העדויות הקשות מהוועדה נגד אנטישמיות באוסטרליה: "אני יכול להריח יהודים"

אחד אחרי השני עלו הבוקר (שני) ניצולי שואה, קרובי משפחה של נפגעי אירוע הטרור בחוף בונדיי ויהודים להעיד בפני ועדת חקירה ממלכתית באוסטרליה.

הוועדה, שהוקמה כחודש לאחר פיגוע הטרור בחוף בונדיי שבסידני - בו נרצחו 15 בני אדם ועשרות נפצעו באירוע חנוכה של בית חב"ד המקומי - הקשיבה לשורת עדויות שציירו תמונה מטרידה של מציאות יהודית מתפוררת ביבשת שנחשבה עד לפני זמן לא רב למקלט בטוח.

ניצול שואה הודה ברעד כי מעולם לא דמיין שיחזור לחיות בפחד שהכיר בילדותו. "יהודי אוסטרליה הפכו למטרה," אמר פיטר הלאס, "ואני חושש לענוד את מגן דוד שלי בפומבי".

הלאס סיפר שהפעם האחרונה שראה את אמו הייתה כשיצאה ממחבוא בהונגריה כדי לאחל לסבו יום הולדת שמח. הנאצים תפסו אותה וירו בה למוות ב־1944. הוא עצמו, ילד קטן באותם ימים, שרד בנס - "רק בזכות אומץ הלב יוצא הדופן של מי שהקיפו אותי," כדבריו. אחרי המלחמה, תחת השלטון הסובייטי, הוא למד שוב שהיהדות היא "מטען מסוכן," ובגיל ההתבגרות נמלט לאוסטרליה ובנה את חייו בסידני. "חייתי על בשרי את מה שהשנאה מסוגלת לעולל לבני אדם," אמר לחברי הוועדה. "מה שמתרחש באוסטרליה היום אינו הד עמום של עבר רחוק - זוהי תופעה מוכרת היטב, ויש בה כדי להדאיג." הלאס הוסיף שלא האמין שיגיע יום שבו יחשוש שוב לענוד מגן דוד ברחוב. "חייתי לצידה של האנטישמיות במשך שבע־עשרה שנה," אמר. "כל זה חוזר אליי עכשיו."

שיינה גוטניק, בתו של ראובן מוריסון שנרצח בפיגוע בבונדיי, הייתה העדה הראשונה שנשמעה בפני הוועדה. אביה, שמשפחתו נמלטה מאוקראינה תחת השלטון הסובייטי, הגיע לאוסטרליה בגיל ארבע־עשרה ופגש את אמה בחוף בונדיי עצמו - אותו חוף שבו נרצח בסוף השבוע ההוא, כשניסה להשליך חפצים על המחבלים כדי לעצור את היריות. "אבי היה גאה מאוד באוסטרליות שלו," סיפרה גוטניק. עכשיו, אמרה, בונדיי הפך עבורה למקום של רגשות מורכבים, על אף זיכרונות ילדות יפים.

גוטניק תיארה את השינוי שחל בה מאז: "אני רוצה להחדיר בילדיי גאווה במורשת היהודית שלהם, אבל באותה נשימה - מודעות אמיתית למה שמסביב". היא העידה כי בחודשים האחרונים היא נחשפה ל"מאות תגובות" ברשת, בהן אמירות שגם היא "הייתה צריכה למות", וטענות שהיהודים עצמם "ביימו" את הפיגוע כדי להשיג "תשומת לב או אהדה". היא קראה להעמקת החינוך לאנטישמיות, לזהות יהודית, ולהכיר "בהשלכות הממשיות של שנאה". מאז אוקטובר 2023, אמרה, היא חשה שהאנטישמיות "קיבלה רשות לצאת לאור". "פתאום היה זה מקובל מבחינה חברתית ומוסרית להשמיע אמירות אנטישמיות בשיח הציבורי."

אחת מנקודות השיא של היום הראשון לדיוני הוועדה הייתה עדותו של גבר שכונה בראשי התיבות AAL, ושנמסרה תחת זהות חסויה מטעמי ביטחון ופרטיות. הוא סיפר שהיגר מדרום אפריקה בשנות השמונים וראה באוסטרליה תמיד מקום בטוח. נכדתו למדה בבית ספר חילוני - עד שזמן קצר לאחר תחילת המלחמה בעזה, מורה ממלאת מקום ביצעה בכיתה "כמה הצדעות נאציות" במהלך שיעור על ספר ש"לא היה לו שום קשר לישראל או לפלסטינים." לדבריו, אותה מורה עשתה את אותו הדבר גם בשנה הקודמת, וככל הידוע לו - לא עמדה מאחורי המעשה שום השלכה. "נכדתי כבר לא לומדת באותו בית הספר," סיפר בקול נחנק, "היא איבדה הרבה חברים, היא חוותה התעמרות. זאת לא האוסטרליה שבחרתי לקרוא לה בית. אני נאלץ לחשוב ברצינות רבה אם זאת המדינה שבה אני רוצה שנכדיי יגדלו, אלא אם השורש של האנטישמיות הזאת ייעקר".

עדה אחרת, שכונתה AAM, מתגוררת במלבורן וסיפרה לוועדה כי כיום משפחתה החלה בתהליך עלייה לישראל - כי "אזור מלחמה הוא מקום בטוח יותר" מאוסטרליה כיום.

המשפחה הגיעה במקור מבריטניה בחיפוש אחרי מקלט, אבל אירוע אלים סמוך לבית כנסת בשכונת קולפילד שינה הכל. "לא האמנתי למראה עיניי," אמרה. "זרקו אבנים, זרקו בקבוקים, חירפו וגידפו. שמעתי 'פלסטין חופשייה, זין על היהודים, להרוג את היהודים, גז' - כל הדברים האלה".

בנובמבר האחרון, סיפרה, ילדיה לבושי מדי בית הספר היהודי שלהם הותקפו מילולית באוטובוס על ידי תלמידים מבית ספר אחר. "הגיע לרגע שבו אמרו דברים כמו 'יש פה יהודים? אם יש פה יהודים בואו נשרוף את האוטובוס. אני יכול להריח יהודים' - והם הסתכלו ישירות על בן שלי, על חבר שלו, ועל הבת שלי". היום, אמרה, היא כבר לא חשה בטוחה באוסטרליה. "כשאנחנו הולכים לכל אירוע יהודי, אנחנו מוודאים שהדלתות נעולות, שהאירוע מאובטח, שאנחנו יודעים איפה יציאות החירום - זאת הדרך היהודית עכשיו".

הוועדה הממלכתית לאנטישמיות וללכידות חברתית הוקמה בעקבות הפיגוע בבונדיי, שבו נורה למוות במקום על ידי המשטרה היורה הראשי, סאג'יד אכרם בן ה־50. בנו, נאווד אכרם בן ה־24 - החשוד הנוסף בפיגוע - נפצע אנושות, פונה לבית חולים ומשם הועבר למאסר.

נגדו הוגש כתב אישום הכולל 59 סעיפים, ובהם חמישה־עשר סעיפי רצח וסעיף של ביצוע פיגוע טרור. גוטניק, מנקודת מבטה כקרובת משפחה של אחד הנרצחים, סיכמה את התחושה שעלתה לאורך כל היום: "ראיתי אנשים שמנסים לתרץ ולהצדיק את האירועים בטענה שהם רק אנטי־ציוניים". השאלה ששמעה הוועדה, יותר מכל - היא האם המקלט האוסטרלי, ששימש דורות של יהודים שברחו מאירופה הנאצית ומברית המועצות, עדיין קיים.