"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הקורונה מורה לנו בבירור: יש לחזק את הקשר עם העולם היהודי
אם לא יחול שינוי דרמטי, נראה בקרוב ירידה בהיקף הפילנתרופיה מארה"ב • חגי אליצור, סמנכ"ל משרד התפוצות: "הנגיף משנה את מערך היחסים בין ישראל והתפוצות" • שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן: "האתגר הוא להצמיח שותפות ארוכת טווח בין ישראל לעולם היהודי"
תמונת המחשה // צילום: AFP

הקורונה מורה לנו בבירור: יש לחזק את הקשר עם העולם היהודי

אם לא יחול שינוי דרמטי, נראה בקרוב ירידה בהיקף הפילנתרופיה מארה"ב • חגי אליצור, סמנכ"ל משרד התפוצות: "הנגיף משנה את מערך היחסים בין ישראל והתפוצות" • שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן: "האתגר הוא להצמיח שותפות ארוכת טווח בין ישראל לעולם היהודי"

דן לביא
, עודכן

הנה חשבון הגיוני מהיר שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בראש: אם לא יחול בקרוב שינוי דרמטי אפשר להעריך בזהירות שלאחר ההתגייסות מעוררת ההערכה של הפילנתרופיה היהודית השנה, סביר שנצפה ירידה בהיקפה, שאומדנה טרם ידוע. הסיבה לכך היא משום שהקרנות/הפילנתרופים מושקעים בבורסה או שעסקיהם קשורים לתחומים שבהם נעצרו דיווידנדים ועל רקע העובדה שהמשבר חובק עולם. לכן, נוצר זמן שיש לנצלו כדי לבצע הערכה מחודשת לטווח הרחוק.

"אני מעריך שהפילנתרופיה היהודית שמופנית למטרות יהודיות וישראליות תעבור שני שינויים מרכזיים", מציין חגי אליצור, סמנכ"ל משרד התפוצות. " הראשון, הקרנות והפילנתרופיים ימקדו את ההשקעות שלהם בצורה יותר חדה וישקיעו את המשאבים שלהם בפחות מטרות. השינוי השני הוא, שקרנות ופילנתרופים יחפשו יותר שיתופי פעולה. בתוך זה, הפילנתרופיה תחפש ותעמיק שיתופי פעולה עם ממשלת ישראל גם בהשקעות משותפות למטרות חברתיות בתוך ישראל וגם השקעות משותפות באתגרים חינוכיים וקהילתיים של הקהילות היהודיות בעולם".

עוד בפרויקט:

-הקורונה רצחה את הפילנתרופיה? תלוי את מי שואלים

-אור בתוך החושך: הקורונה תסייע למנוע התבוללות?

שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, מתחברת לסוגיה דרך מה שלתפיסתה הוא ההזדמנות הגדולה של ישראל כלפי העם היהודי. "לישראל ישנם שני תפקידים משמעותיים: מחויבות לכל אזרחיה והיותה מדינת הלאום של העם היהודי - והנה ההזדמנות לעצב את המהלך הזה", אומרת ומוסיפה. "ישראל יודעת לתפקד במצבי חירום – וזה המקום לשתף את הקהילות היהודיות בפן האסטרטגי. כאן, בדיוק, עולם הפילנתרופיה יכול לסייע ובגדול. השותפים המידיים יכולים להיות הפילנתרופים וכך גם יועצם טיב הקשר".

לשתף את הקהילות בפן האסטרטגי. שירה רודרמן // צילום: יחצ
לשתף את הקהילות בפן האסטרטגי. שירה רודרמן // צילום: יחצ

בפועל, רודרמן מעוניינת בשינוי מנגנוני ההתקשרות בין הפילנתרופים לממשלה ובינם לבין עצמם. "תפקיד הפילנתרופיה בתוך המשבר הזה יצמיח שותפות לקשרים ארוכי טווח בין ישראל לעולם היהודי. זו אמורה להיות נקודת מפתח מרגשת משום שהשותפות צריכה להיות דו צדדית אלא שלעיתים קרובות יהדות ארה"ב לא מרגישה כך. צריך לתקן את חווית הפטרוניות משני הצדדים. בעוד יהדות ארה"ב עומדת לצד ישראל אין לה קול באף מנגנון של קבלת החלטות בישראל, ומצד שני בעת חירום אומרים לנו- 'אנחנו יכולים ללמד אתכם'. אם נשנה את ההתקשרות לשותפות הרת גורל- יהיה אפשר לבצע כאן מהפכה: ההשפעה תהיה מיידית, והיא תסדיר את היחסים לטווח רחוק. זה לא יהיה פשוט, אבל זה בפירוש ישים."

אליצור מסכם. "חשוב מאוד להבין שקהילות יהודיות חזקות בעולם חוות היום את הקורונה באופן שונה מאוד הדרך שבה אנחנו חווים את זה בישראל. לצערנו, זה כולל קורבנות רבים כמו גם התערערות מוסדות בסיסיים וקיומיים של הקהילה. הדבר הזה משנה גם את מערך היחסים בין ישראל והתפוצות להיות הרבה יותר הדדיים במישורים רבים. זה ישפיע רבות גם על האופן שבו הפילנתרופיה היהודית פועלת ומשתפת פעולה וגם על אזורי ההשקעה שלה. לכן אני מעריך כי תימשך המגמה של העברת השקעות פילנתרופיות מהשקעה בישראל להשקעה מקומית באתגרי הקהילה."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...