הטעות הנפוצה שכולנו עושים על הכביש - ועולה ביוקר

נהגים רבים המזהים מקום פנוי בצד השני של הרחוב בוחרים לחצות את הנתיב הנגדי ולחנות "הפוך". מדובר בטעות נפוצה הנובעת לרוב מחוסר היכרות עם תקנות התעבורה בישראל. בפועל, פעולה זו מהווה עבירה רשמית הגוררת קנס כספי מיידי.

לשון החוק: האיסור המפורש בתקנה 72

האיסור על חנייה בניגוד לכיוון התנועה מעוגן באופן חד-משמעי בתקנה 72(א)(1) לתקנות התעבורה. לשון התקנה קובעת כי לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו ולא יחנהו "בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי, או בניגוד לכיוון הנסיעה".

החוק מבהיר כי גם בכביש חד-סטרי, האיסור חל אם מדובר בכביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה. המשמעות היא שחובת החנייה עם כיוון הנסיעה היא כלל ברזל קשיח, והחרגה שלו קיימת אך ורק ברחובות חד-סטריים עירוניים פשוטים.

הסיכון הבטיחותי העומד מאחורי התקנה

תקנה זו נועדה למנוע סיכונים בטיחותיים ממשיים הנוצרים בעיקר בעת היציאה מהחנייה. כאשר רכב חונה בניגוד לכיוון התנועה, שדה הראייה של הנהג בעת ההשתלבות חסום כמעט לחלוטין על ידי הרכבים החונים לצדו, דבר המייצר "שטחים מתים" נרחבים.

בשל חסימת הראייה, הנהג נאלץ לצאת אל תוך נתיב הנסיעה הנגדי בצורה עיוורת חלקית. מצב זה מייצר סכנת התנגשות חזיתית מיידית ומסוכנת עם כלי רכב המגיעים כחוק בנתיבם, וזו הסיבה שהמחוקק הגדיר זאת כמקום אסור לחלוטין לעצירה או חנייה.

סמכויות האכיפה וגובה הקנס

על פי צו התעבורה, העמדת רכב בניגוד לתקנה 72(א)(1) גוררת קנס כספי קבוע בגובה של 250 שקלים. מדובר בעבירת קנס שאינה נושאת בחובה רישום של נקודות חובה ברישיון הנהיגה, דבר הגורם לנהגים רבים לזלזל בה עד לרגע קבלת הדו"ח.

האכיפה בשטח מבוצעת באופן שוטף על ידי שוטרי אגף התנועה וכן על ידי פקחי הרשויות המקומיות. הפקחים העירוניים פועלים מכוח חוקי עזר עירוניים המאמצים את תקנות התעבורה הארציות במטרה לשמור על הסדר הציבורי ובטיחות המשתמשים בדרך.