"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מקלטים, תחבורה ומאבטחים ישראלים: יהודי אוקראינה נערכים לתרחיש של פינוי חירום

בקייב, באודסה ובאומן מתכוננים ליום פקודה: אוטובוסים ומכוניות פרטיות יגויסו לפינוי אנשי הקהילה, ומוסדותיה תוגברו במאבטחים ישראלים • רב העיר קייב: "למרות החשש, המורים נשארו כדי למנוע לחץ ופניקה בקרב הילדים" • מסמך מסווג שהגיע לידי "ישראל היום": "יש צורך ראשוני ומיידי באיתור מקום קבוע ובטוח לטיפול בצורכי היסוד של המפונים"

,עודכן
0השמעה
שדה התעופה באוקראינה. יהודים בדרך לישראל,, צילום: TPS

המתיחות באוקראינה נמשכת ביתר-שאת, ובקהילות היהודיות בערים הגדולות נערכים לתרחיש שבו יצטרכו לפנות אלפים מאזורי מלחמה, כולל מעיר הבירה קייב. לצורך כך, מגויסים מאבטחים ואוטובוסים שכן גם הדרכים במקרה של מלחמה יהיו מסוכנות.

בקייב נערכים בשבועות האחרונים לגיוס של אוטובוסים רבים ומכוניות פרטיות שבהן יש מקום לנוסעים נוספים, כדי להיערך ליום פקודה. אריאל מרקוביץ', בנו של הרב הראשי של קייב, מספר כי "יש צורך לארגן מקום לאלפי בני אדם. כל הזמן אנשים מתקשרים, חלקם אומרים שבהתחלה היו רגועים אבל המצב הגיע לממדים שלא ציפינו. רבים יצאו בצורה עצמאית אבל אנחנו מארגנים תחבורה לאלו שלא מסוגלים לכך. התכנון הוא לצאת למערב אוקראינה, רחוק מהחזית".

הרב יונתן מרקוביץ', רב העיר קייב,צילום: Oli Zitzch

לצד האפשרות לפינוי, רבים בקייב לא יוכלו לעזוב ובקהילה מספקים להם מענה. "יש כאן מאות אנשים שלא יוכלו לעזוב בשום אופן. ביקרנו בבתים של מבוגרים, ניצולי שואה בני מאה ויותר, ואנחנו נערכים לטפל בהם. יש כאן גם גן לילדים עם צרכים מיוחדים, הם הדאגה הכי גדולה שלנו. המורים נשארו למרות החשש, כדי למנוע לחץ ופניקה בקרב הילדים".

במקביל, תגברו את כל מוסדות הקהילה בקייב במאבטחים ישראלים. "אנחנו בקשר עם כל גורמי האכיפה. קיבלנו מכשיר קשר כדי שנוכל ליצור קשר עם הגורמים הרלוונטיים במקרה שהרשת הסלולרית לא תפעל".

הדלקת נרות באודסה, אוקראינה (צילום ארכיון),

אודסה ואומן: נערכים לפינוי

גם היהודים באודסה נערכים לקטסטרופה. בריאיון ל"ניו יורק טיימס" סיפר הרב אברהם וולף, רב העיר, כי שכר 20 מאבטחים ישראלים שיגנו על הקהילה במקרי הפרות סדר וביזה, וכמו כן מיפה את המקלטים בעיר למקרים של הפצצות. גם באודסה יש היערכות לתרחיש פינוי, והרב מחזיק באוטובוסים שיוכלו לפנות כ-3,000 אנשים מעיר הנמל במקרה של פלישה רוסית. "אין לנו אפשרות שלא להיות מוכנים", אמר לעיתון האמריקני.

בעיר אומן נערכים לפינוי של אלפי היהודים השוהים במקום במקרה שרוסיה תפלוש לאזור, באמצעות שיירת כלי רכב פרטיים שתאובטח על ידי חברה פרטית. התכנון כרגע הוא להתפנות לגבול עם פולין, ומשם לחצות אל המדינה השכנה.

מסמך ההנחיות לתרחיש פינוי של ארגון "הצלה אוקראינה",

לידי "ישראל היום" הגיע המסמך המסווג של תוכניות הפינוי, שחלקו עוסק בסיוע בסיסי למפונים. "כל מפונה שעוזב את ביתו הופך תלותי בגורמים שמפנים או קולטים אותו. את התחושה הזו ניתן להפחית, בעיקר על ידי טיפול בצורכי היסוד של המפונים. יש צורך ראשוני ומיידי במציאת מקום למנוחה וללינה, מקום קבוע ובטוח שמספק מאכל ושתייה במידה מספקת, וקיום צורכי היגיינה בסיסיים כמו מקלחת ושירותים".

אנשי ארגון "הצלה אוקראינה" שניסחו את המסמך הבהירו כי יש צורך רב באספקת מידע חיוני על המתרחש: "המפונים רוצים לדעת מה המצב באזור מגוריהם ומתי יוכלו לחזור לבתיהם". כמו כן, בארגון מעריכים כי רוב המפונים יהיו מהמעמד הבינוני-נמוך, מכיוון שבני המעמד הגבוה יתפנו עצמאית עוד לפני הפינוי הרשמי. "יש להתחשב בכך שמן הסתם, המפונים יחוו חוויות קשות", אמרו, "הם עלולים להיות בחרדה ויזדקקו לטיפול הולם במתקני הקליטה שלהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר