כשרועי שוורץ כתב את התזה שלו על השאלה אם סופרמן הוא יהודי, אי שם ב-2013, הוא לא חלם שיבוא יום שהוא יוציא ספר תחת השם "סופרמן היה נימול" ושב-318 העמודים שלו הוא יעמיק בהיסטוריה היהודית של גיבור העל המפורסם ביותר.
"כשהייתי באוניברסיטת ניו יורק, כתבתי את התזה שלי על ההיסטוריה היהודית של סופרמן והגשתי אותה לתחרות תזות שנתית שבה משתתפים יותר מ-400 סטודנטים. יש שם מחקרים מאוד חשובים, דוגמת זיהום האוויר בסבוויי, ואני כתבתי על דמות הגיבור בפולקלור היהודי – מהתנ"ך עד הקומיקס, וזכיתי במקום השני".
שש שנים וחצי חלפו מאז, ובמאי האחרון הוציא שוורץ, תושב ניו יורק שגדל בישראל, את ספרו עם השם הנהדר "סופרמן היה נימול?". למרות שהכותרת מצחיקה ופרובוקטיבית משהו ("זו קצת חוצפה ישראלית, המו"ל שלי זרם – העיתונות האמריקנית פחות"), מדובר בספר רציני לחלוטין ובמחקר מעמיק על נושא שעד כה לא עסקו בו כמעט בכלל – ההיסטוריה היהודית של סופרמן.
הקומיקס של איש הפלדה, שבכלל כונה בתחילה "גיבור המדוכאים" נכתב על ידי ג'רי סיגל ואויר על ידי ג'ו שוסטר, שניהם יהודים, ופורסם לראשונה באפריל 1938. הדמות נוצרה במקור על רקע השפל הגדול, והביאה לעולם את הגיבור שנלחם בעוולות השונות, הושפעה כבר בתחילה מאלמנטים תרבותיים יהודיים דוגמת הגולם מפראג, לצד ספרות פופולרית ונושאים נוספים.
"העובדה שסופרמן הוא דמות יהודית אינה חדשה לחובבי התרבות היהודית, אבל לא רבים יודעים זאת מחוץ למעגל זה. למעשה, בתרבות האמריקנית היום סופרמן יותר נחשב לדמות של ישו, כולל פוזה של ישו על הצלב".
כששוורץ צלל לתוך עולם הקומיקס הוא גילה שמתחת לפני השטח יש רמיזות רבות לכך שסופרמן הוא דמות יהודית, זאת למרות שרשמית הוא כמובן חייזר מכוכב קריפטון. "לאורך השנים נוספו עוד ועוד תמות יהודיות ואף אחד לא דיבר עליהן. כולם היו כל כך ברורים לי. זה הפתיע אותי – הייתי משוכנע שלא ייתכן שאני הראשון שהבחין בכך. מישהו היה חייב לכתוב ולהעיר, אבל לא היה כלום".
אחת הדוגמאות הבולטות, מספר שוורץ, היא בחוברת סופרמן 149 שפורסמה בנובמבר 1961. מדובר בסיפור שבו לקס לותר מצליח סוף-סוף לרצוח את סופרמן, ולאחר מכן הוא בורח ומתחבא. סופר-גירל מאתרת אותו בפעולת ביון ומביאה אותו למשפט בקונדור, עיר פליטים ששרדו את ההשמדה של לותר. במהלך המשפט מעמידים אותו למשפט בתא זכוכית כשהוא שמור על ידי שני מאבטחים, אחד מכל צד, ולבסוף הוא נידון למוות.
אם כל זה נשמע לכם מאוד מוכר, אתם לא טועים – מדובר במשפט של אדולף אייכמן אחד לאחד, בגיליון שהתפרסם תוך כדי המשפט המתוקשר. "בסוף, באחד מהאיורים אומרים לו שהוא יותר גרוע מאייכמן. יותר בוטה מזה לא יכול להיות, אבל אף אחד לא כתב על זה. יש כמה כותבים ואמני קומיקס שאומרים שזה הסיפור האהוב עליהם, אבל אף אחד לא שם לב לקשר היהודי והישראלי".
שוורץ מסביר כי לאורך השנים שאבו היוצרים של סופרמן השראה רבה מהיהדות, בדגש על שמשון הגיבור, שהיה שופט שעזר למדוכאים, הגולם מפראג ואפילו משה רבנו שהוציא את עם ישראל ממצרים ושחרר אותם מהעבדות. "היוצר של סופרמן, ג'רי סיגל, כתב אוטוביוגרפיה שאבדה ומעולם לא פורסמה. ב-2011 היא נמצאה, וכיום היא נמצאת במחלקת הספרים הנדירים באוניברסיטת קולומביה. באוצר הבלום הזה כותב סיגל שהמניע שהביא אותו לכתוב את סופרמן היה העלייה המדאיגה באנטישמיות טרם מלחמת העולם השנייה. הוא סיפר שרצה ליצור דמות חזקה שתדבר על סובלנות והגנה על הזולת – דוגמת הגולם מפראג שהיה דמות בלתי מנוצחת שהגנה על היהודים".
יש דוגמאות רבות לאורך השנים של הדרך היהודית שבה פועל סופרמן. דוגמה משמעותית במיוחד היא של קומיקס שיצא ב-1998, אז חזר סופרמן בזמן לימי השואה והגן על גטו ורשה. בקומיקס אחר, שיצא באוקטובר 1984, נראית משפחה חוגגת את חג הפסח, כלילה שונה מכל הלילות, ומופיעה הקריאה לתת לכל הרעבים לבוא לאכול, או בלשון ההגדה – כל דכפין ייתי וייכול – כל דִצריך – ייתי ויפסח.
בימים אלו בודק שוורץ אפשרות לפרסם את הספר גם בעברית, ומחפש מו"ל שישתף עימו פעולה. "אני מקווה מאוד שהספר ייצא בעברית. הישראלים הרבה יותר מודעים לדקויות תלמודיות לעומת הקוראים האמריקנים, ויש לי הרגשה שמאוד יאהבו את הספר".
ומה לגבי השאלה האם סופרמן אכן נימול, וכיצד בכלל הדבר אפשרי? "אתה לא תאמין כמה אנשים חשבו שהכותרת היא באמת מהות הספר והיה צריך להרגיע אותם. האמת? אין לי מושג אם הוא מהול, ומי יודע מה יש לו למטה. אבל אני מזכיר שבקריפטון לא היו לו כוחות ולא הייתה שום בעיה למול אותו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו