לא מעט דברים מסמלים "הזדקנות" כמו הופעת שיער אפור בחברה הכה אובססיבית למראה. אבל זה רק אחד מכמה שינויים הקשורים לשיער שיכולים להופיע עם הגיל. בסביבות גיל 40 הצעיר, יתכן שתתחילי לראות שינויים נוספים, במיוחד אם את מתקרבת לכאוס ההורמונלי של תקופת המעבר.
אם את חושבת "האם גיל 40 לא מוקדם מדי בחיים כדי לדבר גיל המעבר?", כדאי שתדעי: בעוד שגיל המעבר - המוגדר טכנית כנקודת הזמן המציינת 12 חודשים רצופים מאז המחזור האחרון - מתרחשת בממוצע בין גילאי 45 ל-55, התקופה המובילה אליה, הקרויה פרי-מנופאוזה, מביאה עמה תנודות הורמונליות ולעיתים קרובות נסיעה פרועה של תסמינים.
יש את אלה שכנראה את מכירה, כמו גלי חום ונדנודי מצב רוח, אבל גם כמה סימנים פחות נדונים כמו ערפל מוחי, כאבי מפרקים וכן, שינויים בשיער, כמו דילול ונשירה למשל. פרי-מנופאוזה נמשכת בדרך כלל כארבע שנים לפני שהמנופאוזה מתרחשת, אבל יכולה להימשך עד עשור או יותר, כך שנשים רבות יכולות להתחיל להבחין בשינויים אלה בשנות ה-40 שלהן, כן, מסבירה ד"ר ג'סיקה שפרד, רופאת נשים מוסמכת וקצינת רפואה ראשית בפלטפורמת הטלה-רפואה Hers.
ותופעות גיל המעבר אינם האשמה היחידה בשינויי השיער ככל שמתבגרים. גורמים אחרים הקשורים להזדקנות יכולים להשפיע על צפיפות ומרקם הקווצות בשלב זה של החיים, אומרת ד"ר שפרד: "זה רק לעיתים נדירות דבר אחד בלבד".
כל הדרכים העיקריות שבהן השיער משתנה אחרי גיל 40 ומה עומד בשורש השינויים הללו - וגם אופן הטיפול בקווצות קפריזיות בעשור הרביעי ומעבר לו.
1. הוא עלול להיות דליל יותר, במיוחד סביב השביל באמצע
כפי שצוין, הסביבה ההורמונלית של פרי-מנופאוזה יכולה לעורר נשירת שיער מסוימת, וזה נובע בעיקר מהמסלול הנשירה של אסטרוגן, הורמון שבמקרה ממלא תפקיד מפתח בגדילת השיער. הירידה הזו משנה את האיזון הכללי שלך בין אסטרוגן לטסטוסטרון, כך שיש לך יחסית יותר מהאחרון, מסבירה ד"ר קרולין גו, רופאת עור מוסמכת ב-UCLA Health שמתמחה בנשירת שיער והפרעות קרקפת. כשהמאזניים נוטים לטובת הטסטוסטרון, "שלב הגדילה של מחזור השיער מתקצר", מסבירה ד"ר גו. התוצאה? הזקיקים שלך מבלים פחות זמן בהפקת קווצות חדשים ויותר זמן בשלבי המנוחה והנשירה של מחזור החיים שלהם.
עם זאת, לחלק מהאנשים יש גנים בירושה (מהורה אחד או משניהם) שהופכים את זקיקי השיער שלהם רגישים במיוחד לטסטוסטרון; זה מגביר את הרגישות שלהם לשינויים הנ"ל במחזור החיים של השיער ככל שהם מתבגרים, מה שבדרך כלל משאיר אותם עם סוג של נשירת שיער הנקרא אלופציה אנדרוגנטית. זה ידוע גם בשם נשירת שיער נשית, והיא מאופיינת במיוחד בנשירה בכיפת הראש או סביב השביל האמצעי שמתקדמת לדילול מפוזר יותר. "אם היה לך שיער דק ודליל מלכתחילה, הדלילות (הגוברת) עשויה להיות בולטת יותר", אומרת ד"ר דנדי אנגלמן, רופאת עור מוסמכת ב-Manhattan Dermatology & Cosmetic Surgery.
כדי להבהיר, זה לא אומר שכל עדות לנשירת שיער היא סימן לשינויים הורמונליים מתקדמים. "איבוד 50 עד 100 קווצות ביום נחשב נורמלי", מציינת ד"ר אנגלמן, "שדומה לרפידת צמר פלדה המכסה את הניקוז או סתם סבך של חוט, תלוי בצפיפות השיער שלך". אבל אם את מוצאת שאת מצליחה לראות יותר ויותר מקרקפת שלך, "יש סיכוי טוב שזה בגלל הורמונים והזדקנות", היא אומרת.
2. הוא בדרך כלל הופך דק יותר
בדיוק כמו עם נשירה, דילול יכול לקרות כשאת מתקרבת לשנות ה-40 בגלל הירידה הקשורה באסטרוגן. יחסית יותר טסטוסטרון שצף במערכת שלך יכול לגרום לזקיקי השיער שלך להתכווץ עם הזמן, אומרת ד"ר אנגלמן. זקיקים קטנים יותר, בתורם, מניצים שערות דקות יותר. אבל אותה נטייה גנטית שצוינה למעלה היא באמת מה שקובע כמה דילול תראי וכמה מהר, מציינת ד"ר גו. אז אם ירשת זקיקי שיער רגישים לאנדרוגן, יש סיכוי גבוה יותר שתסיימי גם עם נשירת שיער נשית וגם עם קווצות דקות יותר בכלל כשתעברי את גיל 40.
3. הוא עלול להפוך יבש ושביר יותר במרקם
גורמים הורמונליים טבעיים אינם הדבר היחיד שיכול לעורר שינויי שיער ניכרים בשלב זה של החיים; יש גם "כל הדברים שאנחנו עושים לו", כמו הפעלת חום, שימוש במוצרים כימיים עליו וצביעתו, מציינת ד"ר שפרד, מה שיכול לשנות את התחושה והחוזק הכללי של הקווצות. למען האמת, הרגלי עיצוב קשים יכולים להפוך שיער לשביר, פרום ויותר נוטה לשבירה בכל גיל, אבל במהלך שנים, היכולת של השיער לעמוד בכל מה שאנחנו עושים לו אכן נפגעת, היא אומרת. ההשפעה של גורמים יומיומיים אחרים כמו חשיפה לאור שמש ומזהמים סביבתיים יכולה גם להצטבר עם הזמן, לתרום ליובש, מסבירה ד"ר קריסטין לו סיקו, רופאת עור מוסמכת ב-NYU Langone שמתמחה בהפרעות קרקפת ושיער.
באותו זמן, העור שלך עלול לייצר או לשמור פחות שמן טבעי ככל שאת מתבגרת - בגלל אותה ירידת אסטרוגן שצוינה למעלה - מה שיכול להוביל לקרקפת דמוית סהרה כמו גם לקווצות יבשות, מציינת ד"ר גו.
אנשים עם שיער מתולתל עלולים להיות פגיעים במיוחד לשינויי מרקם אלה, כמו גם לנזק ולאובדן שיכולים לבוא אחר כך, כי סוג השיער הזה נוטה להיות שביר יותר, מציינת ד"ר גו. "יתכן שאת אפילו לא עושה הרבה עיבוד כימי או עיצוב אינטנסיבי, אבל עם חשיפות רגילות ובלאי, הוא יכול לחוות שבירה בגיל הזה".
4. הוא עלול לאבד חלק מהברק הקודם שלו
שינוי במראה השיער יכול ללכת יד ביד עם שינויי המרקם שהוזכרו למעלה. פחות לחות כללית המכסה את העור והקרקפת שלך אומר גם פחות ממנה יכול לנסוע למטה על כל ציר שיער ולתת לכל חתיכה את הברק שלה, אומרת ד"ר גו. ושנים של חשיפה לחום, כימיקלים ולכלוך סביבתי יכולים גם להסיר חלק מהברק הטבעי של השיער שלך, להשאיר אותו נראה עמום יותר, מציינת ד"ר לו סיקו. זה יכול להיות ההבדל הראשון שתבחיני בו או כזה שמגיע לצד שבירות ושבירה.
5. וכן, הוא עלול להתחיל להאפיר
את כבר יודעת שקווצות אפורים יכולות לצוץ לפני גיל 40, אבל אחרי הנקודה הזאת, יש סיכוי גדול שתבחיני בהן. אנחנו מתחילים לאבד את התאים המייצרים פיגמנט בזקיקי השיער שלנו, הנקראים מלנוציטים, ככל שאנחנו מתבגרים, ואלה שנשארו לנו מפסיקים לייצר כל כך הרבה מלנין (הגוון שצובע שיער). הסיבה למה לא ברורה, אבל אנחנו כן יודעים שיש רכיב גנטי, אומרת ד"ר שפרד. אז יש סיכוי טוב שתהפכי אפורה בערך באותו גיל ובמידה דומה לזקנים שלך. והמוצא האתני שלך יכול להשפיע על מתי זה קורה למשפחה שלך: מחקר מציע שאנשים לבנים נוטים לראות אפור באמצע שנות ה-30, ואחריהם אסיאתים בסוף שנות ה-30, ואנשים שחורים באמצע שנות ה-40 (אם כי כשזה מגיע לאוכלוסיות אחרות, חסרים נתונים).
עם זאת, יש גם עדויות שלחץ יכול לשחק תפקיד בהפיכה לאפור, אומרת ד"ר גו. "במשך זמן רב, חוקרים חשבו שנשיאים הפכו אפורים כי הם פשוט היו בגיל שזה קורה ולא בגלל שהם היו במתח מיוחד - אבל לאחרונה, ראינו נתונים שמראים שאם מלחיצים עכברים, למשל, הם הופכים אפורים מהר יותר". (חוקרים חושדים שההפעלה של מערכת העצבים של מתח מתמיד יכולה לדפוק את התאים שמייצרים מלנוציטים).
אז ייתכן שהערימה של לחצים נפוצה לאנשים בשנות ה-40 שלהם - אולי את מגיעה לשיא הקריירה שלך בזמן שאת גם מטפלת בילדים ובהורים מזדקנים - יכולה לדרבן את תהליך ההאפרה. ד"ר גו מדגישה, עם זאת, שזה לא קשור לאיך את מתמודדת עם מתח. "את יכולה להיות האדם הכי מאוזן בעולם, אבל יש הרבה לחצים בלתי נמנעים, והגוף שלך עדיין יכול להגיב", היא אומרת.
כיצד לטפל בשיער בשנות ה-40 ומעבר
כדי לתמוך בקווצות שלך לטווח הארוך, מועיל לשנות את שגרת השיער שלך עם השינויים הנ"ל בראש - החל מהאופן שבו את מנקה אותו.
בעוד שהשאלה כמה פעמים לחפוף את השיער היא אישית ביותר (תלויה בדברים כמו מרקם וסוג השיער הספציפי שלך, כמו גם אורח החיים שלך), בדרך כלל זה רעיון טוב לחפוף פחות אם הוא מרגיש יבש יותר, מציינת ד"ר גו.
בחרי בשמפו עדין ומעניק לחות ללא סולפטים כדי לנקות פסולת מבלי להסיר קווצות כבר שבירות. אם השיער שלך עדיין נהיה שמנוני מדי פעם ואת מתמודדת עם קשקשים - שלעיתים קרובות נגרמים על ידי סוג של שמרים שמשגשג על שמני קרקפת - ד"ר גו מציעה להשתמש בשמפו נגד קשקשים כל שטיפה שנייה או שלישית. החומר האנטי-פטרייתי במוצרים אלה יכול להרוג שמן נוסף ולהעלים פתיתים, אבל על ידי שימוש באחד בחלופין עם שמפו מעניק לחות, את יכולה להבטיח שהשיער שלך לא יופשט מלחות בתהליך, היא מסבירה.
המרכך שאת משתמשת בו אחרי השטיפה חשוב באותה מידה, אם לא יותר, לשמירה על שיער יבש או מדלדל, אומרת ד"ר שפרד. היא ממליצה לחפש מרכך עמוק המכיל קרטין כדי לחזק קווצות רפויות ולמנוע שבירות. רכיבים כמו חומצות אמינו (כמו גליצין, ארגינין וציסטאין) וחלבונים צמחיים (למשל, חלבון חיטה או אורז הידרוליזה, או חלבון סויה) יכולים גם לחזק שיער מדלדל.
לעשות פחות כשזה מגיע לעיצוב שיער - לקצץ בשימוש בכלי חום, טיפולים כימיים וצבעים, אם את יכולה - יכול גם לחסוך מהקווצות שלך קצת בלאי. (ואם את כן בוחרת לייבש, ליישר או לסלסל את השיער שלך, אל תשכחי את המגן מפני חום).
מעבר לשינוי פרקטיקות הטיפוח בשיער, חשוב להיות מעודכנת עם הבדיקות השנתיות שלך ככל שאת מתבגרת, מציינת ד"ר לו סיקו. חלק מהשינויים הנ"ל במרקם ובצפיפות השיער יכולים גם לנבוע מבעיות בריאותיות - מצבים מסוימים כמו היפר והיפותירואידיזם וסוכרת יכולים לגרום לנשירה או דילול, כמו גם מחסרים ברכיבי תזונה כולל ברזל, ביוטין, ויטמין D ואבץ.
רופא המשפחה שלך יכול לגלות האם אחת מהבעיות האלה יכולה להסתתר מתחת לפני השטח, ואם כן, להכניס אותך לתוכנית טיפול כדי לדכא שינויים הקשורים לשיער וכל תסמינים אחרים שעלולים להיות לך.
אם את מודאגת מדילול, נשירה או שינויי שיער אחרים אחרי גיל 40, מומלץ גם לראות רופא עור מוסמך, שיכול להבין את הסיבה השורשית במקרה שלך. החדשות הטובות הן שאפילו עם נשירת שיער הקשורה להזדקנות, יש טיפולים שיכולים לעזור.
בעוד שלעיתים קרובות לא ניתן למנוע בגלוי נשירת שיער עם הגיל, ככל שתאמצי טיפול מוקדם יותר, כך הוא יכול לעבוד ביעילות רבה יותר - אז את לא צריכה לפחד להיעזר במומחה מההתחלה, אומרת ד"ר שפרד. אבל באותו זמן, זכרי שכל השינויים הפוטנציאליים בשיער למעלה משקפים חלקים טבעיים ונורמליים לחלוטין של הזדקנות. ובאמת אין חוק שאת חייבת לעשות משהו בקשר אליהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו