"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאסוף שיער ולא להקדים לתור: תקנון הציפורניים שמסעיר את הרשת

אישה שבסך הכל רצתה לסדר את הציפורניים נאלצה להתחייב לתקנון קשוח הכולל שמונה סעיפים • האם מדובר בדרישות לגיטימיות?

,עודכן
0השמעה
מניקור. למצולמות אין קשר לכתבה. צילום: לירון מולדובן

גולשת בקבוצת "מאמאצחיק" פרסמה הבוקר (רביעי) פוסט ובו סיפרה כי פנתה אל אשת מקצוע בתחום של מילוי ציפורניים בכוונה לקבוע אליה תור – אלא שלהפתעתה הרבה היא קיבלה הודעה ארוכה ומפורטת הכוללת את תקנון העסק, באורך של שמונה סעיפים.

בין הסעיפים של התקנון, נכתב בהודעה כי על הלקוחה להסכים, בין היתר, לכל רשימת הדרישות הבאות: להגיע לתור בזמן, לעדכן על איחור של למעלה מ-5 דקות, להבין שבאיחור של יותר מ-10 דקות התור מבוטל אוטומטית, לא להקדים לתור ללא תיאום, לא להגיע עם ילדים לתור, לא להגיע עם מלווים לתור (חברות או בני משפחה), לא להגיע עם בעלי חיים, לא להגיע חולה, להגיע עם שיער אסוף, לשים טלפון על שקט, להימנע מהתעסקות בטלפון במקרים לא דחופים – ועוד היד נטויה.

אנחנו בסך הכל רוצות ציפורניים מטופחות. למצולמות אין קשר לכתבה,צילום: אורן בן חקון

לאחר שהלקוחה הפוטנציאלית סירבה להסכים לתקנון, היא פנתה אל קבוצת האימהות בפייסבוק במטרה לבדוק מול העוסקות בתחום אם מדובר בדרישה לגיטימית. התשובות לכך ללא ספק היו חלוקות:

"מצדיעה לה! כעצמאית אני יותר מדי מרחמת ומעגלת פינות", כתבה אחת הגולשות שצידדה בבעלת העסק. "בטוחה שהתקנון נכתב אחרי הרבה עוגמת נפש של ביטולים, הברזות וכן הלאה. אם מבטלים תור לאנשי מקצוע אחרים זה ברור שצריך לשלם, ובמקצוע הזה – זה משום מה לא מובן מאליו שהמטפלת התארגנה כדי לטפל בך, דחתה לקוחות אחרים. אז אומנם קצת מייגע, אבל זה צודק (כותבת בתור מניקוריסטית שלא עושה את זה ומתבאסת מביטולים של הדקה ה-90)", כתבה גולשת אחרת.

מנגד, היו שטענו כי מדובר בדרישה מוגזמת ואף טרחנית למדי, עבור לקוחה שבסך הכול רוצה למלא ציפורניים. כך כתבו: "10 שנים במקצוע, מעולם לא היה לי תקנון והלקוחות מכבדות אותי פי כמה", הגיבה אחת הגולשות. "לא לגעת בטלפון ולאסוף שיער זה קיצוני", כתבה גולשת אחרת, ושלישית הוסיפה מתוך טרוניה – "לאסוף שיער – כאילו אני בטירונות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר