ניגן ליהודים שצעדו אל מותם והוערץ ע"י היטלר: הסוד האפל של נגן התזמורת בסקוטלנד

נגן עוגב בכנסייה שניגן בשנות ה-60 של המאה הקודמת במסגרת אגודת העיר סטריכן שבסקוטלנד, הסתיר בעברו, כך חשף כעת בלש פרטי, סוד אפל ומטריד מאוד.

וולטר המבוק, מוזיקאי אוסטרי מחונן, קבע את ביתו בשנות ה-60 בעיר הסקוטית אברדינשייר, כשהוא מתמנה כמעט בהתנדבות (שכר של 48 ליש"ט בשנה), בשנת 1965 למנהל האגודה. הפעילות הזו נראתה משונה לחובב ההיסטוריה והבלש הסקוטי בן ה-70 בילי ווטסון.

"ראיתי בפרסום מאותה תקופה דיווח על המינוי שלו ועל הניסיון הבינלאומי הרב שלו. זה היה לי מוזר מאוד. לא הבנתי מדוע נגן כה מחונן עם תואר פרופסור במוזיקה יהיה נגן עוגב בכנסייה בעיר קטנה בסקוטלנד. לכן בהתחלה חשבתי שמדובר בנוכל", סיפר.

התעלומה הביאה את ווטסון לחקור אודות המבוק כשהוא נחשף לסיפור אפל וחריג. הסתבר כי המבוק, התגלה בשנות ה-30 של המאה הקודמת כילד פלא בכל הקשור לנגינה על פסנתר. הוא הופיע בברלין בסמוך לעליית המשטר הנאצי לשלטון, והפנט את בכירי המשטר בהם הרמן גרינג ויוזף גבלס. שני הבכירים המליצו לאדולף היטלר להקשיב לפסנתרן וזה התלהב מאוד מהביצועים של המבוק, למנגינות של המלחין הגרמני הגאון בטהובן. הצורר הנאצי כל כך התלהב מהמזיקה של ילד הפלא עד שהוא העניק לו במתנה ספר חתום של מיין קאמפף.

כך במשך 5 שנים זכה המבוק, ליחס מוערץ מצד הנאצים וכן לחיים טובים מאוד בגרמניה. אלא שאז ירד בבת אחת זוהרו של ילד הפלא והוא אף נשלח למחנה ריכוז. הסיבה למהפך היתה העובדה שבשנת 1940 יצא המבוק לסדרת הופעות בהולנד כשהוא מנגן לצד מנצח יהודי.

העובדה שניגן עם יהודי גרמה לגרמנים להתנער מהאיש שאף נחקר על ידי אחת הדמויות הגרמניות המפחידות ביותר - מרטין בורמן - אחד האנשים החזקים ביותר במפלגה הנאצית שבהמשך הפך ליד ימינו של היטלר. בתום החקירה נשלח המבוק למחנה הריכוז פלוסנבירג, בבוואריה. מחנה עבודה מהקשים ביותר שהיו בתוך גרמניה עצמה.

שילוחו של נגן הפסנתר המחונן למחנה היה אמור להיות התחנה הסופית שלו. לדברי בילי ווטסון "המבוק העריך שהוא עומד למות במחנה". אולם מסתבר שמזלו של הנגן המחונן שיחק לו ומפקד המחנה, מעריץ גדול של המוזיקה של בטהובן, זיהה אותו.

"מפקד המחנה זיהה את הנגן המחונן והוביל אותו להקים במקום תזמורת שליוותה בנגינה שלה את עשרות אלפי האסירים בעת שאלו צועדים לעבר מותם. הקצין כל כך העריך את הנגן הצעיר עד שבהמשך הוא סיפק לו מדים של קצין אס.אס. ואפשר לו לברוח מהמחנה".

המבוק המשוחרר חזר אחרי סיום המלחמה לביתו לפגוש את אישתו אבל הוא גילה שהיא התחתנה בשנית מתוך ההנחה שהוא מת במהלך שהייתו במחנה הריכוז. בעקבות המעשה בנה נגן הפסנתר המחונן משפחה חדשה עם אישה סקוטית בשם הלן וויר.

הנישואים הביאו את המבוק לסקוטלנד כשהוא מסתיר את קשריו עם המשטר הגרמני הנאצי.
תהליך בניית חייו החדשים הביאו את נגן הפסנתר לאגודה הסקוטית בעיר סטריכן שם הוא היה נגן עוגב בכנסייה. "תושבי העיר מספרים שהמון פעמים היה יושב לבדו בכנסייה גם כשהיא ריקה ומנגן לעצמו. האיש ניגן שעות כשהוא לבדו עם המחשבות והזכרונות שלו", מספר ווטסון.

בהמשך, אחרי 8 שנים בהן ניגן וניהל את העמותה עברו המבוק ואישתו לעיר הסקוטית מאת'רוול, שם הוא לימד מוזיקה עד מותו בשנת 1979 כשהוא בן 70.

גילויו המדהימים של ווטסון, הדהימו והפתיעו את תושבי סטריכן. תושבים מבוגרים רבים מאוד של העיר סיפרו כי יש להם מהאיש המון זכרונות טובים. "וולטר היה ג'נטלמן מקסים שמעולם לא הרים את קולו", כתבה איזבלה ג'ורג', שהיתה חברה באגודה. ווטסון עצמו התבדח על התגלית המיוחדת שלו ואמר כי "גדלתי במחשבה ששום דבר לא קורה הרבה בחלק השקט בעולם שבו אני חי. כמה טעיתי".