"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסק הלכה: בזמן התקיעות יש לכסות את השופר במסכה

מכיוון שאין אפשרות לתקוע בשופר עם מסכה, ומחשש להדבקה בקורונה בשל הנשיפה, יש לכסות את הפתח הרחב של השופר • בנוסף, מותר לתקוע כשהשופר כלפי מטה

,עודכן
תקיעה בשופר בזמן קורונה // צילום: דוד כהן ג'יני

שלום הרב, כמה מהמתפללים אצלנו חוששים שמא בזמן תקיעת השופר עולה הסיכון להידבקות מפני שהרוק היוצא מפיו של התוקע יחד עם עוצמת התקיעה עלולים להפיץ את הנגיף למרחק רב יותר. האם אפשר להניח מסכה על הפתח הרחב של השופר, או לחילופין שבעל התוקע ישאיר את המסכה על פיו בזמן התקיעה? כמו כן, האם אפשר שפתח השופר יפנה כלפי מטה?

תשובה

ראשית אציין שלא ברור אם החשש מפני הידבקות בנגיף מחמת התקיעה אכן גדול יותר ומחייב מרחק רב יותר בין התוקע לשומעים. קשה לתת חוות דעת רפואית בנושא זה בלי בדיקה ומחקר. מכל מקום, מבירור קצר שעשיתי נראה שיש בכך ויכוח בין הרופאים, וחלקם סוברים שאכן כדאי לחשוש לכך.

בהנחה שיש בכך תועלת, כאשר המסכה נמצאת על פיו של בעל התוקע, או על צידו הצר של השופר, הרי שפרט לכך שמבחינה טכנית כמעט בלתי אפשרי לתקוע כך בשופר, יש בכך בעיה של חציצה לכן ברור שהתוקע איננו יכול לעטות מסכה בשעת התקיעות, ולא ניתן להניח מסכה על צידו הצר של השופר.

כאשר המסכה מונחת על צידו הרחב של השופר עלולות להיות שתי בעיות:א. החלשת קולו של השופר ב. שינוי קולו של השופר.

לגבי קול הברה אומרת המשנה: "התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם, אם קול שופר שמע – יצא, ואם קול הברה שמע – לא יצא". מדברי המשנה עולה, שאם שומעים קול שופר יוצאים ידי חובה, אולם, אם שומעים קול הברה לא יוצאים ידי חובה. לכן מי שתוקע לתוך הבור יוצא ידי חובה רק אם הוא שומע קול שופר.

לפי זה לכאורה צריך לבחון אם במקרה שלנו המסכה גורמת לכך שקול השופר נשמע חלש יותר. בפועל, אם מכסים את השופר בכיסוי דק כגון במסכות החד פעמיות, התקיעה נשמעת בצורה חזקה וברורה הרי שמסתבר שהתקיעה טובה לכל השיטות. נמצא אם כן שהחשש מפני החלשת קול השופר איננו משמעותי.

פרט להחלשת קול השופר יש לבחון האם עלולה להיות בעיה של שינוי קול השופר שזה גם עלול לפסול את השופר. לאור זאת עולה שלכאורה עלולה להיות בעיה בתוספת על השופר, ובפרט כאשר התוספת נמצאת במקום יציאת הקול, כמו המסכה. אולם יש הסוברים שמדובר רק בזהירות לכתחילה ובדיעבד יוצאים בכך ידי חובה. פרט לכך מסתבר שגם השולחן ערוך דיבר דווקא על תוספת קבועה ומשמעותית לשופר, ואילו המסכה מהווה רק תוספת קטנה שמחוברת באופן זמני בלבד לשופר, ולכן גם לפי השולחן ערוך היא איננה בעייתית

בנוגע לכיוון את פי השופר כלפי מטה אם חוששים מהרוק היוצא מהשופר, מותר להפוך אותו כלפי מטה, ובוודאי שיוצאים בכך ידי חובה.

הכותב הוא רב בית המדרש במרכז האקדמי לב, יו"ר עמותת סולמות, רבה של אלון שבות דרום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר