הקורונה רצחה את הפילנתרופיה? תלוי את מי שואלים

העולם הפילנתרופי בציר ארה"ב-ישראל לא נזקק למגפה עולמית בעלת השלכות כלכליות חמורות כדי להבחין במגמות השחיקה, מזה ארבעה עשורים, בתרומה הצפון אמריקנית לקהילה היהודית או לישראל. שורה של גורמים, בהם שילוב של התרחקות דורית, מגמות סוציולוגיות (הכוללות היטמעות הקהילה היהודית במרחב האמריקני לצד גידול בנישואי תערובת) ורמות "הזדהות" שונות עם ישראל ו/או היהדות, הגדילו את מגמת ה"הפרטה של הפילנתרופיה" וזו נהייתה לממוקדת יעד.

מבט על של מומחים בתחום מעלה כי הנתינה למטרות ישראליות נחלקת כיום בין שלושה גורמים עיקריים: מאות ארגוני ידידים מהווים כ-40 אחוזים מסך הנתינה השנתית, כאשר 60 אחוז הנותרים - נחלקים בין תרומת הפדרציות של צפון אמריקה והקרנות המשפחתיות הגדולות, כשכוחן של האחרונות גדל ועולה בשנים האחרונות.

עוד בפרויקט:

-ג'יב אל אוויה: בעולם לומדים עברית מפאודה

-אור בתוך החושך: הקורונה תסייע למנוע התבוללות?

-מתקנים עולם באמצעות גיימינג

הפילנתרופית הותיקה ג'יין ויצמן, תושבת קונטיקט, תורמת עם בעלה, סטוארט ויצמן, במשך שנים רבות למוסדות הקהילה היהודית בארה"ב והן בישראל. ויצמן, חברת ועד מנהל של הג'וינט, משקפת שורת פילנתרופים שחשוב לה לראות, מוחשית, שכל דולר שהיא תורמת "עושה את פעולתו", כך שהקורונה לא צפויה לשנות כלל את אופני פעילותה.

"חשוב לי להכיר את האנשים איתם אני עובדת ועליהם אני סומכת", מסבירה ויצמן. "כך למשל בפרויקט בו בחרתי להשקיע ב'היברו יוניון קולג'' בניו יורק. המטרה שלי היא ללמד את רבני העתיד, החזנים והמחנכים מסר אחיד ופשוט: 'כל ישראל ערבים זה לזה'". באותו האופן בדיוק, מנהלת ויצמן פרויקט בחינוך הציבורי בבת ים מזה 14 שנה ("יוזמת ויצמן", המלווה ילדים ממשפחות מוחלשות מגיל הגן ועד סיום לימודיהם התיכוניים. בתוכנית בה משתתפים , בחלוקה שוויונית, בני משפחות מיוצאי אתיופיה, עולים חדשים מארצות שונות וילידי הארץ). לדבריה, "בכל פגש אני רואה את התלמידים הגדלים עם השנים כך שיש לי מדד מובהק לכך שעשיתי את ההבדל - וזה הסיפוק הגדול. בקרוב הם ילכו לצבא ואני תקווה שמרביתם יהפכו לנכס עבור ישראל", אמרה בסיפוק.

ביחס לתחושת השחיקה בתרומות והריחוק הנלווה בין יהודי ישראל ליהודי ארה"ב ציינה: "זה לא חדש שקשה יותר לגייס כיום, עוד לפני הקורונה, כספים עבור ישראל . פוליטית אנחנו פרו ישראליים כאשר מסביבתי אני נתקלת, לא פעם, בתורמים שהתרחקו עם השנים מתמיכה כה איתנה במדיניות ישראל". ויצמן מדגישה כי "המשבר הוא בדיוק המקום לאזכר גם את ההכרח עבור הפילנתרופים להסתכל על הקהילות היהודיות מחוץ לישראל שספגו מכות כבדות".

ויצמן מוסיפה, כי לדידה אחת הסיבות העומדות מאחורי הקיטון בתרומות לתוככי ישראל "נובעת מכך שהפילנתרופיה הישראלית בעצמה אינה מספקת סכומי כסף גבוהים, כך שהמוטיבציה של תורמים פוטנציאליים אחרים יורדת. אישית, זה לא עוצר אותי לסייע היכן שאני מזהה שניתן לתמוך. כעת זה הזמן של ישראלים שידם משגת לסייע לפילנתרופיה המקומית וככל שניתן - לקהילות היהודיות ברחבי העולם".

מהפכה חיובית

"המודעות לתרומות בקרב הפילנתרופיה המקומית לא היתה חזקה דיה בעבר, אבל בעשור האחרון ישנה מהפכה חיובית במודעות של תורמים ישראלים לאחריותם למה שקורה בחברה, בין היתר בשל התקשורת הזמינה והמימשק ההולך וגדל של אנשי עסקים ישראלים עם משקיעים בחו"ל", מצייןגידי מרק,מנכ"ל תגלית.

״ישראל נוצרה כמדינה עם דגש סוציאלי חזק, בו המדינה לקחה על עצמה כמעט את כל הדאגה לרווחת האוכלוסייה, בעוד שהמדינה המובילה בפילנתרופיה בעולם, ארה"ב, מלכתחילה קמה עם השפעות פוריטניות מרובות. עם-זאת, יש לציין כי הפילנתרופיה היהודית בארה״ב הינה שילוב של שתי השפעות אלה, קרי פילנתרופיה אמריקאית-פוריטנית מחד גיסא ויהודית-סוציאלית מאידך גיסא, כאשר האיפיון היהודי-הסוציאלי הוא זה שהשפיע על אופי הפילנתרופיה ביחס לישראל למן הקמתה״.

לדבריו, "השינוי בישראל בכל הקשור להגדלת המודעות לתרום לקהילה נובע אף הוא מצמצום אחריות הממשלה לתחום הרווחה (ביחס לשנות המדינה הראשונות), כמו גם מההתפתחות ההולכת וגדלה של אנשי עסקים ישראלים בעיקר בצפון אמריקה, בה חלק ניכר מהמימון של רווחה ושל קהילות וקהילתיות נעשה ע"י אנשים פרטיים."

מרק מחדד, כי "ישנם הרבה דברים שעלינו, כישראלים, ללמוד מהאחריות החברתית הבאה לידי ביטוי בקרב אנשים בעלי ממון בתפוצות, כגון ההבנה הקהילתית- מוסרית, לפיה חלק מעושרם חייב לחזור לקהילה שעזרה להם להגיע לממונם הראשוני מלכתחילה".

מרק מביע נחת רוח ביחס למצב תרומות הישראלים לתגלית: ״לשמחתי, בתגלית מתקיים גידול בתרומות הישראלים (בראשות איש העסקים מאיר שמיר), ואנו לא חווים כל ירידה בנכונותם להמשיך ולתרום כעת".

מרק מדגיש כי "התרומה הינה עבור הישראלים הנוטלים חלק בתגלית (כעשרת אלפים בשנה), משום שהם מפנימים את החשש מפני היעדר מנהיגות יהודית בטווח של דור אחד. מכאן שגם התרומה עבור צעירים ישראלים בחו"ל נתפסת עבורם כהשקעה אסטרטגית בחוסנה של מדינת ישראל. בימים אלה הקמנו את מערך ההתמחויות הוירטואלי - הבינלאומי הראשון מסוגו, כשמדריכי המתמחים הינם לרוב גורמים עיסקיים בחברות השקעות שנכנסו לפרויקט לפני כעשור מתוך שליחות ציונית. מהר מאוד הם הבינו שהתרומה שהם עצמם מקבלים היא לפחות באותו סדר גודל של סך תרומתם - כך שהרווח הדדי", סיכם.