העולם היה יכול להיות הרבה יותר נוח אם מישהו או משהו היה יכול לקבל עבורי את ההחלטות החשובות של החיים. שכל מה שאומר יהיה הדבר הנכון ביותר. איש כזה שידריך אותי, ירים אותי ממעמקים, שתמיד אוכל להסתכל עליו ולראות בו מודל לחיקוי.
מה קורה אם מצאתי אדם כזה? חכם, פיקח, אדם שיודע לקרוא את המציאות כפי שהיא. ש"רב את ריבנו" מרפא חוליינו ומושיע נשמתנו. ברור שאשתדל ליצור איתו קשר ולשתות את דבריו בצמא. אם יש אפשרות להתייעץ איתו אנסה לעשות זאת – איך אוכל לוותר על ההזדמנות?
מה קורה אם האיש הזה אינו סתם אדם מן הרחוב אלא נושא תפקיד, למשל רב או מחזיר בתשובה. האם לא אנסה לעקוב אחר פעולותיו ומעשיו? לראות כיצד מתמודד עם קשיי החיים, כיצד מתמודד עם הפרנסה איך מתפלל וכיצד מדבר עם אנשים. ברור שאעשה את כל זה! סוף סוף יש מישהו איתו אני יכול להזדהות וללכת אחריו באש ובמים. אשתה בצמא את דבריו ואספר בנפלאותיו.
אבל מה קורה אם מתגלה לי שהאיש אותו הערצתי פגע באחרים, שיקר או רימה?
הגיע הזמן לשים דברים על השולחן: כולנו בני אדם, כולנו עושים טעויות וכולנו לא מושלמים. כמה פעמים שמעתם על רב או "רב" מסוים שסרח? על מחזיר בתשובה שחזר מחזרתו? תמיד ידיעות כאלה מלוות בקריאות שבר על האסון הנורא שקרא: "איך יכול להיות שרב כזה גדול יבצע מעשים שפלים כאלה?", "מה זה אומר עלינו? האם הדרך שלנו מוטעית? האם יש חשש שבגלל שהלכנו אחריו נהפוך להיות כמותו?" – אלו זעקות אמיתיות ואסור לזלזל בהן ועם זאת חובה עלינו ללמוד ממקרים אלו לעתיד.
אסור ללכת כעוורים באפלה. הרב עזרא שיינברג // צילום: גיל אליהו ג'יני
אנחנו מחויבים בכבוד תלמידי חכמים, אנחנו רואים בהם מודל של מוסר ומידות אך עם כל זאת אסור לנו ללכת כעיוורים באפלה אחרי כל דבר שהם אומרים לנו. אם אנו רואים תלמיד חכם שמתייחד עם נשים, אסור לנו להתעלם מזה. אין לנו להתעלם מהנורה אדומה שנדלקה לנו בעקבות מעשיו אנו חייבים להתייחס אליה ולא להסתתר מאחורי אמירות סרק כגון "אין אנו מבינים את מעשיו של הצדיק" – יש תורה, יש מסורת ויש מוסר ואם אנו רואים חריגה משמעותית מאחד מהם אנו צריכים לברר מהיכן היא נובעת, או במקרים קיצוניים יותר לעצור אותה מבעוד מועד לפני שאנשים אחרים יפגעו.
יותר מזה, לא צריך לחכות לנורות האדומות שיופיעו, מראש יש להיפגש עם כל דמות בעלת משמעות בעינינו מתוך ראיה מפוקחת, עם כל הענווה וההתבטלות שלנו כלפי אותה דמות. אנחנו יכולים להעריץ תלמידי חכמים ורבנים, אנחנו יכולים ללמוד מהם המון אבל כל זה לא ימנע מאיתנו לעצור ולחשוב: האם אני יכול להזדהות עם מה שאמר הרב? האם התנהגותו מעוררת השראה או תמיהה? גישה כזו יש בה כדי לעקר מראש את השבר שמגיע כאשר שומעים על רב שסרח או מחזיר בתשובה שעזב את הדרך.
ולאנשים הגדולים והמשפיעים אזכיר את דבריו של אותו דוד חכם שהיה אומר: "עם כוח גדול באה אחריות גדולה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו