמת העולם השנייה. בארה"ב (ובמקומות נוספים) איפור, ושפתון במיוחד, קיבל משמעות של מורל וחוסן: להיראות "בסדר" כשהכול לא בסדר.
ובאופן קונקרטי: נוצר ב-1941 גוון ייעודי לשירות - "Montezuma Red" - שנועד להתאים לפרטי המדים של הנשים המשרתות.
ומה לגבי הסיפור ש"היטלר שנא שפתון אדום"? הוא נפוץ מאוד - אבל כדאי להתייחס אליו בזהירות. יש מקורות בדיקת עובדות שמציינים שהטענה קיימת, אך לא תמיד יש לה תיעוד חד-משמעי ברמת "מסמך רשמי". ועדיין, גם אם זה היה יותר מיתוס ממזכר - המיתוס עצמו עבד: נשים אימצו אדום כדרך להגיד "אנחנו לא נעלמות".
גם עם מדים במלחמת העולם ה-2
הוליווד נתנה לזה פנים - אבל לא לקחה את זה מהרחוב
אחרי המלחמה, הוליווד עטפה את האדום בזוהר של כוכבות - מרילין מונרו, אליזבת טיילור ואחרות - והפכה אותו לקוד של גלאם. אבל הוא לא הפסיק להיות גם טרנסגרסיבי: רגעי תרבות פופ, מוזיקה, מחאות - האדום תמיד ידע להופיע בדיוק כשמישהו ניסה להחזיר נשים למסגרת.
2025: זה כבר לא רק "כוח נשי" - זה כוח של מי שבוחר/ת בו
בשנים האחרונות נראה ששפתון אדום ממשיך לתפקד כסמל מחאה ונראות גם מחוץ למערב: הוא הופיע בקמפיינים ובהפגנות, למשל בניקרגואה ובצ'ילה, כחלק ממאבק פוליטי וחברתי.
ובמקביל, יש גם ביקורת פנימית: מי בכלל זכה היסטורית להרגיש שהאדום "שייך לו"? דיונים על גזע, מעמד וזהות מגדרית מראים שהסמל הזה לא תמיד היה נגיש או "בטוח" לכולם - אבל היום יותר קהילות תובעות בעלות על המשמעות שלו.
כלומר, האדום כבר לא "תכתיב". הוא כלי. והוא נהיה חזק במיוחד כשהוא נבחר מתוך חופש, לא מתוך חובה.
שנות ה-20 של המאה הקודמת. עשור ה"אני כאן כדי לדרוש זכויות"
אפילו כשאין חשק לקניות גדולות: "אפקט השפתון"
יש עוד שכבה מעניינת לסמל הכוח הזה: כלכלה. "אפקט השפתון" הוא רעיון לפיו בתקופות משבר אנשים נוטים לפנק את עצמם ב"יוקרה קטנה" במקום הוצאות גדולות - ומחקרים אמפיריים מצאו שבמשבר הכלכלי הגדול (2008) הייתה עלייה בהוצאות על קוסמטיקה בקרב נשים צעירות (18-40), לצד ירידה בהוצאות על בגדים.
במילים פשוטות: כשאין שליטה על העולם, יש שליטה על הפרטים הקטנים - ושפתון אדום הוא פרט קטן עם נוכחות של שלט חוצות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו